ממש בסיום "שהאזאם!", סרט גיבורי־העל החדש ביקום הקולנועי של די־סי, יש רגע שממחיש בצורה מושלמת את מצבו הנוכחי והבעייתי של הזיכיון: סופרמן מגיע לביקור בבית ספרם של גיבורי הסרט, אלא שהוא מצולם מהצוואר מטה ואנו נאלצים להסתפק בחזה עם הסמל המפורסם. הסיבה לכך נעוצה באירועים מאחורי הקלעים – הנרי קאוויל, שמגלם את סופרמן הנוכחי, נמצא בהתכתשות עם האולפן בנוגע לגובה שכרו ולא הסכים לעשות את מחוות הופעת האורח לפני שיקבל את מבוקשו. כרגע, אגב, עדיין לא ברור אם ישוב לתפקיד. וכך נוצר המצב שבו הזיכיון עם גיבור־העל המפורסם והאיקוני ביותר נותר כרגע ללא פנים, ללא זהות, ללא כיוון.
והאמת היא שממש לא מגיע ל"שהאזאם!" כל הבלגן הזה, שכן מדובר בסרט פשוט מקסים, אופטימי ומצחיק. שהאזאם הוא בילי באטסון, נער יתום בן 14. בילי נבחר על ידי המכשף שהאזאם לקבל את שמו ואת כוחותיו ולהילחם למען הטוב והצדק. ברגע שהוא צועק את מילת הקסם "שהאזאם", הוא משתנה מנער לגיבור־על בוגר. יחד עם חברו החדש מבית האומנה, פרדי, מומחה לגיבורי־על, הם מנסים להבין אילו כוחות הוא קיבל, מה עליו לעשות בהם וכיצד יוכל לנצח את אויבו המרושע תדאוס.
ההישג המרכזי של שהאזאם הוא באופן המדויק שהוא מצליח ללכוד את פנטזיית הגיקים האולטימטיבית – להפוך לגיבור־על. כאן מגיעות קודם כול תשבחות לזאקרי לוי, שמגלם את שהאזאם. התמימות וההתלהבות הילדותית שהוא מצליח להפגין בתפקיד נער בן 14 המוצא עצמו לפתע בתוך גוף של גיבור־על בן שלושים נראות כה טבעיות, שהמחמאה הכי טובה שאפשר לתת לו היא להזכיר את הדמיון לטום הנקס ו"ביג" (שגם מקבל סצנת מחווה מעולה). הסיקוונס הארוך שבו פרדי ובילי מקיימים שלל מבחנים כדי לברר מהם כוחות־העל שלו מצחיק וכובש, ויחזיר גם את הצופה הציני ביותר היישר לגיל 12.
כמו כל סרט מקורות קלאסי, גם שהאזאם מתהדר במוטו חיובי שאפשר לקחת הביתה, והפעם – מלבד הרעיון המתבקש שבתוך כל אחד קיים גיבור – הסרט מעמיד במרכז את חשיבותה של המשפחה, עם דגש על כך שמדובר לאו דווקא במשפחה הביולוגית. עבור בילי, משפחה היא האנשים שמקבלים ואוהבים אותך כפי שאתה, והיא מורכבת מחברי משפחת האומנה החדשה שלו. זו כמובן מכילה את כל המגוון האפשרי של אתניות ומגדר, אבל אפילו פרץ הפוליטיקלי־קורקטיות המיופייף הזה עשוי עם כל כך הרבה חן שהוא מחליק בגרון בטבעיות.
"שהאזאם!" מיועד לכל המשפחה, מה שהופך אותו באופן טבעי למעט ילדותי עבור קהל בוגר שהתרגל לסרטי קומיקס מורכבים, אלימים ותכלס – פחות נאיביים. רק שימו לב שמספר סצנות בסרט עלולות להיות מעט מפחידות עבור ילדים קטנים. יחד עם זאת, עבור הילדים, בהחלט נראה שמדובר בקלאסיקה בהתהוות, כזו שהם יחזרו אליה שוב בערגה בבגרותם.
שהאזאם! ארה"ב 2019, במאי: דייויד פ. סנדברג, 132 ד'
