היד בארץ נהייתה קלה מדי על המושג VIP. מי מסווג כאיש חשוב מאוד שמגיע לו להיות בעונת מיוחסים של ריאליטי זה או אחר? התשובה היא, כך מתברר, פתלתלה ופריכה: פליטת ריאליטי שהצליחה למחזר לדעת את 15 דקות התהילה שלה? מישהו שנחשב לכוכב ריאליטי בדרום אמריקה? כוכב גדול שכבר לא מאיר? אני חושבת שתנאי הסף להיות ראוי להיכלל בעונה של VIP הוא שלפחות רוב הציבור יזהה חיצונית את אותו איש. נראה לי בסיסי לדרוש דבר שכזה, לא?
אך בעונה החדשה של "הישרדות VIP", שהושקה במוצ"ש האחרון ברשת 13 תחת הכותרת "המפורסמים באים", אפילו המתמודדים עצמם לא תמיד זיהו מיהו ה"ידוען" התורן שמתקרב אליהם בסירת המירוץ. לא מעט מהמתמודדים הם כאלה שבעיקר ההורים שלהם ועוד כמה חברים ישמחו לראות אותם על המסך, אבל הקהל יצטרך לערוך איתם היכרות ממש מאפס. אז מה בעצם מפורסם פה?
ובכלל, הליהוק נראה ככזה שבו פנו תחילה ל־VIP מהשורה הראשונה, ואז, כשגילו שהאנשים האלה באמת עסוקים ועובדים, ושאין להם זמן לרעוב על איזשהו אי, הם עברו הלאה, והלאה, והלאה, עד שהגיעו למתמודדים שהסכימו כי יש להם יותר מדי זמן פנוי, וככאלה, הם פחות אטרקטיביים ונחשבים פשרה.
ליהיא גרינר – כמה תשומת לב ציבורית אפשר להפנות אליה? אסף אשתר – יתיש את המתמודדים על האי ואת הצופים בעברית צחה, ארכאית וטרחנית ובשירי מופת עבריים בהטעמה נכונה. ג'ובאני רוסו? מתוק, אך שיאו המקצועי הרחק מאחוריו. מישל טרוני – מי? אייל ברקובר – מי?
הכוונה לתת בוסט לקריירה מקרטעת בולטת יותר מדי בבוטות – הניסיון להזכיר לציבור שאתה קיים, שאתה רעב, לא רק על האי, אלא רעב לעבודה בתחום הלחם והשעשועים, ושהתוכנית הזו היא רק מקפצה רעשנית וצפצפנית שתדאג להשאירך בתודעה. כבר מזמן הבנו שהבלחה חוזרת ונשנית בתוכניות ריאליטי היא משרה בפני עצמה.
אפילו מני נפתלי, אב הבית לשעבר של בית ראש הממשלה, הוא סוג של לשעברניק. מישהו שפעם עבד בבית החשוב והמרתק בישראל, וכיום הוא צ'ילבה של ראש הממשלה ואשתו שמשקיף מהצד, רושם הערות ודואג שכל המדינה תראה אותן. ובה בעת – מעניין לראות איך כבר מהרגע הראשון הוא נכנס לתפקיד אב הבית של השבט שלו, בונה, משפצר ומארגן את אזור המגורים. גם אם זה גורם לאנשים בסוף היום לישון על קורות עץ מכאיבות ולאכול חול – הוא עדיין אב בית יצרי וטיפוסי. עכשיו רק נשאר לראות אם ארגז החול יישאר חולי, או יהפוך פוליטי.
שמחה גואטה – הבת של מזכ"ל ש"ס לשעבר ח"כ יגאל גואטה – דוגמנית למידות גדולות, מנכיחה את דימוי הגוף באופן קצת שונה ממה שבדרך כלל ניתן למצוא בהישרדות, ומבליטה מהרגע הראשון קושי בהליכות ממושכות. מצד אחד, כך היא אומרת, מתבקש מבחינתה שהמתמודדים ינסו "להיפטר" ממנה בהקדם האפשרי, אבל היא נראית מישהי שיודעת למי כדאי לחבור ואישיות ממולחת שיודעת לשרוד.
פרט לכך, פורמט "הישרדות" עדיין עובד, לפחות בפרק הראשון, שבו קבוצת האנשים המפורסמים קופצים מסירות כמו קבוצת מעפילים, מדשדשים על עקבים וסנדלי פלטפורמה ובן רגע מוצאים בנדנות ומתפצלים על דעת עצמם לשבטים. מיד מתחיל המשחק: יש דואר אי, מתחיל אופק לבריתות, ואנו נזכרים מהר מאוד למה הפורמט הזה עדיין בתוקף, ואפילו – בניגוד ל"אח הגדול" שמיצינו ול"2025" שלא הבנו – למה יש טעם לעשות עוד עונה: כי יש בתוכנית הזו משהו פשוט, ארצי, אנושי, חף מפִנפון, שמושך להישאר ליד המסך. לכן, לא פלא ששידור הפרק הראשון של "הישרדות" עשה בית ספר לסרט אנושי ומרגש של "עובדה", וגרף כמעט כפול רייטינג ממנו.
ניתן לומר שאפילו התגעגענו: לגיא זוארץ הסחבק החביב אך המרוחק, לתקריבי איגואנות חומקות, לאבן האש, לאנשים לא מקולחים ובעלי תזונה לקויה שרוקמים מזימות בין עצי הקוקוס. במשימות של "הישרדות" – שנראות לעיתים כמו מסיבת יום הולדת בסגנון "משחקים של פעם" שהסתבכה – יש גם חן, גם מתח וגם עניין, והן מושכות לצפייה עבור מגוון גילים. בהחלט אופציה שפויה ואסקפיסטית לצפייה למי שרוצה לברוח מהפוליטיקה, אבל לא בא לו כרגע להתחייב לבינג' של סדרה.
הישרדות VIP, שני ומוצ"ש, רשת 13
