שנת 1903 המדענית הפולנייה־צרפתייה מארי קירי עשתה היסטוריה. היא הייתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, בזכות הישגיה בתחום הפיזיקה. שמונה שנים לאחר מכן היא זכתה בפרס נובל נוסף לכימיה, והייתה האדם הראשון שקיבל שני פרסי נובל. בערך שלה באנציקלופדיה המקוונת הגדולה בעולם, "ויקיפדיה", היא מוזכרת כמי ש"זכתה לפרסום רב ככלת פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903 יחד עם בן זוגה…" בעוד שעל בעלה, פייר קירי, נכתב רק שהיה "חתן פרס נובל לפיזיקה".
הדוגמה הזו היא חלק מתופעה כוללת שוויקיפדיה מנסה להילחם בה – הן העברית והן העולמית – והיא הפער המגדרי. הפער מתבטא בכמה אופנים עיקריים: במיעוט ערכים על נשים ועל נושאים הקשורים לנשים, בהטיה המגדרית שבה כתובים ערכים מסוימים, בהתבטאויות לא ראויות כלפי נשים במרחב הוויקיפדי וכן במיעוט העורכות לעומת העורכים בוויקיפדיה.
את הפער ניתן לכמת: על פי סקר שערכה עמותת "ויקימדיה ישראל" בשנת 2015, עולה כי רק חמישית מעורכי ויקיפדיה העברית הן עורכות. עוד עולה מהסקר כי העורכים הגברים פעילים יותר בוויקיפדיה מהעורכות, והם ותיקים יותר מהן. כשבודקים את הנתונים לגבי עורכים פעילים – כלומר, עורכים בעלי זכות הצבעה, אלו שערכו מאה עריכות בשלושת החודשים שקדמו להצבעה ולכן יכולים להשפיע על מחיקת ערכים – הבעיה רק מחריפה: רק עשרה אחוזים מעורכים משפיעים אלו הן נשים.
בקטגוריה "טייסי חלל" ישנן קטגוריות משנה: אסטרונאוטים אמריקנים, אסטרונאוטים יפנים, אסטרונאוטים קנדים, ו… טייסות חלל
"בכל העולם, בכל השפות, יש יותר עורכים מעורכות בוויקיפדיה", אומרת מיכל לסטר, מנכ"לית עמותת ויקימדיה ישראל. "כתוצאה מכך נוצר פער גדול יחסית הן במספר הערכים על נשים ובערכים שקשורים בנשים, והן בצורה שנכתב הערך על האישה עצמה".
"גברים אוהבים לכתוב על גברים אחרים", מסבירה ד"ר רננה פרס, חוקרת רשתות חברתיות, מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, "זה לא בא מכוונה רעה, זה כי אלו הדוגמאות שמעניינות אותם יותר. ואז נוצר איזה מעגל, כי יש יותר גברים אז הם כותבים על נושאים שיותר מעניינים אותם ועל דמויות גבריות, ואז לאט־לאט הפלטפורמה של ויקיפדיה נהפכת לפלטפורמה שלא באמת מייצגת – היא מייצגת משהו שיותר אופייני לגברים ולתחומי העניין שלהם, ולכיסוי של דמויות גבריות. וככל שזה ימשיך לפעול כך, נשים יתקשו להשתלב במעגל הזה".
"אם יהיו יותר עורכות מעורכים, יהיו יותר ערכים על נשים, ופחות הטיה מגדרית", חורצת גם אורלי סימון, מנהלת אגף שירותי קהל בספרייה הלאומית, שמלמדת קורסים לכתיבה בוויקיפדיה במכללת דוד ילין ובספרייה הלאומית. אנחנו נפגשות במשרדה עמוס הספרים, והיא ממהרת להדגים לי את קביעתה, ומסובבת אליי את מסך המחשב שלה.
הערך שמופיע על גבי הצג הוא "מניעת היריון בהלכה". "זה ערך שאחת הסטודנטיות שלי, בלנית במקצועה, כתבה", היא אומרת בגאווה לא מבוטלת, ואז פותחת חלון חדש – הערך בגרסתו הראשונה. ההבדלים בין שני הנוסחים כה רבים, שלא ניתן למנותם. אך ההבדל הכי בולט הוא שבעוד הערך המעודכן מציג את שלל הגישות בהלכה, הערך הישן נסמך רק על גישות שמרניות – כמו הרב אבינר וד"ר חנה קטן – שלא מביאות את המורכבות של הנושא בעידן המודרני.
כיוון שגוגל מתעדף בתוצאות החיפוש את הערך הרלוונטי בוויקיפדיה, כל צעירה שחיפשה מידע על מניעת היריון בהלכה בין השנים 2013־2015, נכנסה לערך הזה -והייתה עלולה לקבל את הרושם שאין שום אפשרות הלכתית למנוע היריון, אלא במקרים של מצוקה. "תראי מה קורה כשכותב את זה גבר עם אג'נדה מסוימת, לעומת אישה. זו ממש עבודת קודש!" היא סבורה.
האנציקלופדיה של הגבר הלבן
בהשוואה לעולם, יש לציין, ישראל דווקא נמצאת במצב יחסית טוב. על פי סקר שערכה קרן ויקימדיה העולמית, 90 אחוזים מהעורכים באנציקלופדיה המקוונת הם גברים. ככלל, קרן ויקימדיה העולמית מודעת מאוד לפער המגדרי במיזם. סו גרנדר, מנכ"לית הקרן הראשונה, טענה בעבר בריאיון למגזין "פורבס" כי "ויקיפדיה אמנם שואפת להציג לציבור את מכלול הידע האנושי, אולם בפועל היא מציגה את מכלול הידע הגברי, זאת משום ששיעור הנשים העורכות במיזם נמוך כל כך". הקרן משקיעה מאות אלפי דולרים בשילוב נשים בוויקיפדיה, וג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה, אכן הצהיר כי הם יפעלו להגדלת כמות העורכות. "הקטנת הפער המגדרי בוויקיפדיה היא משימה בינלאומית, שמובילה קרן ויקימדיה העולמית", מדגישה לסטר. "אנחנו מעודדים כתיבה בנושאים האלה וגם צירוף של עורכות חדשות, ומייחסים למשימה הזו חשיבות רבה".
את הפער המגדרי העולמי בוויקיפדיה חוקרים גם גופים חיצוניים למיזם, ובמכון "לייבניץ" למדעי החברה בגרמניה החוקרת קלאודיה וגנר ערכה מחקר מעניין: היא ניתחה באופן לקסיקלי את הערכים בוויקיפדיה, וגילתה כי ערכים על נשים נוטים להדגיש את העובדה שהם על נשים (כלומר, הם מכילים מילים כמו "אישה", "נקבה" או "גברת"), ואילו ערכים על גברים נוטים שלא להכיל מילים כמו "גבר", "גברי" או "ג'נטלמן".
העובדה שבערכים על גברים לא מופיעות מילים המדגישות שהם גברים קשורה לתפיסת הגבר כ"מגדר ברירת המחדל" (null gender), כמו ערכים על תופעה רפואית שמציגים את התופעה שמתרחשת אצל גברים בראש הערך, ואילו לאופן שבו התופעה מתרחשת בקרב נשים, מוקצית התייחסות נפרדת בגוף הערך.
כמו כן, הניתוח העלה כי בערכים על נשים, סוגיות הקשורות למשפחה ולמערכות יחסים נידונות בצורה רחבה יותר מאשר בערכים על גברים, שכן מילים כמו "ילדים", "משפחה" ומילים שנוגעות לנישואין או גירושין, משמשות לעיתים קרובות יותר בערכים על נשים.
תופעה זו לא פוסחת על ויקיפדיה העברית. אל הדוגמה שמובאת בפתיחת הכתבה, מצטרף גם הערך על הסופרת ג'יי. קיי רולינג, שכתבה את סדרת הספרים המצליחה "הארי פוטר", ובו נכתב שהיא "נישאה לכתב טלוויזיה פורטוגזי וילדה לו בת אחת" (אך תוקן מאז). מלבד העובדה שאופי המידע מאופיין יותר בערכים שמתארים נשים, הניסוח מעורר תמיהה ומיושן ביחס לאישה כמי ש"ילדה לו בת אחת", "כאילו האישה היא רק התנור והבן הוא שלו", צוחקת ציפי ערן, מקימת מיזם "ויקי נשים". הנוסח הזה מצוי אצל נשים כמו ג'יין סימור, אשתו השלישית של הנרי השמיני, שניתן לומר כי ייחוסה הוענק לה בשל נישואיה; אולם הוא בהחלט זלג גם אל נשים חשובות בזכות עצמן, כמו שרה אהרונסון, שבערך שלה היא מתוארת כאחותו של אהרון אהרונסון, בעוד שבערך שמתאר את פועלו היא איננה מוזכרת.
"אם את משווה – וזה נכון לכל הוויקיפדיות – את כמות הערכים והמידע על צעצועים של בנים לעומת צעצועים של בנות, את תמצאי הרבה יותר מידע על משחקים של בנים, כי בנים כותבים את ויקיפדיה", מפרטת ערן. "גם אם תשווי את כל הערכים שיש בנושאים הבאים – משפחה,
סיעוד, חינוך, פדגוגיה עבודה סוציאלית והורות – לעומת הנושא צבא, תגלי שבוויקיפדיה העברית יש יותר מידע על צבא מאשר על כל הנושאים הללו יחד. למרות שלכולנו יש הורים וכולנו באנו ממשפחות, כלומר זה לא שצבא זה יותר אוניברסלי ממשפחה, זה פשוט שהחשיבות של צבא אצל גברים בחברה שלנו גדולה יותר מחשיבות של משפחה. האנציקלופדיה של הידע האנושי היא האנציקלופדיה של הגבר הלבן, בפועל".
בדיוק מהסיבות הללו, הקימה ערן לפני חמש שנים את ויקי נשים. המיזם נועד להרחיב את כמות הערכים ותוכן הערכים על נשים, וכן לשמש קבוצה תומכת עבור עורכות (ועורכים) שרוצים לעשות כן. במסגרת המיזם ישנה גם קבוצת פייסבוק שבה משתפות העורכות בבעיות שהן נתקלות בהן ומבקשות ייעוץ, או סתם מפרגנות אחת לשנייה על עבודתן. אחת העורכות הפעילות בוויקי נשים היא משתמשת בשם "דוג'רית", שכתבה למעלה מחמישים ערכים על נשים, וביניהם גם את הערך על פער מגדרי בוויקיפדיה. הצצה בדף השיחה של הערך מגלה שדוג'רית נאלצה לעמוד בפני מתקפות על עצם קיום הערך, וספגה הערות כמו "זה קמפיין לגיוס נשים או כתבת מגזין?", או "תסמינים של היסטריה כבר ישנם. איבדת את העשתונות לגמרי". גם היא מסכימה עם ערן שהנוכחות הנשית במרחב הוויקיפדי הכרחית לצמצום הפער המגדרי. "הטיפול שלי בהטיה המגדרית הוא קודם כול בעצם הנוכחות שלי בוויקיפדיה כאישה עורכת", היא טוענת.
בתיאור הערך של קטרינה דה מדיצ'י מפורטים בעלה וכל ילדיה, ואילו בערך של אנרי השני, בעלה, לא מצוין בתיאור הערך כי היה נשוי לה – אף על פי שהייתה הרבה יותר משפיעה ממנו
מלבד לכמעט אלף ערכים שכתבה, ערן ניהלה "מלחמות עריכה" רבות במרחב הוויקיפדי בערכים שעוסקים בנושאים נפיצים מגדרית, כדי לתקן ניסוחים מסוג זה. "בערך על פמיניזם רדיקלי, לדוגמה, הייתה פסקה אחת על מה זה פמיניזם רדיקלי ואז בערך עשר פסקאות על אנטי פמיניזם. אבל כל שינוי קטן בערך גורר מלחמת חורמה, כי יש שם הרבה אנטי־פמיניסטיים", היא מסבירה.
בימים אלו סוערת ויקיפדיה העברית סביב ויקי נשים. נגד ערן הועלו האשמות לפיהן היא הטתה את ההצבעות בערכים הקשורים למגדר וללהט"ב וקידמה סדר יום פמיניסטי באמצעות שימוש בחשבונות נוספים. בעקבות ההאשמות, מספר ערכים עלו להצבעה מחודשת, והערך על הסופרת והסא"ל במיל' ציונית פתאל־קופרווסר נמחק. על מנת להרגיע את הרוחות, החליטה ערן לעזוב את ויקיפדיה. "לא עשיתי שום דבר שאני מתביישת בו", מצהירה ערן, "לא הפעלתי בובות קש, לא הצבעתי הצבעות כפולות, אבל עזבתי בכל זאת כדי לתת לפרשה לנוח. אני מאוד אוהבת את ויקיפדיה ומאוד גאה במה שעשיתי שם, ומחמת פרטיות של אנשים אחרים אני לא נכנסת יותר לפרטים".
היא מדגישה שמיזם ויקי נשים ממשיך לפעול. "דווקא עכשיו חשוב יותר מאי פעם שנשים יצטרפו. אני אמשיך ללמד כל אחת שרוצה לפעול איך לעשות זה". לסטר הוסיפה כי "ציפי ערן הקימה יוזמה חשובה, שכתבו במסגרתה הרבה ערכים, ונשמח להמשיך לסייע להן ולכל קבוצה אחרת המעוניינת לשפר את ויקיפדיה".
לתקן את ההיסטוריה
אחת הטענות העיקריות שאיתן מתמודדים שוחרי צמצום הפער המגדרי באנציקלופדיה המקוונת היא שאלת שיקוף המציאות. לפי הטענה – שאותה מזכירים עורכים בווריאציות שונות בדיונים על ערכים – תפקידה של ויקיפדיה הוא לשקף את המציאות כפי שהיא. ולכן אין לעודד כתיבת ערכים מוגברת על נשים, כי גם במציאות יש פחות נשים משפיעות ומובילות בכל תחומי החיים. "זו לא המציאות", חולקת על הטענה לסטר. "אנחנו יודעים שיש בקהילה יותר גברים מנשים, ובמציאות יש יותר נשים מגברים". גם ערן מצביעה על הבעייתיות של טענה זו. "הרעיון שוויקיפדיה צריכה לשקף את המציאות נכון רק במידה מסוימת. מי מחליט מה זו המציאות? מי קובע? זו מין היתממות כזו, כאילו שאין מעמד של קביעה של מה זו המציאות. ברגע שאת אומרת שלמשהו יש חשיבות אנציקלופדית, אז את מודה שיש לך איזשהו רף, וזה אומר שיש בני אדם שהחליטו על הרף הזה".
"אני לא רואה בעיה", קובע מנגד דוד שי, פעיל ותיק במיזם, ושיאן כתיבת הערכים בוויקיפדיה העברית. "להפך. אני חושב שיש העדפה מתקנת. העובדה שיש חוסר בנשים היא כמובן ידועה, אבל הבעיה היא לא בוויקיפדיה אלא באיך שהעולם מתנהל באלפי השנים האחרונות – כלומר אם אנחנו כותבים על אישים בתנ"ך, מה לעשות, בתנ"ך יש הרבה יותר גברים מאשר נשים, ואם אנחנו כותבים על ראשי ממשלה, על חברי כנסת – אלו החיים, יש הרבה יותר גברים מנשים. לכן ברור שיש פחות ערכי נשים מאשר ערכי גברים".
כלומר, ויקיפדיה משקפת את המציאות הקיימת, ולא יוצרת אותה.
"נכון, ולמרבה הצער עד הזמן האחרון בהרבה תחומים לא הייתה פעילות של נשים, ואפילו בזמן האחרון – בכנסת האחרונה לדוגמא הייתה באמת נוכחות מאוד גדולה יחסית של נשים, אבל עדיין הן היו רק רבע מחברי הכנסת".
גם שני אבנשטיין, מרצה וחוקרת מהפקולטה לרפואה ובית הספר לחינוך באוניברסיטת תל־אביב, מומחית לחוכמת ההמון ומיזמי תוכן חופשי וחברת עמותת ויקימדיה ישראל, מקשה על הטיעון של שי. "ההיסטוריה נכתבה על ידי גברים, ולכן היא באופן טבעי הוטתה. זה לא שלא היו נשים שפעלו, אלא שלנשים שכן פעלו לא היה קול, או לא היה מספיק ייצוג. הן פשוט נמחקו מההיסטוריה. מה שאנחנו עושים זה להחזיר אותן מתהום הנשייה לתודעה הציבורית, וחד־משמעית יש חשיבות לחשיפה של הדורות הקיימים לנשים חזקות וחשובות שעשו דברים משמעותיים בהיסטוריה.
"אני לא מדברת על אפליה מתקנת שרוצה לתת קול לכל אישה שעשתה דבר קטן", היא מדגישה, "אני מדברת על נשים שיש להן חשיבות אנציקלופדית, שהיו אמורות להיות מיוצגות ולא נמצאות שם כי אף אחד לא טרח לכתוב עליהן. בזה אני מתמקדת. הן לא היו כי הייתה נטייה גברית לתת להן פחות מקום, ולהחשיב פחות את מה שהן עשו. אנחנו שואפים לייצג את ההיסטוריה בצורה כמה שיותר אובייקטיבית. ואם ההיסטוריה בעצמה הייתה מוטה, אז צריך לתקן אותה. חשוב מאוד שהדורות שעכשיו גדלים יבינו ויראו מודלים לחיקוי בדמות הנשים האלו, שבתקופה שלא הייתה להן זכות הצבעה ולא היה להן קול, ולא נתנו להן ולקחו מהן – הצליחו נגד כל הסיכויים לעשות דברים מדהימים".
"פעמים רבות מתקיימים דיונים על החשיבות האנציקלופדית של אישה מסוימת", מוסיפה סימון, "וזה מורכב, כי החשיבות האנציקלופדית ניזונה מכמה כתבו על אותה אישה, מכמה היא השפיעה, ומכמה אפשר להוכיח את ההשפעה שלה. זה נכון לכל מיני נושאים ולא רק בהקשר של נשים – גם על יהודי ארצות האסלאם, לדוגמה, נעשו פחות מחקרים מאשר על יהודי אירופה, ויש עליהם פחות חומר. אם נשים לא מצליחות להתקדם באקדמיה, ולא מצליחות לקבל פרסים ולא מגישים אותן לפרסים – אז הן גם לא יהיו ראויות! כך שהמנגנון של 'מה שראוי' לערך בוויקיפדיה, בעצם נשען על מנגנונים אחרים שמנציחים פערים".
אך גם כאשר מחליטים כי אישה מסוימת אכן ראויה לערך, מיעוט מקורות המידע על נשים נותר אתגר משמעותי, כיוון שוויקיפדיה היא מקור מידע משני – כלומר, ערכים בוויקיפדיה מוכרחים להישען על מקורות מידע קודמים, כגון מאמרים או ספרים, וכאשר מקורות המידע הללו מצומצמים, כתיבת ערכים על נושאים אלו נעשית קשה למדי. "זו בעיניי הבעיה הגדולה ביותר בניסיון לצמצם את הפער המגדרי בוויקיפדיה, כי כל עוד את חייבת להישען על מקורות משניים – אז את תקועה", אומרת סימון. "זו בעיה שוויקימדיה מתמודדת איתה הרבה", מסכימה ערן, "בכל מקום שהוא לא יורוצנטרי כנראה מתמודדים גם עם הבעיה הזו. אני חושבת שחלק מזה ישתנה ככל שהעולם ימשיך לעסוק בנושא, אז יצאו גם סטנדרטים חדשים".
על הסופרת ג'יי קיי רולינג נכתב כי היא "נישאה לכתב טלוויזיה פורטוגזי וילדה לו בת אחת"
אבנשטיין לא מסתפקת בדיבורים, והחליטה לקחת את צמצום הפער המגדרי לידיים. היא הייתה הראשונה בעולם שפתחה קורס אקדמי לכתיבת ערכים בוויקיפדיה. הקורס הראשון יועד לסטודנטים לרפואה, כאשר מחצית מעבודתם הוקדשה לערכים עבור נשים. "כשהתחלתי את העבודה איתם לא הייתה בכלל קטגוריה של רפואת נשים במיזם. כיום, הם כתבו מעל ל־300 ערכים". בעקבות ההצלחה, היא פתחה קורס נוסף, המיועד לכלל הסטודנטים באוניברסיטת תל־אביב. "בשני הקורסים הסטודנטים שלי כותבים על נשים, ולמעשה מתחברים למיזם 'נשים באדום'. המטרה במיזם היא להפוך לינקים אדומים (קישורים לערך שעדיין לא נכתב, נ"ש) בוויקיפדיה לכחולים. כל מדינה מייצרת לה רשימה של נשים שחסרות בשפה שלה. בקורסים שלי אני תמיד מדברת על הפער המגדרי שקיים בוויקיפדיה, והסטודנטים שלי כותבים לפחות ערך אחד מתוך הרשימה של נשים באדום. אנחנו ממש עושים עבודה ממוקדת בקורסים על צמצום הפער המגדרי במיזם, אנחנו משוחחים על זה, מעלים את המודעות ועושים דברים בנידון".
פחות זמן, פחות ביטחון
כל המרואיינות בכתבה מסכימות שישנה קורלציה הדוקה בין מיעוט העורכות לבין שאר הפערים המגדריים. אך מדוע יש מעט עורכות מלכתחילה? המרואיינות מציינות את אותן הסיבות, כאשר ניתן לחלק אותן לשתי קבוצות עיקריות – ההבדלים החברתיים של נשים, וכן הממשק וההתנהלות של ויקיפדיה עצמה.
"בכל מקום שיש בו נראות ציבורית, שצריך לכתוב משהו, שצריך לדבר, שצריך להתארח בטלוויזיה – בכל מקום שיש בו איזושהי הבעת דעה, איזושהי אמירה ציבורית, נשים נמצאות פחות", מסבירה ד"ר פרס. "אם את עורכת בוויקיפדיה ואת כותבת משהו ומוחקים לך אותו, את צריכה לשכנע ואת צריכה להתווכח. זו למעשה סיטואציה של עימות – את צריכה להביע דעה ולעמוד על דעתך, ואולי יגידו לך שאת טועה ואולי יגידו לך שאת טיפשה. ונשים פחות מוכנות לקחת את הסיכון הזה מאשר גברים. בצורה מובהקת".
גם ערן וגם סימון העידו על עצמן כי כאשר ניגשו בפעם הראשונה לאנציקלופדיה המקוונת הן גם חשו חוסר ביטחון עצמי, אף על פי ששתיהן נשים משכילות ובטוחות בעצמן. "נקודת ההתחלה של כמעט כל הספרניות שלימדתי היא 'מי אני שאכתוב בוויקיפדיה?'. גם אני זוכרת שאמרתי: 'אני? אין מצב שאכתוב בוויקיפדיה!'", משחזרת סימון, וערן מוסיפה: "כשחברה שלי אמרה לי שאני יכולה לערוך בוויקיפדיה, אמרתי לה: 'מה? אני? ויקיפדיה?' נבהלתי נורא. זו תגובה שיש להרבה נשים".
הבדל חברתי נוסף הוא העובדה שלנשים יש פחות זמן פנוי מלגברים בממוצע, כיוון שהן עדיין נוטות לבצע את רוב עבודות הבית. כך, נותר להן פחות זמן להתנדב למיזם כמו ויקיפדיה, שהעבודה בו היא התנדבות לכל דבר.
אך לצד ההבדלים התרבותיים, ישנה בעיה שנתקלות בה לא מעט עורכות בבואן לערוך – תוקפנות וסקסיסטיות מצד עורכים במרחב העריכה הוויקיפדי. אחת העדויות לכך מופיעה בדיון שהתקיים על הערך "אפליית נשים" בוויקיפדיה. לאחר שאחד המשתמשים הביע זלזול באשר לתרומתן של נשים לחקר המתמטיקה, עורכים אחרים מנו שמות של מתמטיקאיות ומדעניות חשובות שתרמו ופיתחו את עולם המדע. המשתמש המזלזל תקף את המגיבה האחרונה שביקרה אותו וכתב: "לבינתיים הרוח היחידה שתוססת פה היא שלך. היום הרע בחודש?" ההתבטאות הזו אמנם לא שכיחה במיוחד אך גם לא נדירה לחלוטין וישנם ערכים נוספים, בעיקר כאלו שעוסקים בנושאים מגדריים, שבדפי השיחה עליהם הופיעו הערות שוביניסטיות.
דוגמה רווחת הרבה יותר לתוקפנות היא היחס העוין שמובע כלפי עורכים חדשים, שם גם גברים וגם נשים יכולים למצוא את עצמם על המוקד – אך נשים נרתעות מהתוקפנות יותר מגברים.
"אחד מעמודי התווך של ויקיפדיה הוא 'תעז'. אני הרבה פעמים מוצאת שה'תעז' הזה לא מאוד מתאים לנשים, כי נשים נוטות לווסת את הדברים שהן אומרות", מסבירה סימון. "בגלל שיש שם יותר גברים, השיח נוטה להיות הרבה פעמים תקיף עד תוקפני, ומאוד מהר מגיעים לאמירות אישיות, להעלבות, והרבה פעמים התנסות ראשונה בכתיבה בוויקיפדיה נגמרת בעוגמת נפש".
"לפי דעתי יש יחסית מעט עורכים שגורמים למיזם להיות עוין כלפי חדשים, אבל העוינות בולטת בשטח", מסבירה ערן. "אני חושבת שהעורכים צריכים להוקיע את העוינות הזו, להוציא אותה מקרבם, והם לא עושים את זה".
לגבי ההערות כלפי נשים בפרט, ערן מציינת כי "דברים כאלו קורים בכל מקום שנשים מסתובבות באינטרנט. בוויקיפדיה זה פחות גרוע, אבל ההבדל הוא שבפייסבוק אפשר לחסום את המטריד ולהתלונן עליו, אבל בוויקיפדיה את לא יכולה לחסום אנשים – אם את רוצה לומר שמישהו פעל או אמר משהו לא בסדר, את צריכה לשכנע את ההגמוניה הגברית שאת צודקת".
"יש דברים מאוד מכוערים", מסכימה אבנשטיין, "והדבר שהכי חשוב לי בכל השנים שאני נמצאת במיזם, זה לא לתת לקולות החשוכים לנַצח". אך יחד עם זאת היא ממהרת לסייג: "יש גם דברים מאוד יפים, ויש גם אנשים – כולל גברים – שעושים עבודת קודש לטובת השוויון המגדרי".
לצד כל הסיבות הללו, ערן מבקשת להוסיף סיבה נוספת: "מחקרים מראים שנשים יותר אוהבות עבודה שיתופית ולא היררכית, לעומת גברים שפחות אכפת להם לעבוד מול מסך לבד ואוהבים היררכיות. לכן חשוב לנו בוויקי נשים לתת מרחב שבו נשים יוכלו לקבל תמיכה, לשאול שאלות ולהיפגש פנים מול פנים – וכך להפוך את העריכה ליותר חברתית ותומכת ופחות היררכית, שכל אחת תדע שהיא לא לבד".
מילים משנות מציאות
את המענה לצמצום הפער מצאתי בחדר קטן, סמוך למשרדי עמותת ויקימדיה ישראל. ההתרגשות בחדר רבה: הסיבה – סדנה של ויקימדיה ישראל בשיתוף עמותת "נשים לגופן", שמטרתה להכשיר אנשי מקצוע מתחומי הרפואה והטיפול לכתיבת ערכים בנושאי בריאות ומיניות של נשים. "התנועה של ויקיפדיה התחילה באירופה ובארה"ב. היא תנועה לבנה מאוד, גברית מאוד. היא התחילה ככה ולכן השינוי שאנחנו עושים חשוב", פותחת לסטר. אחריה עולה דנה וינברג, מייסדת ומנכ"לית עמותת "נשים לגופן", ומחזקת אף היא את העורכות־לעתיד: "אנחנו מאמינות שמילים יכולות לשנות מציאות", אומרת וינברג, ולצד זאת היא מדגישה כי עבודתן לא תהיה קלה. "זו עבודה סיזיפית. שינוי או כתיבת ערך זו רק תחילת המלחמה – צריך להמשיך לשמור עליו. צריך להגן על הערך שכתבתן". היא מביאה דוגמאות לערכים שהיו כתובים בהטיה מגדרית באנציקלופדיה המקוונת, בעיקר מעולם הרפואה והמיניות. חלק מהדוגמאות שהיא הציגה (ותוקנו) היו כה מוטות, עד שנדמה כי נכתבו בגרסה הראשונה של בריטניקה ולא באנציקלופדיה המקוונת.
בתום ההרצאה, וינברג מציגה רשימה של ערכים שנדרש בהם תיקון מגדרי, וכן ערכים שחסרים בתחום בריאות ומיניות של נשים. כל אחת מהמשתתפות בוחרת ערך ומסתערת על הלפטופ. אחת מהן היא שירלי פבליק, אחות בריאות האישה והציבור. נודע לה על האירוע במקרה בפייסבוק, וזו פעם ראשונה שהיא מתנסה בעריכה במיזם. "אני מתמחה באמצעי מניעה לא הורמונליים, ואני מלמדת את שיטת המודעות לפוריות", היא מסבירה. כשאני שואלת אותה מדוע באה הנה היא עונה במהירות: "המידע שאני מתמחה בו נמצא בחוסר. חשוב לי שהמידע הזה יהיה נגיש. אני חושבת שעיקר המידע שנשים מקבלות לגבי אמצעי מניעה מגיע מהרשת, וויקיפדיה זה אחד המקורות הראשונים שנשים צעירות ניגשות אליו". היא מסכימה מאוד עם תמונת המצב שהציגה וינברג. "חד־משמעית – אין התייחסות לרפואה מגדרית בוויקיפדיה. אין התייחסות נכונה לשני המינים. נשים זוכות לפחות יחס".
עמותת ויקימדיה מרבה לערוך סדנאות עריכה כאלו, אך לא רק הן – גם במיזם ויקי נשים מועברות סדנאות הכשרה לעורכות. באחת מהן נטלה חלק סימון מהספרייה הלאומית, ובזכותה החלה לערוך בוויקיפדיה – וייבאה את הקונספט המוצלח לספרייה. אמש העבירה סדנה במסגרת אירועי יום האישה לקהל הרחב, שבה הדריכה כיצד להעשיר ערכים על נשים בוויקיפדיה. מבחינתה של סימון, הסדנאות האלו הן המפתח להגדלת כמות העורכות בוויקיפדיה, והיא מעידה זאת על עצמה: "עד שלא עטפו אותי כמה נשים בסדנה, כמו איזה חדר יולדות כזה – לא העלתי את הערך. המרחב התומך כל כך חשוב לנשים".
אבנשטיין מוסיפה: "מיזמי שיתוף פעולה הם דרך מדהימה להביא נשים לוויקיפדיה. זה התחיל ב־2011 במיזמי גלאם (GLAMׂ) – גלריות, ספריות, ארכיונים ומוזיאונים. ראינו מתוך הפעילויות של הציבור שזו דרך נהדרת להביא נשים. לא רק שהרבה נשים אוהבות את תחומי האמנות – וזה יכול להיות אופנה, וזה יכול להיות אומנות פלסטית, ציור – גם הרבה נשים עוסקות בזה. גם באקדמיה זו דרך להגיע לנשים, במיוחד כשאנחנו עוסקים בחוגים ובפקולטות שרוב הסטודנטים בהם הן סטודנטיות, כמו בבית הספר לחינוך שהרוב המוחץ הן נשים – אז כשאנחנו ניגשים לכתיבת ערכים כמטלה אקדמית אז מראש קהל היעד שלנו הוא נשים".
אך לצד המיזמים לעידוד כתיבה, כל המרואיינות מדגישות שהדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות הוא לפתוח משתמש בוויקיפדיה ולהתחיל לערוך. "לכתוב, לכתוב לכתוב! אין קיצורי דרך", קוראת סימון בעיניים בורקות. "אנחנו צריכות להרחיב כמה שיותר את המעגל. ככל שנדבר על צמצום הפער המגדרי ונשים אותו יותר על השולחן, ככה נוכל לקדם אותו. אז פעם אחת נפסיד במלחמת עריכה מסוימת, אבל בשלוש פעמים אחרות כן נצליח".
"המוטו של ויקי נשים הוא שַני את ויקיפדיה, שַני את העולם, ואני באמת מאמינה בכך", מוסיפה ערן. "זו אחת הזירות שאישה אחת יכולה להשפיע בצורה משמעותית על ידי הנוכחות שלה שם. לא צריך לשנות חקיקה. בשונה מהרבה מקומות אחרים, גם תרומת זמן קטנה יכולה להשפיע, וכל אחת יכולה להשפיע". 
