"אור ירח" הוא ספר זיכרונות (memoir) שכתב הסופר מייקל שייבון על סבו, בעוד זה שוכב במיטת חוליו על ערש דווי. זהו ספק רומן ספק ביוגרפיה, שבו לעולם לא תדעו מהי אמת ומהו בדיון. הסיפור מזגזג בין גרמניה הנאצית לבין בולטימור ופילדלפיה, בין 1945 ל־1983. מה שמשותף לכל התחנות בחייו של הסב הם השקר והשיגעון, שכמו נדבקים לכל כמו וירוס עקשן, או כמו מבטא בולט – באופן פחות רומנטי משתוכלו לתאר לעצמכם.
הסב (חסר השם) הוא הנושא, הנשוא והמושא של הספר. בעוד שהספר כולו נכתב בגוף ראשון על ידי שייבון, הוא נכנס לראש של סבו לעיתים קרובות וחושף את מחשבותיו. שייבון לקח סיכון כשהפך את בן משפחתו לגיבור הספר שלו, זאת מאחר שהקִרבה בחיים מונעת איפוק מסוים הנדרש כשכותבים דמות ראשית. ההערצה והיראה שחש שייבון כלפי סבו המרוחק והחידתי של ילדותו עולות ברורות מדפי הספר, גם כאשר הסב פועל וחושב באופן שאינו מעורר אהדה או הערכה כלל.
מה שמוביל אותנו לבעיה העיקרית שהקורא – האזרח המוסרי הממוצע – ייתקל בה בעת קריאת הספר: דמות הסב מעוררת אפתיה במקרה הטוב, וסלידה במקרה הרע. קשה להתחבר לדמות הגאון המופרע שמנסה שייבון להציג, או לקבל אותה כמו שהיא. האלימות והניהיליזם שבהן הסב נוקט לא שובים את הלב, ואף הזרות שלו לעומת סביבתו לא מספיקה כדי לעורר הזדהות.
העולם, מנקודת מבטו של הסב והמספר, חושף דמויות רבות אחרות שלעיתים מוצגות כחד־ממדיות למדי – אלו מהוות צללים בלבד, מעין פלנטות הסובבות את השמש שהיא הסב. אך הצצה קטנה לעולמן מעוררת סקרנות והזדהות – מצרך נדיר בעת קריאת הספר הזה.
אמו של הסופר – בתו של הסב – היא דמות שמופיעה מעט ביחס לצפוי מהקִרבה המשפחתית. תפקידה בספר, כך נדמה, הוא לתת ציון ליכולת ההורות של הסב (ספוילר: לא גבוהה). אבל הדרך הייחודית שבה היא מתנהגת, כילדה כמו גם כמבוגרת, מפתחת ציפייה להעמקה ופיתוח הדמות – ציפייה שלא נענית בספר. יחס דומה מקבלות דמויות רבות, בעיקר נשיות, אשר נעלמות בצילו של הסב.
עם זאת, לקראת הסוף מרגישים שינוי כלשהו. ישנם הבזקים של ספק בדרך חייו האנוכית והעקשנית של הסב. לפרקים, הדמויות החיוורות בעולמו פתאום מקבלות זכות להתקיים כפי שהן, בלא אישורו של הסב, ואף זוכות לשפוט אותו על פגמיו וחסרונותיו. ניתן אף לראות אצל הסב עצמו חרטה – קטנה ומקומית, אמנם – על התנהלותו לאורך שנותיו.
אך לצד הרתיעה שלי מהספר הזה, אין ספק שהוא מעניק חוויית קריאה ייחודית. לא הרבה סופרים מסוגלים לייצר אווירה ועולם כאלו, שכאילו שייכים להם בלבד. למגזר גם מובטח עונג זיהוי תכוף בעת קריאת הספר, כאשר שייבון מתאר את הקהילה היהודית האמריקנית. אז אם אתם מוכנים לסבול היעדר מוחלט בקתרזיס, כל עוד שהספר כתוב היטב – אור ירח ומייקל שייבון הם בדיוק בשבילכם.
אור ירח מייקל שייבון, מאנגלית: מיכל אלפון, הוצאת עם עובד, 449 עמ'
