כבר במהלך חודשי ההיריון הראשונים שלה חשה שרונדה סמפסון, מורה לחינוך גופני, שבתוך רחמה גדל עובר מיוחד במינו. "עומד להיות לך ילד יוצא דופן, תחשבי על שם עם משמעות מיוחדת", רמזה לה סבתה. כשנולד החליטה לקרוא לו זאיון – ציון, אם תרצו – על שם ההר שמוזכר בתנ"ך כנקודה הגבוהה ביותר בירושלים הקדומה.
השם הפרטי אמנם ארצישראלי, אבל הוא לא מסגיר קרבה כלשהי ליהדות. הוא כן מסמל נבואה שהגשימה את עצמה. 18 שנה אחרי שיצא לאוויר העולם, בדיוק כמו ההר, גם זאיון ניצב בפסגה הגבוהה מכולן. הוא גם כמעט מספיק רחב כדי להקיף אותה לבדו. "כשחיפשתי שם ייחודי וקראתי בתנ"ך, השם זאיון צד את עיניי. לא יכולתי לשער שיעברו כמה שנים וזאיון יהיה בגודל של ההר שקראתי לו על שמו", אמרה האם סמפסון בחיוך בריאיון שנערך עמה לאחרונה.
זאיון ויליאמסון הוא אכן איש גדול וייחודי. כל כך ייחודי, שב־NBA משוכנעים שלא נראה על הפרקט שחקן עם נתוני פתיחה כמו שלו מאז ומעולם. הוא מתנשא לגובה 2.01 מטר, לא גבוה במיוחד עבור כדורסלן, אבל שילוב נדיר בין כוח לאתלטיות הופך אותו כבר בגיל 18 ועדיין משחק במכללת דיוק, בטרם דרכה כף רגלו ב־NBA, לאחד מכוכבי הכדורסל המהפנטים והמלהיבים בעולם. זאיון שוקל 129 קילו, הוא רחב מהקוורטרבקים החזקים ביותר בליגת הפוטבול האמריקנית, כבד יותר משני אלופי עולם באִגרוף במשקל כבד והקפיצה האנכית שלו מגיעה ל־114 סנטימטרים, נתון נפלא לא רק עבור כדורסלן אלא אפילו עבור קופץ לגובה. מדובר כאן בתופעה חד־פעמית של ממש. וככזו יש לה מעריצים רבים, אבל גם לא מעט מתנגדים.
שר ההטבעות
זאיון ינק את האהבה לספורט מהבית. אמו שרונדה הייתה אצנית מקצוענית במשך כמה שנים, עד שפרשה והפכה למורה לחינוך גופני. אביו הביולוגי, לאטיף, היה שחקן פוטבול שפרש אחרי הקולג', ואביו החורג, לי אנדרסון, היה כדורסלן במכללת קלמזון שפצח בהמשך בקריירה חדשה בתור מאמן.
הבחירה להיות ספורטאי הייתה ברורה מאליה, אולם בהתחלה עוד לא נפל הפור על הענף. זאיון התנסה בכדורגל ובפוטבול, התבלט בשניהם, אבל בסופו של דבר בחר דווקא בכדורסל, תחום שבו היה טעון שיפור. הכול השתנה בחופש שבין כיתה ח' ל־ט', אז גבה ויליאמסון ב־16 סנטימטרים בתוך פחות מחודש, הגיע לגובה 1.91 מטר וגילה לראשונה את החיבה להטבעות. ברגע שהגובה שלו היה אטרקטיבי מספיק, גם החבילה כולה נראתה מבטיחה הרבה יותר.
ויליאמסון לא רק היה פיזי בצורה יוצאת דופן, לא רק הדהים עם הטבעות שלא תואמות את גילו, אלא גם הציג יכולת מסירה וניהול משחק, זכר לימים שבהם היה נמוך מדי ותכנן את עתידו כרכז. הפריצה הגדולה שלו הגיעה כבר לפני כשלוש שנים, לאחר שסרטון בכיכובו עלה לרשת ובאורח פלא הפך ויראלי. רואים שם את ויליאמסון, אז נער בן 15 בלבד, כמו גוליבר בארץ הגמדים, מטביע, חוסם ובאופן כללי מתעמר בכל מיני נערים אומללים שלידו נראים כמו תינוקות. ויליאמסון מציג בסרטון סדרת הטבעות בדרגת קושי שהייתה מאתגרת גם את הטובים ביותר בתחום בליגה הטובה בעולם.
הסרטון צבר מאות אלפי צפיות במהירות, ובארה"ב כמו בארה"ב, היה מי שזיהה במהירות את הפוטנציאל והרים את הכפפה, שהפכה את זאיון לתופעת רשת של ממש. חשבון יוטיוב פופולרי שמציג ביצועים של כישרונות צעירים קפץ על העגלה, הצמיד לוויליאמסון עורך וידאו והתחיל להפיק עבורו סרטוני ביצועים על בסיס חודשי.
ויליאמסון המשיך לספק את הסחורה בעקביות וכל סרטון שלו צבר מאות אלפי צפיות, ולעיתים קרובות טיפס גם למיליונים. כלי התקשורת המרכזיים בארה"ב עדיין התייחסו אל התופעה החדשה כאל גימיק, אבל בשטח עצמו היא הלכה והתעצמה. עמוד האינסטגרם של ויליאמסון, שבו פרסם עוד מהלכים שגרמו לצופים לשמוט לסתות, הגיע ללמעלה ממיליון וחצי עוקבים. משחק שלו נגד לאמלו בול, עוד כוכב תיכונים, הועבר בשידור חי בפייסבוק, והגיע ללמעלה ממיליון צפיות – שיא של כל הזמנים במשחק תיכונים בארה"ב.
פעם אחת, אחרי משחק שגרתי, הוא וחבריו לקבוצה של תיכון ספרטנבורג הוברחו מיציאה צדדית בשיירה מאובטחת אחרי שמאות מעריצים המתינו לזאיון מחוץ לאולם. "כשסוף־סוף הצלחנו לפלס את דרכנו לאוטובוס והתחלנו לנסוע הרחק מההמולה, חשבתי לעצמי שבטח בדיוק ככה הביטלס הרגישו", סיפר המאמן לי סארטור לרשת ESPN.
המרחק בין תופעת רשת לבין כוכב כדורסל אמיתי הוא גדול, ובשעה שכל סרטון שלו הפך ויראלי, התחבטו מובילי דעה בכדורסל המכללות בשאלה, האם באמתחתו איכויות נוספות, פרט ליכולת הטבעה פנומנלית, שהפכה אותו לשם דבר בגיל כל כך צעיר. מכללות יוקרתיות, כגון קנזס, קנטאקי וצפון קרוליינה האמינו שכן והחלו לחזר נואשות אחרי ויליאמסון הצעיר. בסופו של דבר הוא בחר ביהלום שבכתר, במכללת דיוק, ובמאמנה האגדי מייק ששבסקי.
לצד ויליאמסון, בצעד חריג למדי כשמדובר בכדורסל קולג'ים, בנתה מכללת דיוק נבחרת כוכבים. היא צירפה לשורותיה את הפורוורד קם רדיש והגארד הקנדי אר ג'יי בארט, שלצד ויליאמסון נחשבים לכישרונות המובילים במחזור הנוכחי.
בתחילת העונה, לפחות מבחינה תקשורתית, נראה שוויליאמסון עדיין לא הצליח לשכנע את קבוצות ה־NBA לבחור בו במקום גבוה בדראפט. סימני השאלה סביב משקלו העודף לכאורה, לצד הגובה הלא מרשים שלו כשחקן בעמדות הפורוורד, העלו את השאלה האם הוא באמת מתאים לרמות הגבוהות ביותר. עם תחילת העונה הוסרו החששות האלה, כאשר התברר שהדומיננטיות של ויליאמסון חלה לא רק על עולם הילדים, אלא גם על עולם המבוגרים.
במחנה האימונים של קדם העונה הוא הדהים כשהטביע מקו העונשין וסחט ממייק ששבסקי, שמאמן את דיוק מאז 1980 וגידל עשרות כוכבי NBA, את המחמאה הבאה: "מעולם לא אימנתי אף שחקן עם בסיס אתלטי כזה".
ויליאמסון מציג מתחילת העונה את כל ארסנל הכישרונות שלו. הוא מטביע בלי הפסקה, חוסם מדהים, מפגין אינסטינקטים הגנתיים נדירים, יכולת מסירה מרשימה, הבנת משחק וגם מציג שיפור הדרגתי בתחום שנחשב עקב האכילס שלו – הקליעה מבחוץ. מתחילת העונה הוא קולע 21.6 נקודות בממוצע, קוטף 8.8 ריבאונדים, מוסר 2.2 אסיסטים, חוטף יותר משני כדורים במשחק וחוסם 1.8 פעמים לערב, ב־28.2 דקות בלבד. "ברור שגדל כאן אתלט של פעם בדור", הילל אותו קווין דוראנט, בשעה שחברו לגולדן סטייט, סטפן קרי, שם דגש עם אלמנטים אחרים: "יש הרבה תהודה סביבו וברור שהוא סופר אתלטי וסופר מוכשר אבל יש לו גם דבר אחד שאי אפשר ללמד, וזו תשוקה אמיתית למשחק. הוא משחק חזק בכל רגע נתון וזו תכונה לא מספיק מוערכת, שילדים שרוצים להיות כדורסלנים מקצוענים צריכים לחקות".
חלום ניו–יורקי
רבים מאלו המסקרים את ה־NBA ידועים בחיבה המופרזת שלהם להשוואות ובכל פעם שצומח כוכב חדש, הוא נבחן אוטומטית ביחס לענק אחר שמהווה נקודת ייחוס כללית. בימים עברו מייקל ג'ורדן היה האולימפוס שבכל זמן נתון כישרון צעיר אחר מנסה לטפס עליו וכיום הלפיד נמצא אצל לברון ג'יימס. כבר קמו השוואות מופרכות יותר או פחות ללברון, אבל במקרה של זאיון ויליאמסון נראה שאין השוואה מתבקשת יותר, על המגרש ומחוצה לו; שניהם מילאו אולמות בארה"ב כבר בגיל 15, שניהם זכו לכתבת שער פומפוזית ב"ספורטס אילוסטרייטד" באותו גיל ושניהם בנויים כמו טנק מרכבה, שמשלב בין פיזיות עצומה לבין ריחופים אדירים ואיכויות של שחקני חוץ.
אף אחד כבר לא יכול להתחמק מההשוואה ואפילו ב־NBA כבר מתייחסים אליה ברצינות. "ראיתי בחור מרשים מאוד ממכללת דיוק. אלוהים אדירים, כמה הוא מרשים. הייתי בטוח שלברון ג'יימס הוא יחיד סגולה, חשבתי שאין עוד שחקנים כמוהו, אבל נראה שלברון הבא מגיע", אמר מאמן גולדן סטייט סטיב קר, אחד ממובילי הדעה ב־NBA.
לאחרונה ניצל לברון ערב פנוי והתייצב במיוחד בכבודו ובעצמו במשחק של דיוק, כדי לבחון מקרוב האם ההשוואה מוצדקת. בארה"ב כבר תהו האם הוא מנסה לגייס אותו לשורות הסוכנות שאליה הוא משתייך, אבל בין אם זה נכון או לא, לברון כבר הכריע מה גזר הדין. "אני חושב שההשוואה הזאת לעולם לא תיפסק ולמען האמת זה נהדר עבור הכדורסל", התוודה ג'יימס. "אין ספק שהמשחק שלו די זהה למשחק שלי. מעולם לא הרמתי את האף בנוגע להשוואה הזאת. אני חושב שזה אמיתי. כולם רואים כמה הוא אתלטי. היכולת שלו לקפוץ מעל הטבעת מדהימה. אבל גם הגודל שלו, המהירות, הזריזות – הכול מדהים. ובנוסף לכול, הוא גם ילד עם אופי נהדר".
חובבי ההשוואות מדביקים לוויליאמסון תוויות נוספות. פרשנים אחדים טוענים שהוא מזכיר יותר את צ'ארלס בארקלי בגלל החוש לריבאונדים שמפצה על מחסור בסנטימטרים. אחרים רואים בו את ממשיך דרכו של דומיניק ווילקינס בגלל ההטבעות המיוחדות, ואחרים מצמידים לו את דריימונד גרין כמודל לחיקוי, בגלל האינסטינקטים ההגנתיים. יש, אגב, גם כאלה שמדביקים לו את כל ההשוואות הללו גם יחד.
"יש לו הגוף והאגרסיביות של צ'ארלס בארקלי, עם הקפיצים ברגליים של דומיניק וילקינס ועם האינטנסיביות של דריימונד גרין", ניתח פרשן המכללות הבכיר של ESPN ג'יי ויליאמס. מתחת לפני השטח, המאבק על זאיון ב־NBA כבר החל. בשיפולי הליגה, הקבוצות החלשות ביותר כבר מנסות לשווק את עצמן כיעד אטרקטיבי עבור ויליאמסון, הפרס הגדול של דראפט 2019 ללא צל של ספק. אחת המועמדות העיקריות היא ניו־יורק ניקס, שנראה כי עושה כל מאמץ כדי להשיג את ויליאמסון ולהפוך אותו למלך החדש של התפוח הגדול.
כשוויליאמסון הגיע לשחק לפני כחודשיים במדיסון סקוור גארדן האגדי נגד מכללת טקסס טק, ההתלהבות באולם המיתולוגי הייתה גדולה בהרבה מבמשחק ממוצע של הניקס. 20 אלף צופים מילאו את האולם מפה לפה, קרוב ל־100 עיתונאים הגיעו כדי לסקר את המשחק, ובסיומו זעקה התקשורת: "זאיון מאניה הגיעה לתפוח הגדול".
ויליאמסון אפילו הספיק לזרוק עצם לאוהדי הניקס ולהצית את דמיונם כשאמר ש"יהיה אדיר לשחק כאן בעונה 41 משחקים". הפנטזיה של הניקס, כך נראה, היא לבחור בוויליאמסון ולצרף לצידו עוד סופרסטאר כמו קווין דוראנט או קיירי אירווינג, שיהפכו לשחקנים חופשיים בקיץ הקרוב, בתקווה להחזיר את המועדון ההיסטורי והדועך סוף־סוף לימיו הגדולים.
כך או כך, המאבק נראה פתוח יותר מבשנים עברו. שינויי החוקים בהגרלת הלוטרי (סדר הבחירות הראשונות בדראפט) הגדילו את הסיכויים של קבוצות עם מאזן טוב יותר לזכות בבחירה הראשונה, שלעת עתה נראית כמו הטריטוריה הבלעדית של ויליאמסון. מי שתזכה בו, תזכה גם להטבות כלכליות מיוחדות. ב"פורבס" העריכו בחודש שעבר שוויליאמסון יהיה תוך כמה שנים השחקן הכי רווחי ב־NBA, אולי בספורט האמריקני כולו, וטענו שיש סבירות גבוהה שירוויח למעלה ממיליארד דולר במהלך הקריירה מחוזים, פרסומות וחסויות.
לשם השוואה, רק שלושה ספורטאים בארה"ב הפכו למיליארדרים עד כה – מייקל ג'ורדן, טייגר וודס ופלויד מייוות'ר. לברון ג'יימס עדיין לא שם, אבל נראה שהוא בדרך. ויליאמסון, אם כך, יוכל להיכנס למועדון היוקרתי מהר מהצפוי. ערך השוק שלו כל כך מרקיע שחקים, שיש מי שמציע לו לא לבזבז את הזמן על קריירת המכללות.
"לטובתו, אני מציע שישבית את עצמו עד הדראפט", העיר לאחרונה שחקן העבר האגדי סקוטי פיפן. "כל זמן שהוא משחק הוא מסכן את עצמו בפציעה מיותרת שתפגע לו בקריירה ואז בכיס. הוא עשה מספיק בכדורסל המכללות, הראה שהוא יכול לשלוט בו ביד רמה ואין טעם להמשיך עם זה".
זמן לא רב לאחר מכן הטענות של פיפן קיבלו חותמת כואבת במציאות: 34 שניות לאחר פתיחת המשחק היוקרתי בין דיוק של ויליאמסון לצפון קרוליינה, נעל הנייקי של הכוכב המדובר נקרעה וגרמה לנפילתו. הוא אולץ לרדת מיידית מהמגרש עם פציעה ברגלו. החששות מהיעדרות ממושכת שתפגע במניית הדראפט של ויליאמסון אמנם התבדו והתברר שמדובר במתיחה קלה בלבד, אולם עבור אחרים הנזק כבר נעשה – באותו יום, כתוצאה מהתקרית, מניית נייקי צנחה וספגה הפסדים המוערכים בכ־1.1 מיליארד דולר. מדובר בהוכחה נוספת לכך שהעוצמה של ויליאמסון לא מתנקזת אך ורק לפרקט, אלא גם יכולה להשפיע עמוקות על תאגידי ענק.
הנזק עלול להיות גדול שבעתיים בשלב ההתפתחותי הבא של השחקן, שבמהלכו חוקים מיושנים ודרקוניים כמו אלו שחלים על כדורסל המכללות כבר לא ימנעו ממנו את מיליוני הדולרים שהוא מסוגל להרוויח. כשזה יקרה, ויליאמסון יהיה הסחורה הכי חמה במאבק האיתנים שמתחולל בין ענקיות ההנעלה בארה"ב וספק רב אם נייקי ונעליה המתפרקות תהיה בקלחת.
הקולות שקוראים לוויליאמסון להשבית את עצמו כמובן התגברו אחרי הפציעה החריגה. אבל זו, למשל, עצה שהוא לא מוכן להישמע לה. אם כבר, הוא מרגיש שיש עוד כמה סימני שאלה להסיר לפני שייפרד מהמכללה ויפרוש כנפיים, תרתי משמע, לליגה של הגדולים. "אם אשבית את עצמי, אפגע בחבריי לקבוצה, אפגע במאמן, אפגע בהרבה אנשים. אם הייתי רוצה לשבות, לא הייתי מגיע למכללות מלכתחילה", אמר ויליאמסון, והסביר שאין דבר שעומד לנגד עיניו מלבד זכייה באליפות המכללות והסרת הסטיגמות על עודף המשקל שלו. "יש אנשים ששומעים כמה אני שוקל ורואים רק מספר, חושבים על זה רק לפי הנורמה. אני חושב שאני די מהיר. אם באמת הייתי עם עודף משקל, הייתי עושה דיאטה ומשיל 20 קילו, אבל אין בזה שום צורך", אמר לאחרונה.
עכשיו כל מה שנותר הוא לראות האם יצליח להוביל את דיוק לאליפות נוספת, ומי הקבוצה שתבחר בשחקן החדש הכי מסקרן של עולם הכדורסל בשנים האחרונות.
