"עץ תאנה", סרטה העלילתי הראשון של הבמאית עלמוורק דוידיאן, הוא גם הסרט העלילתי הישראלי הראשון שנעשה על ידי יוצר אתיופי. אם אתם חושבים לעצמכם כי סרט כזה יציף סוגיות הקשורות בקשיי הקליטה וההיטמעות של הקהילה האתיופית בחברה הישראלית, או לחלופין, יגולל איזו עלילת פאתוס ציונית – תגלו שלדוידיאן יש כוונות אחרות.
זהו סיפורה של מינה, נערה צעירה החיה בכפר קטן בפאתי אדיס־אבבה ב־1989. מינה אוהבת לבלות עם חברה הקרוב אלי תחת עץ התאנה שליד הנהר. אבל הפסטורליות היא רק מראית עין, שכן אלי נמצא בסכנה מתמדת – מלחמת אזרחים משתוללת במדינה והשלטון חוטף בכוח נערים ומגייס אותם לצבאו. כשסבתה של מינה מודיעה לה כי הצליחה לארגן מעבר לישראל, מינה חוששת להשאיר את אלי מאחור ומחפשת דרך להביא אותו עמם.
שש שנים עמלה דוידיאן על הסרט, שצולם כולו בלוקיישן אחד באתיופיה, והתוצאה ניכרת קודם כול בהישג המזהיר של יצירת העולם שבו הסרט מתנהל. העבודה הפרטנית והמדויקת שלה יחד עם המעצב האמנותי דני אבשלום והצלם דניאל מילר – שעשה עבודה מרהיבה ממש – מצליחה להמחיש חוויה אותנטית ואמינה לגמרי של מקום וזמן, ולשאוב את הצופים לעולם הזר הזה החל מהשוט הראשון.
אבל דוידיאן לא מעוניינת לעשות לנו הקלות. במקום לשרטט עלילה דרמטית קלאסית היא בוחרת ללוות את גיבורתה במהלך היומיום שלה, וכך לספק לנו הצצות אל חלקים מחייה ומעולמה. אנו נדרשים לאסוף את הפרטים ולהרכיב את הפסיפס הזה – הנע בין עיסוק במשפחה, שכנות, חברות והרקע החברתי־פוליטי שבו מתרחש הסיפור. זהו פסיפס מרתק ואף מתעתע, שכן דוידיאן מערבבת ללא כל הכנה בין בליל של רגשות ותחושות – סצנות ריאליסטיות פוגשות סיפורים על חלומות, רגעים שלווים נקטעים לפתע בגילויים סוריאליסטיים מטלטלים, ואחווה וידידות חוברים אל מפגני אדישות ואכזריות.
הכול מורכב, מבלבל ואמביוולנטי ולא בכדי – דוידיאן אינה מחפשת לעשות אידיאליזציה או דמוניזציה למקום שהגיעה ממנו. עם כל הרוע ששרר שם, כפי שמבטאת בסרט אחת הדמויות, היה גם המון יופי ואחווה. דוידיאן רוצה לספר לנו על העולם שהשאירה מאחור. עולם שאנו מכירים אך ורק בקווים גסים של מלחמה, עוני ומוות, אבל היא מכירה וזוכרת אותו כמקום נורא ואהוב ואיום ומצחיק ומפחיד ומלא ברגעים קטנים של אושר ואימה. ומעל לכול, היא רוצה שנרגיש איתה את החלל שנפער בנפש כשמשאירים דברים מאחור – חיים, מקומות ובמיוחד אנשים שנקטעים ברגע אחד.
מי שנושאת את הסרט על גבה (בעזרתם של עמיתיה למשחק כמובן), היא מינה, בגילומה הנפלא של בית לחם אסמאמאווה. מדובר בתפקיד תובעני, פיזית ונפשית, ואסמאמאווה מגייסת לטובתו בכישרון רב כל אגל זיעה וטיפת דמעה בגופה. "עץ תאנה" הוא סרט ביכורים עוצמתי ומרשים, והוא מסמן את דוידיאן ואסמאמאווה כהבטחות גדולות של הקולנוע הישראלי.
עץ תאנה, ישראל 2018, במאית: עלמוורק דוידיאן, 93 ד'
