בבניין מפואר בשכונה יוקרתית באפר־איסט בניו־יורק, פועלת זה שנים מספר סוכנות לייצוג שחקני כדורסל בשם "Hazan Sport Management". את הסוכנות הזו, שמייצגת בין היתר שחקני NBA, ייסד לפני מספר שנים דניאל חזן בן ה־26 – שנחשב לסוכן הכדורסל הצעיר ביותר בתחום.
חזן גדל במשפחה יהודית־חרדית במנהטן, ומגדיר את עצמו כיום כיהודי מודרני שומר מצוות. "כל הילדוּת שלי למדתי בבתי ספר יהודיים, אני יודע לקרוא בתורה מגיל צעיר וממשיך לעשות את זה מדי שבת בבית הכנסת. אני שומר כשרות ומחובר מאוד ליהדות שלי, אבל בעבודה במשך היום אני לא הולך עם כיפה", אומר חזן, שמדבר עברית שוטפת, בפגישה שקיימנו במשרדו. "אבא שלי הוא אמריקני, ובמשך שנים הוא משמש כחזן בבית הכנסת שלנו. אמא שלי נולדה בשלומי וגדלה בנהריה, ובכל שנה ביליתי את חודשי הקיץ בישראל. אני מאוד אוהב את ישראל ומאוד קשור אליה".
חזן החל להתעניין בספורט בכלל ובכדורסל בפרט כבר בגיל צעיר. "אני אוהד של ה'ניו־יורק ניקס' מאז שאני זוכר את עצמי, והייתי מהילדים האלה שרודפים אחרי שחקנים בשביל להצטלם ולקבל חתימות. אני מאוד אוהב כדורסל, ושיחקתי בעצמי במשך כמה שנים, אבל לא הייתי כל כך טוב". את לימודיו בבית הספר סיים חזן בתיכון האורתודוכסי המודרני היוקרתי SAR (Salanter Akiba Riverdale), ומשם עבר לישיבה יוניברסיטי. "באחד השיעורים בישיבה הסתכלתי במשך שעה על כוס הקפה שלי, וחשבתי לעצמי מה אפשר לעשות שיהפוך את הכוס הזו לבעלת ערך. הבנתי שאם מישהו יפרסם עליה מוצר כלשהו זה יהפוך אותה לכזו, ותוך זמן קצר פתחתי חברה שמכרה שטחי פרסום על כוסות קפה. מה שקרה בפועל זה שחברות היו משלמות על הפרסום, ואני הייתי מביא את הכוסות בחינם לבתי קפה, מה שחסך בשבילם בסביבות 15 אלף דולר בשנה".
החברה של חזן הפכה להצלחה גדולה, שהובילה לכך שחברה אחרת (שהוא מסרב לנקוב בשמה) רכשה 90 אחוזים מחברתו בתמורה לחמישה מיליון דולר – מה שהפך אותו ברגע להצלחה כלכלית גדולה. "הבעיה הייתה שברגע שזה קרה הם השתלטו לחלוטין על הניהול וההחלטות, וכבר לא היה לי מה לעשות שם והחלטתי לעזוב. העובדה שהם הוציאו את הלב והנשמה מהחברה גרמה לה לבסוף להיכשל, והיום היא כבר לא קיימת. אחרי שעבדתי במשך 22 שעות ביממה בחברה שלי פתאום היה לי חלל ריק, הרבה כסף והמון זמן פנוי שלא ידעתי מה לעשות איתו, וזה היה קצת מבלבל. אני לא מאוד אוהב לטוס ולצאת מאזור הנוחות של ניו־יורק, אז לצאת לטיול מסביב לעולם לא משך אותי. החלטתי לפתוח את הסוכנות ושקעתי כל כולי בתוך האתגר החדש שלי".
בליגה של הגדולים
כשהוא עדיין לא בן 20, החליט חזן לעשות את צעדיו הראשונים כסוכן כדורסל. "השלב הראשון שלי היה לפנות בפייסבוק לשחקנים אמריקנים ששיחקו בישראל ולנסות לשכנע אותם לעבוד איתי. לא היו לי קשרים ולא ידעתי הרבה, אבל האמנתי שאני יכול לעשות את זה. בשלב מסוים כמה שחקנים החליטו להצטרף לסוכנות, ואחת הדרכים שגרמה להם להשתכנע הייתה העובדה שדאגתי להם ופינקתי אותם. אם לא הייתה להם קבוצה אז דאגתי שיֵצאו למחנה אימון, כשאני משלם על טיסות ועל מלונות. בנוסף, גיליתי שאנשים מוכרים באיביי כרטיסי ביקור חתומים של בכירים ב־NBA, ובזכות זה הצלחתי להבין באופן ראשוני איך פונים למנהלים המקצועיים בקבוצות. השיחות הראשונות שלי איתם היו בעיקר כדי שיכירו אותי. לא היו לי אז שחקנים ברמה שהתאימה לליגה ולא היה לי מה להציע. אבל בטלפון הם לא רואים בן כמה אתה, אז מהבחינה הזו לא הייתה לי בעיה". בשלב מסוים החליט חזן לצרף אליו את אנדרו הואניג, חבר ילדות שפגש לראשונה כשהשניים היו בני שבע. "זה כיף לשתף פעולה עם חבר כל כך טוב, שלמד איתך כל השנים בבית ספר", אומר הואניג, "זה עבודה קשה עם הרבה רגעים מאכזבים, אבל גם עם הרבה רגעי אושר. היום, אחרי שש שנים בסוכנות, אנחנו כבר מרגישים יותר בנוח בתוך עולם הכדורסל".
ההתחלה של השניים בעסק הייתה מלווה בקשיים רבים. "לא לקחו אותנו ברצינות בהתחלה, לא ענו לנו לטלפונים, לא חזרו אליי במייל ולפעמים הרגשתי שמזלזלים בנו. בעסק הזה, ברגע שיש לך שחקנים טובים לייצג, אז אתה זוכה בכבוד שלך. זה לא קשור לגיל". ההחתמה המשמעותית הראשונה של השניים הייתה של אקיל קאר, כוכב תיכונים שהתפרסם בשל העובדה שבחר לצאת לאירופה במקום ללכת למכללות, ובסופו של דבר לא הצליח להפוך את הקריירה שלו למוצלחת מדי. "הבחירה שלו בנו הייתה צעד משמעותי עבורנו, גם מבחינת התהודה שקיבלנו מסביב. יש שחקנים שאוהבים את העובדה שאנחנו צעירים, שאנחנו מדברים בגובה העיניים, שאפשר לשחק איתנו פלייסטיישן ולעשות כיף. זה משהו שלא קורה באף סוכנות אחרת", מסביר חזן.
לצד הקשיים בהשגת שחקנים, גם בני המשפחות של השניים הביעו את הסתייגותם מהמקצוע שבחרו הבנים. "במשפחה שלי ציפו שאלך בדרך שבה כולם הולכים, שאסיים קולג', אלך ללמוד עסקים ואתחיל לעבוד בעבודה טובה שמכניסה הרבה כסף", טוען חזן, "הם לא הבינו מה פתאום אני רוצה להיות סוכן כדורסל ולא קיבלו את זה בהתחלה. הם ראו שאני רק מוציא כסף על כל מיני שחקנים ושכלום לא קורה, והמשפחות שלי ושל אנדרו התחילו להפעיל עלינו הרבה מאוד לחץ. בשלב מסוים ההורים שלו אפילו קבעו לו דד־ליין – שאם עד תאריך מסוים משהו טוב לא קורה, הוא עוזב את הסוכנות ומתחיל לחפש עבודה. היום, כשהם רואים את מה שאנחנו עושים, הם כבר מקבלים את זה יותר".
כבר לא ילדים
כדי לבנות את השם שלהם, מקפידים חזן והואניג על הופעה מחויטת. "לאנדרו ולי היו לי הרבה מאוד ויכוחים על נושא התדמית שלנו. באחד הימים הוא העלה תמונה לפייסבוק, שראו בה צעירים מחזיקים בירה באיזו מסיבה. הסברתי לו שזה לא יכול להימשך ככה. שאם אנחנו רוצים להצליח בעולם הזה אנחנו חייבים להשתנות, שאנחנו לא ילדים יותר. אני הפסקתי מאז לעשן ולשתות ואנחנו מקפידים להופיע תמיד בחליפות. לא כל הסוכנים מתלבשים ככה, וכבר קיבלנו הרבה מאוד פעמים מחמאות, שאנחנו הסוכנות שמגיעה לפגישות בצורה הכי יפה ומטופחת".
קפיצת המדרגה של הסוכנות של חזן התרחשה בתחילת שנת 2015, אז הצליח להשיג חוזה NBA ראשון ביוטה ג'אז עבור אלייז'ה מילסאפ, שרק שנה לפני כן שיחק לתקופה קצרה בישראל במדי מכבי אשדוד ושוחרר בעקבות בעיות משמעת. "זה היה רגע שלא אשכח בחיים. קפצנו באוויר וההתרגשות הייתה פשוט אדירה", הוא משחזר, "החוזה הראשון היה לעשרה ימים, וזה היה פשוט מדהים לראות אותו משחק מול וסטברוק ודוראנט באוקלהומה, מול סטף קרי בגולדן סטייט ומול דרק רוז ולברון ג'יימס. עד היום הוא נחשב לשחקן ששיחק הכי הרבה בחוזה לעשרה ימים". ההצלחה של מילסאפ הובילה לחוזה נוסף לעשרה ימים, ובסיום התקופה זכה השחקן לחוזה מובטח לשנה, וכן לשנתיים נוספות על תנאי, אם יוכיח את עצמו. ההחתמה הזו הפכה את חזן והואניג ברגע לסוכני הכדורסל הצעירים בעולם, שהשיגו חוזה NBA לכדורסלן.
"ההחתמה שלו העלתה אותנו ליגה באופן מיידי, הובילה גם לחשיפה גדולה בכתבות ובראיונות, וברגע אחד הפכנו לסוכנים לגיטימיים, שנחשבים היום לחלק מהעתיד של התחום בארצות־הברית", מספר חזן בהתלהבות ומראה לי את התמונה הממוסגרת של מילסאפ עם החולצה שלו ביוטה על הקיר, שתלויה לצד החתמות נוספות שהגיעו בהמשך. "עם ההצלחה הגיעו גם בעיות. מי שייצג את מילסאפ לפנינו היה דוד שלו, שלא הצליח במשך שנים לעשות את מה שאנחנו עשינו בכמה חודשים. זה גרם למתח ולמהומה גדולה אצלם במשפחה, שהובילו לכך שאחרי שהשגנו את החוזה המובטח, הוא ניתק קשר לתקופה – גם איתנו וגם עם דוד שלו, כדי שיוכל להיות בפוקוס אחרי שסופסוף הצליח להגיע ל־NBA. בנוסף, הסוכנים האחרים התחילו לפתוח עלינו עיניים ולכלכו עלינו בכל מקום. אמרו שאנחנו סתם ילדים עשירים שלא יודעים מה שהם עושים ושלא כדאי להתעסק איתנו. זה עסק מאוד קשוח עם הרבה תחרות וקנאה וצריך לדעת להתמודד עם זה".
הרומן של מילסאפ עם ה־NBA ויוטה היה קצר למדי (הוא חזר לעוד גיחה קצרה בפיניקס ב־2017), ובסיום העונה בחרה יוטה שלא לממש את המשך החוזה עמו. כמה חודשים לאחר מכן, בינואר 2016, חתם השחקן במכבי תל־ אביב. "בתור ילד ישראלי זה היה חלום בשבילי להחתים שחקן במכבי תל־אביב, וזה היה אחד הרגעים המרגשים בחיי. לשבת בהיכל ביד־אליהו ולראות שחקן שלי כחלק מהקבוצה, זה היה דבר לא ייאמן". גם במקרה הזה, שוב בגלל בעיות משמעת, הרומן בין מילסאפ לבין מכבי תל־אביב עלה על שרטון, וכעבור חודש וחצי הוא שוחרר מהקבוצה.
"לצערי הדברים שם לא הסתדרו מכל מיני סיבות. אלייז'ה הגיע בתקופה אולי הכי גרועה אי פעם, כשהקבוצה עפה מהיורוליג ומהיורוקאפ והחליפה ארבעה מאמנים. במקרה כזה, כשיש תלונות מצד השחקן ומצד הקבוצה, אני אמור לתווך בין הצדדים ולשמור על באלאנס כמה שאפשר, אבל כאן נלחמתי כמו אריה בשבילו, גם שישאירו אותו וגם על כסף שלא רצו לשלם. בתגובה ניקולה וויצ'יץ' חסם אותי בטלפון במשך שנתיים וכבר חשבתי שלא אעבוד איתם יותר אף פעם, והאמת שכבר לא היה לי אכפת. יכול להיות שגם אני עשיתי טעויות של חוסר ניסיון בהתנהלות, אבל עדיין היה לי חשוב להגן על השחקן שלי. עכשיו היחסים שלי איתם הופשרו והעתיד פתוח. ברגע שיש לך שחקנים שהם מעוניינים בהם, אז גם אם אין להם ברירה, הם ידברו איתך".
מה אתה עושה כשיש לך שחקן שנוטה לבעיות משמעת?
"אני לא יכול לשנות שחקן אם הוא בעייתי, והדבר היחיד שאני יכול לעשות הוא לא להכניס אותו לסיטואציה שאין לו סיכוי להצליח בה. יש קבוצות שלא אכפת להן מכלום, תעשה מה שאתה רוצה, רק תגיע למגרש ותשחק טוב. יש קבוצות עם משמעת יותר הדוקה, ששחקנים בעייתיים לא יחזיקו שם מעמד".
מה דעתך על הכדורסל הישראלי?
"אני חושב שבארץ לא נותנים מספיק קרדיט לשחקן הישראלי ולא מאמינים בו כמו שמגיע לו וכמו שהייתי רוצה. אלינו מתייחסים בהרבה כבוד בארץ, אנחנו עושים שם לא מעט עסקים ואף פעם לא הייתה לי שום בעיה עם קבוצה בנוגע לתשלומים או עמידה בהתחייבויות, אבל לדעתי ההתנהלות הכללית של הקבוצות מאוד מקובעת. רובן לא יסכימו לקחת שחקן שעדיין לא הוכיח את עצמו במקום אחר ואני חושב שזה חוסם אותם מליהנות מהרבה כישרונות צעירים".
לפני שנתיים היה מעורב חזן בתקרית מוזרה, כשמשחק אימון בין הפועל ירושלים לבני הרצליה בוטל, בשל העובדה שלא נתנו לו לצפות במשחק. "יו"ר בני הרצליה, אלדד אקוניס, שהוא אדם נדיר, הבטיח לי שאוכל לבוא לראות את המשחק ומשום מה בירושלים התנגדו, בגלל שלא הסכימו שאף אחד ייכנס, זה לא היה נגדי. אמרתי לאלדד שזה בסדר אם לא אבוא לראות את המשחק, אבל הוא התעקש, אמר שמילה שלו זו מילה, עצר את האוטובוס בדרך והחזיר את השחקנים הביתה".
משחק יפני
הסוכנות של חזן כבר הצליחה לחתום 15 חוזים ב־NBA. כיום היא מייצגת כמה שחקנים שמשחקים ב־G ליג, ליגת המשנה ב־NBA, והבכיר ביניהם הוא ג'אמל ארטיס, ששיחק באורלנדו מג'יק וכיום הוא חלק בקבוצת המשנה של הקליפרס. במהלך הפגישה הוא מראה לי בהתלהבות משחק שלו ב־NBA, שבו קלע 18 נקודות ונראה שהוא גאה בהצלחות של המיוצגים שלו. בנוסף, יש לו מבחר של שחקנים שמשחקים באירופה ובאסיה, והשם המוכר ביותר הוא ג'וש צ'לדריס, כדורסלן אמריקני בן 34, עם רזומה של שבע שנים ב־NBA, בנוסף לשנתיים באולימפיאקוס היוונית – שבהן הרוויח 14 מיליון אירו, במה שנחשב עד היום לחוזה היקר ביותר שנחתם בכדורסל האירופי. "ג'וש הוא אחד האנשים המיוחדים שפגשתי בחיי. יש לי צילום איתו במדיסון סקוור גארדן כשהייתי בן 12, וכשחבר הכיר בינינו, שמחתי לעבוד איתו. הצלחתי להחזיר אותו לתקופה קצרה ל־NBA, והיום הוא משחק ביפן. לקבל חוזה באסיה זה דבר מדהים בשביל כדורסלן – המשכורות מצוינות, יש הרבה פינוקים ונותנים לך יחס של שחקן NBA".
השחקן הבולט בגזרה הישראלית של הסוכנות הוא שון דאוסן, שהציג יכולת מצוינת השנה במדי בדאלונה הספרדית, לפני שנפצע בברך וסיים את העונה. "שון היה נהדר בליגת הקיץ האחרונה במדי ברוקלין נטס, מה שהוביל ל־15 הזמנות מקבוצות NBA, שרצו שיגיע למחנה הסופי לפני תחילת העונה. בגלל העובדה שהוא עדיין לא שחקן מוכח ברמת היורוליג, המלצתי לו לבחור בחוזה שהציעו לנו בליגה הספרדית האיכותית. הוא היה שם פשוט נהדר, וההוכחה היא שהחתימו אותו מיידית לעוד עונה עוד לפני שהוא נכנס לניתוח. הם יודעים איזה ערך גבוה יש לו ואני מאמין שהוא יגיע בעתיד ל־NBA". מי שחזן פחות בטוח לגביו שמתאים ל־NBA הוא יובל זוסמן, שפרץ השנה במדי מכבי תל־אביב בליגה וביורוליג. "לדעתי אם יובל ייגש לדראפט בסיום העונה יש לו סיכוי להיבחר בסיבוב השני, אבל קשה לי לראות אותו כרגע הופך לשחקן NBA. אולי אחרי כמה עונות טובות באירופה ברמות הגבוהות זה ישתנה ויהיה אפשרי, אם הסוכנים שלו יתנהלו בצורה טובה".
מה דעתך על דני אבדיה, שכולם כבר מסמנים אצלנו ככוכב NBA פוטנציאלי?
"בניגוד לכל הרעש סביבו בארץ, בקבוצות ה־NBA יש עדיין הרבה ספקות בנוגע ליכולות שלו, בעיקר האתלטיות. אני באופן אישי מאמין בדני וחושב שהוא שחקן מצוין שיצליח להגיע לשם. עשיתי כמה ניסיונות מול אבא שלו במטרה לייצג אותו אבל לא הצלחתי. אני רואה בישראל עוד כמה כישרונות פוטנציאליים ל־NBA, אבל כרגע אני מעדיף שלא לפרט".
עוד מיוצג שזכה לכמה כותרות בישראל הוא כריס סמית, אחיו למחצה של ג'יי־אר, שכיכב בקליבלנד עם לברון ג'יימס והושעה ממנה בתחילת העונה בעקבות ביקורת קשה שהטיח במועדון. כריס התפרסם פחות בשל היכולת המקצועית שלו, אלא בשל העובדה שבחר להתגייר ובהמשך ברח מהארץ, במהלך חוזה שלו עם קבוצה מליגת המשנה.
"פגשתי את כריס בפעם הראשונה ב־2013 במסיבה בניו־יורק והחלטנו לעבוד יחד. הוא גדל בניו־ג'רזי בשכונה עם הרבה יהודים, אבל אני זה שפתחתי בפניו את השער אל עולם היהדות ובהמשך עזרתי לו בכל תהליך הגיור שעבר. לצערי אחרי מה שקרה איתו בישראל, קשה לי להאמין שקבוצה תרצה להחתים אותו. דרכו הכרתי גם את ג'יי־אר, שעכשיו עובד איתנו בחברה נוספת שלנו שעוסקת במרקטינג לשחקנים. סגרנו עבורו כמה חוזי פרסום ולאחרונה הוא הוציא עם כריס ספר ילדים, שעוסק בכדורסל ונמכר נהדר באמזון. ג'יי־אר עדיין נחשב לאחד השחקנים הפופולריים בליגה ותענוג לעבוד איתו".
לברון כשר
אני פוגש את חזן בדיוק בתחילת העונה החמה לסוכן כדורסל, כאשר טורניר ליגת המכללות מתקרב לסיומו. "זו עבודה מאוד קשה עם הרבה נדודים ורק החודש טסתי 15 פעמים. הנה עכשיו פורים, ורצינו להישאר עם המשפחות שלנו ולקרוא את המגילה, אבל אנחנו חייבים לנסוע לסן־פרנסיסקו ומינסוטה כי זה זמן קריטי לגייס שחקנים חדשים, לקראת הפגרה והעונה הבאה".
תהליך איתור השחקנים לא פשוט בכלל. "זה מתחיל קודם כול מאיתור שחקנים, ואת זה עושים באמצעות צפייה במשחקים ובנסיעה לכל פינה בארה"ב. בתור סוכן יש לך הרבה מגבלות מול שחקן במכללה, ומדובר בעיקר בדיבורים. אני יכול לראות משחק בממפיס ובסיומו לגשת לאבא של שחקן שמצא חן בעיניי, להציג את עצמי ולהתחיל לבנות קשר איתו ועם המשפחה. זה אומר להגיע לעוד משחקים, להרים טלפון מדי פעם, לייעץ ולתמוך, בתקווה שהוא יחתום בסוכנות כשיסיים קולג'".
היו לך מקרים ששחקנים אכזבו אותך?
"בלי סוף. היו כאלה שהשקענו בהם שנים, ובפגישה אחת, בסיום טורניר המכללות, חתמו אצל סוכן מוכר יותר. זו תחושה קשה ומייאשת לפעמים, אבל אין לך הרבה מה לעשות. עם הזמן למדתי שאין דרך נכונה לגייס שחקן ואין נכון או לא נכון, בטח במנטליות האמריקנית, שלא תמיד אומרים לך מה רוצים או מרגישים. הנה, בדיוק עכשיו כתבתי הודעת טקסט לאבא של שחקן שאנחנו בקשר, שלא מגיב אליי כבר ימים. כתבתי לו שכל מה שאני מבקש הוא שיגיד לי – כן או לא".
אך גם אם ההורים מסכימים והשחקן הצעיר חותם, הדרך מפה ועד ל־NBA עוד ארוכה. "רק שני אחוז מכל אלפי השחקנים במכללות יצליחו להתקבל כחברי סגל באחת הקבוצות ב־NBA, מדובר בכמות מזערית למדי. כשהתחלתי, הייתי מאוד נאיבי בכל מה שנוגע להבנה שלי בכדורסל ובשחקנים. ראיתי שחקן בקולג' שמשחק חמש דקות המשחק וקולע שלוש נקודות, וחשבתי שהוא מתאים לשחק ב־NBA. והוא לא. צריך להיות מישהו מאוד ספציפי כדי להצליח ברמות הגבוהות ביותר".
מה הוא צריך?
"קודם כול חוזק מנטלי יוצא דופן. אחרי זה אתה חייב גוף אתלטי וחזק, שיצליח לעמוד באתגרים הפיזיים הקשים וסוכן מקושר היטב. היום מחפשים ב־NBA בעיקר פוטנציאל גבוה בגילים הצעירים, כזה שהם מאמינים שיוכלו להשביח".
ויחד עם זאת, השמועות הנפוצות על תהליך ההחתמה ב־NBA גורסות שלא די בכישרון בלבד, וחזן מאשש אותן. "הרבה מאוד פוליטיקה וקשרים מעורבים בכל מה שקשור להחתמות ב־NBA. בכל סגל יכולים להיות רק 15 שחקנים, המנהלים המקצועיים חוששים לאבד את מקום העבודה שלהם, וזה גורם להם לקחת מעט מאוד סיכונים. זה גורם לכך שהרבה כישרונות מתאימים נופלים בין הכיסאות, ושהסיכוי של שחקן שנפלט מהליגה יחזור אליה הוא אפסי".
מה דעתך על החוזים המטורפים שנחתמו שם בשנים האחרונות?
"יש שחקנים שמצדיקים את החוזה של עשרות מיליוני הדולרים שקיבלו, אבל בלא מעט מקרים רק אלוהים יודע איך הסוכן הצליח להוציא כל כך הרבה כסף לשחקן ספציפי".
בסוף דצמבר החולף חולל לברון ג'יימס מהומה לאחר שפרסם פוסט באינסטגרם, שבו ציטט שורה מתוך שיר ראפ שבה נכתב "אנחנו מקבלים את הכסף היהודי, הכול כשר". האתר TMZsports פנה אל חזן כדי לשאול את דעתו על ההתבטאות, והוא גונן על הכוכב הגדול – שגם התנצל בהמשך. "פנו אליי כי אני הסוכן היחיד שמזוהה כישראלי אמריקני, ושמחתי להגן עליו כי אני באמת מאמין במה שאמרתי. זה לא למטרות עסקים או יחסים טובים. אני מכיר את לברון דרך העבודה שלי עם ג'יי־אר בתקופה שלהם בקליבלנד, ואני בטוח שהוא לא התכוון לשום דבר רע או אנטישמי, יכול להיות שהוא פשוט לא הבין עד הסוף את הדברים. אם הייתי חושב לרגע שהוא התכוון אחרת, לא הייתי מהסס לגנות את זה. אני יודע שיש שחקנים ששמחים להיות איתנו בגלל שאנחנו יהודים ומצליחים, ואין לי שום בעיה עם זה, להפך, אני גאה".
מה הסיכוי שדיוויד בלאט יצליח להתאושש ממה שלברון עשה לו ויחזור לאמן ב־NBA?
"מה שדיוויד עבר בקליבלנד זה חלק ממה שמאמן צריך לעבור לפעמים, כשאתה מאמן שחקן בסדר גודל של לברון. בתקופה שלו בקליבלנד עבדנו קצת יחד, בחברת המרקטינג שלנו, ועזרנו לו לקבל רכב יוקרתי ואני מאמין שהוא יחזור לליגה".
"אני מכיר את לברון ג'יימס, ואני בטוח שהוא לא התכוון לשום דבר רע או אנטישמי, יכול להיות שהוא פשוט לא הבין עד הסוף את הדברים. אם הייתי חושב לרגע שהוא התכוון אחרת, לא הייתי מהסס לגנות את זה. אני יודע שיש שחקנים ששמחים להיות איתנו בגלל שאנחנו יהודים ומצליחים, ואין לי שום בעיה עם זה, להפך, אני גאה"
ישראלי נוסף שחזן מאמין כי יש לו סיכוי לחזור לליגת ה־NBA הוא הנציג הראשון שלנו שם. "לעמרי כספי יש קריירה נהדרת עד עכשיו, ואף אחד לא יצליח לקחת ממנו את מה שהשיג, בנוסף לתרומה ולהשפעה האדירה שלו על הכדורסל הישראלי. הוא נתן הרבה תקווה לילדים שגם הם יכולים להגיע יום אחד ל־NBA ולעשות בה קריירה ארוכה ויפה. אני מאמין שיש לו עדיין סיכוי לחזור לליגה, קשה לי לדעת בוודאות אם זה יקרה".
זאיון ויליאמסון יהפוך לכוכב שמצפים ממנו?
"לפי התחושה שלי, הקבוצות ב־NBA עדיין לא בטוחות לגביו, אבל אני חושב שהוא שחקן מצוין, מאמין בו מאוד ומקווה מאוד שהוא יגיע לניקס בעונה הבאה. אם השמועות שקווין דוראנט וקיירי אירווינג יצטרפו לשם נכונות, אז אולי סוף־סוף תהיה לנו בשנה הבאה קבוצה כמו שצריך".
מה המטרות לעתיד?
"להמשיך לגדול לאט־לאט בקצב נכון, להשיג בחירות דראפט שני ואז דראפט ראשון, בנוסף לעסקות גדולות וטובות. זה ייקח זמן, זה תהליך ואנחנו מאמינים מאוד במה שאנחנו עושים".
על מה אתה חולם?
"כל מה שקורה זה כבר חלום. להחתים שחקן ב־NBA, להחתים שחקן במכבי תל־אביב, להכניס שחקנים למחנות קיץ, לסגור חוזים בכל העולם. אני עדיין מתרגש מכל דבר טוב שקורה לנו".
בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"אני בשלוש ואגיע לחמש ברגע שאדע לשלב טוב יותר בין החיים האישיים למקצועיים. התחתנתי לפני שנה וחצי ואשתי ידעה במה אני עוסק, אבל לדעתי לא הבינה עד הסוף במה מדובר. אני בתהליך גיוס של 11 שחקנים, ובכל פברואר למשל היא הייתה צריכה להיות לבד, כי העומס שלי רק הולך וגדל וזה לא פשוט. יש הרבה דברים טובים שיש לברך עליהם, אבל גם עוד הרבה עבודה לפנינו".
