חכם דוד מנחם, בן 38, נשוי ואב לשניים. רב קהילת "היכל אוריאל" במבשרת ציון, פייטן ומלחין. ב–14.3 ישתתף במופע מוזיקלי כחלק מסדרת "לקראת שבת" בבית אבי חי.
זיכרון ילדות תרבותי. הבית היה מלא בנגינה ובאימונים. אחיי הגדולים ניגנו על עוּד ועל כינור. הם למדו לנגן בכל בוקר לפני בית הספר אצל הכנר העיראקי נסים בסה ז"ל. הכי מדהים בעיניי היא העובדה שהם גם נהנו מזה.
פיוט אהוב. "יערת דבש על לשונך" של רבי ישראל נג'ארה, במנגינה הבבלית כפי שלמדנו מסבא חכם גורג'י יאיר זצ"ל. מנגינה שקושרת אותי לרוחו של סבא ולרוח כל שושלתנו למעלה בגלות, ומשיבה אותי עד לראשוני הגולים שהגיעו מציון ובכו על נהרות בבל.
ספר שקראת פעמיים. "רק שנינו", של ידידי הרב אלחנן ניר. קראתי אותו בפעם הראשונה בעת טיסה חזרה לארץ, ולא יכולתי שלא לקרוא בו את עצמי. בפעם השנייה קראתי אותו בעיניים חוקרות ובוחנות. ושתי הקריאות היו מרתקות (ומדמיעות).
יוצר שאתה אוהב במיוחד. המלחין המצרי הדגול מוחמד עבד אל־והאב שחיבר ביצירותיו בין עומקי המזרח והמערב.
דמות שהשפיעה עליך במיוחד. מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שזכיתי לקרבתו ואהבתו. אדם גדול בתורה, איש לבבי וחם. הרבה פעמים כשאני נשאל בענייני הלכה, אני מדמיין כיצד הוא היה עונה לשאלה וכיצד היה מתייחס לשואל. שילוב של פסקנות עם אמפתיה.
מה מעניק לך השראה ברגעים קשים. זמניות וארעיות הקיום האנושי מצד אחד, ומצד שני אני עורך את הקשיים שלי לעומת קשיי ההסתגלות והחיים של הסבים והסבתות שלי וחבלי הקליטה שלהם בארץ. לעומת הקשיים והאופטימיות שלהם, כל הקשיים והערכות המצב שלי נמסים. זיכרונם מגרש ממני את החושך בבחינת "סור מרע", ומוסיף לי השראה ויצירה בבחינת "עשה טוב".
איך אתה מתנתק מטרדות היומיום. לפעמים אני זוכה להתבודדות. ובדרך כלל אם משהו מטריד אותי באמצע לימוד, אני מניח את הספר פתוח בשולחן מלפניי, נוטל בידיי עוּד או חליל וצולל לעולם של הגיונות וצלילים.
עם מי היית רוצה ללמוד דף גמרא? עם הרב יוסף חיים (ה"בן איש חי"). לו יכולתי לשמוע את המצלול והנגינה בלימוד של חכם ספרדי שלם שכמותו, שמצד אחד אמון על ברכי המסורת הישנה, ומאידך נפשו נטועה בהתחדשות חסידית רוחנית. חכם לב בהלכה ובאגדה, שאינו מעדיף הלכה על אגדה אלא כולל אותם לעטרה שלמה.
איזה טעם מחזיר אותך הכי רחוק שאפשר? ערק. לא אוהב אלכוהול במיוחד, אך הריח של הערק קושר אותי לזיכרון הראשון בגיל שנתיים. ביום הכיפורים שברתי בקבוק ערק ושברי הזכוכית מילאו את ידיי בדם. הדם נעצר תודות לאל. הריח נשאר. וריח הוא גם טעם.
