יואב לימור, בן 51, אבא של עמרי (21), איתי (18) ויהלי (13), מתגורר ברמת–השרון. פרשן צבאי, מגיש טלוויזיה ורדיו.

זיכרון ילדות תרבותי. כשהייתי ילד קטן אמא שלי לקחה אותי לראות את "עוץ לי גוץ לי". זה היה קסם מבחינתי: המחזה המופלא של אברהם שלונסקי, המוזיקה המושלמת של דובי זלצר, התלבושות, השחקנים. כעבור שנים לקחתי את הבנים שלי לראות עיבודים מחודשים (ולא פחות מוצלחים), ותמיד עלה לי חיוך על הפנים כשרק שמעתי את שורת הפתיחה: "קהל נכבד, ברגע זה, מתחיל סיפור המחזה…"
יוצר שאתה אוהב במיוחד. יש המון, בכל התחומים. מאוסקר ויילד (The Importance of Being Earnest, שהתרגום העברי שלו ל"חשיבותה של רצינות" לא מצליח להעביר את מלוא החוויה הלשונית), דרך ג'ון לנון ו־REM ושלום חנוך ועידן רייכל, ועד בטהובן ובאך.
דמות שמעניקה לך השראה. אנשים שהפכו את הבלתי אפשרי לאפשרי, שלקחו את הלימון שהחיים נתנו להם ועשו ממנו לימונדה. זה יכול להיות ילדה חולת סרטן שתגיע אליי לתוכנית עם עיניים בורקות, פצוע צה"ל שהפך לאלוף עולם או ניצולת שואה שבנתה את חייה מחדש. כל אחד מהם הוא פלא מבחינתי.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה? עם סבא שלי, שלום. איש משכיל שלא הגשים את עצמו כי נאלץ לחיות חיים קשים של עלייה ובניין הארץ. הוא נפטר כשהייתי בן 8, צעיר מכדי ליהנות ולהתרפק וללמוד – על חייו בפולין ובריחתו משם, על הקמת הארץ ועל המלחמה בנאצים במסגרת הצבא הבריטי.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? עם מלך הלילה ב"משחקי הכס". היכולת הזאת להניף את היד ולהקים את כל המתים לתחייה – וואו (טוב, סתם. אריה סטארק הרגה אותו. הייתי רוצה להיות שלמה המלך. לא בצד של המלכות, אלא בצד של החוכמה).
מה מתנגן אצלך באוטו? זה משתנה. לפעמים רדיו, לפעמים מוזיקה. יש דיסקים מתחלפים, ויש שניים קבועים: החמישית של בטהובן, והמופע של לאונרד כהן בלונדון. ראיתי אותו במסגרת אותו סיבוב הופעות בארץ, וזאת הייתה חוויה דתית.
מה מצחיק אותך? בדור שלי עוד צוחקים מסרטי בורקס, מהגשש החיוור ומהמערכונים של לול, ומהעכשוויים – אדיר מילר, ארץ נהדרת והפרלמנט, שריכזו אוסף נדיר של כישרונות.
עם מה אתה נרדם? ספר טוב זה תמיד טוב, אבל לרוב אני מוצא את עצמי בוהה בטלוויזיה, בעיקר בכדורגל. אין מה לעשות: החיים שלנו, אוהדי הפועל, מתנהלים באדום ולבן.
מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. סטייק אנטריקוט (מדיום) עם צ'יפס, ודג חריף של שבת (עם הרבה רוטב בשביל לנגב עם החלה).
מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם? משפחה לא בוחרים (ועדיין, הייתי בוחר בילדים שלי בכל יום מחדש, ואני מודה להם על כך שהם בחרו בי).