אין זיכרון ילדות מתוק יותר מסיפור לפני השינה. הדקות האלו הן מין אסקפיזם יומיומי – רגע שבו אבא או אמא מתפנים רק אליכם, יושבים לצידכם על המיטה, ומשהים במעט את הזמן שבו תידרשו לישון. אבל בגיל מסוים אתם כבר לומדים לקרוא לבד, ומתייחסים להקראה של ההורים כאל סיוע למתקשים, ולא כאל רגע קסום של הורה וילד; וכך נחתם הגולל על סצנת הסיפורים לפני השינה, והוא ייפתח שוב רק כשתהיו בעמדת המקריא – כהורה או כבייביסיטר מסור.
אבל כשקראתי את הספרון הקצרצר של צ'רלס דיקנס, "דוקטור מריגולד", האסוציאציה הראשונה שעלתה בי היא חווית הסיפור לפני השינה. דוקטור מריגולד אינו דוקטור בכלל, אלא סוחר חפצים משומשים, שניחן בחוש הומור, ברגישות ובעיקר בלב זהב. הספרון הוא למעשה מונולוג שבו הוא מגולל את סיפור חייו, בגוף ראשון, בשטף קולח ובמארג נפלא של הומור ועצב – עד שחווית הקריאה נדמית יותר להאזנה לאדם זר שבמהרה יתחבב עליכם, ואחרי שיתחיל לדבר על עצמו לא תוכלו, וגם לא תרצו, לעצור אותו.
הדמיון לא מסתכם כאן: ביצירה יש כמה אלמנטים שמזכירים ספרי ילדים, במובן החיובי ביותר של המילה – מהאיורים המקסימים של עינת עינהר המשובצים לאורכה, ועד לסגנון הכתיבה שכלל משפטים בחרוזים ובמשקלים, וכן קטעים מחורזים שחזרו על עצמם כמה פעמים לאורך הספרון. אך לצד זאת לא הייתה שום התיילדות בספר, אלא מבנה מקורי ומעניין של ספרות למבוגרים. גם עבודת התרגום של הספרון היא מלאכת מחשבת: המתרגם יותם בנשלום הצליח לשמור על קצביות וחריזה במקומות שנדרשו, בלי לפגום בטקסט עצמו, ועל כך מגיעה לו הערכה רבה.
דיקנס, גדול הסופרים מהתקופה הוויקטוריאנית, חתום על כמה יצירות מופת מפורסמות. אוליבר טוויסט, דיוויד קופרפילד, בין שתי ערים – אלו רק חלק מספריו הבולטים, שסצנות ומשפטים אייקוניים מהם נטבעו זה מכבר בתרבות המערבית, ועד היום יצירות רבות מצטטות את ספריו. גם בישראל, זכו יצירותיו לכמה וכמה תרגומים.
היצירה הקצרצרה והחיננית הזו מתורגמת לראשונה לעברית, בזכות קונספט חדש של הוצאת "תשע נשמות". מאחר ששוק המו"לות בישראל מתמודד עם קושי לשווק כמויות גדולות של ספרים, החליטה ההוצאה לתקוף את הקושי מזווית מקורית: תחת הסדרה "מפה לאוזן" הם הוציאו לאור שש יצירות מופת במהדורות קטנות, והפיצו אותן תחילה רק בשיווק ישיר דרך ההוצאה עצמה. משראו שהיצירות נמכרות בצורה יפה, הרחיבו את השיווק לחנויות הספרים העצמאיות, ובעתיד הם מתכננים להרחיב את השיווק אל הרשתות הגדולות.
עורכי הסדרה חיפשו קלאסיקות ספרותיות שאינן מוכרות לקורא הישראלי. במקרה שלנו, נבחרה יצירה שהתפרסמה לראשונה כסיפור לחג המולד בכתב עת שדיקנס כתב בשלהי ימיו. בקולו העליז והפגיע של מריגולד ניתן לשמוע את קולו של דיקנס עצמו, שגם הוא – כמו גיבורו – מצליח להקסים את לקוחותיו באמצעות יכולותיו הרטוריות. הוא קורץ לכך במילותיו של מריגולד: "ידעתי שלא אוכל לשקף את דמותי כראוי. אין איש המסוגל להעלות על הכתב את מבט עיניו (אני לפחות איני מסוגל לכך), את נימת קולו, את קצב דיבורו, את זריזות ידיו ואת אישיותו המפולפלת בכללותה" (עמ' 55).
אך גם אם מריגולד לא מצליח לתאר את דמותו בספר שהוא כותב, דיקנס דווקא מצליח מאוד: הוא מלהטט עם בן־דמותו באינטימיות גדולה כל כך, שתוך עמודים ספורים הקורא חש הזדהות רבה, וכשהוא מתאר את האסונות הפוקדים אותו בזה אחר זה – זמן קצר כל כך אחרי תחילת הספרון – מתפשט עצב בלב הקורא.
אז מדוע כדאי לכם לכתת רגליים לחנות ספרים עצמאית ולרכוש ספרון בן 74 עמודים? מלבד התמיכה במיזם המקורי והמרענן, תיהנו מיצירה מופלאה של סופר ענק (שאם לא קראתם את יתר ספריו – זה בדיוק הזמן). וחוץ מזה, מתי בפעם האחרונה שמעתם סיפור לפני השינה?
דוקטור מריגולד
צ'רלס דיקנס
מאנגלית: יותם בנשלום, הוצאת תשע נשמות, 74 עמ'
