בשלד הלווייתן התלוי מעל הכניסה למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, מיקמה יונה בעלת חוש אמנותי קן. היא הטילה בו ביצים ודגרה עליהן, וכעבור זמן מה – בתוך מה שהיה גולגולת של יונק ימי גדול – בקעו גוזלים. עובדי המוזיאון פחות התרשמו מהרעיון של היונה, וסיפרו שהם מנסים לשכנע אותה למצוא מקום מגורים אחר, שאינו חלק מתצוגת המוזיאון. בפני אמנים אחרים, ממין אנושי, המוזיאון כן פתח את שעריו, עם התערוכה "זום". את התערוכה יזמו ואוצרות טל בכלר וגילה לימון. השתיים חרשו את בתי הספר לאמנות מצפון ועד דרום, ובעזרת וועדה מייעצת בחרו את האמנים המצטיינים לדעתן בכדי לתת להם דחיפה קדימה במעבר המורכב מחממת בתי הספר לעולם האמיתי.
הביקור בתערוכה הוא גם הזדמנות לביקור במוזיאון הטבע המרשים והסימפטי, שהשידוך בין המוצגים שלו לבין העבודות עולה יפה והיצירות נראות במקומן הטבעי. צילום צנצנות הירקות והפירות באקונומיקה של שני דגן, תלוי בסמוך לצנצנות הפורמלין של המוזיאון.
כך גם חדר ההמתנה שבנתה מיכל לופט נטמע באופן טבעי בחלל המוזיאון, כשרק הכיסאות שבו נראים סובלים מאיזה מין גידול, וחוסר התוחלת שלו מעידים עליו שהוא יצירת אמנות שמפעילה בצורה מוצלחת את הצופה.
עבודת הווידאו של שיר הנדלסמן – שבה הועלה למרומים על מנוף אדיר זמר אופרה ששר יצירה דתית – ממוקמת דווקא בחלל המוקדש ליצורים המשגשגים בחשכה.
מול מרפסת התצפית היפה של המוזיאון, המשקיפה על מרחבי גוש דן, מציג רון חן ציורים מטושטשים ומרשימים. חן צייר דיוקנאות המבוססים על תמונות של נשים מתוך אתרי היכרויות, מעך את צבע הדיוקן בלוח זכוכית וצייר מחדש את התוצאה, כך שהמקור הפך מדימוי דיגיטלי משוכפל המציף אותנו לעבודה ייחודית וחד־פעמית.
רבות מהעבודות מוצגות בחלל הגלריה הרב־תכליתית במוזיאון. עדי פלומן מציגה עבודה מרשימה שבמרכזה שיער דיגיטלי שיצרה במחשב בעבודת נמלים. יובל אצילי מציג שם שתי ציפורים, אחת מהן היא עיט מרשים, שמתגלה במבט קרוב כעשוי מגזרי צילומים מתוך ספרי היסטוריה המציגים את קורבנות מלחמת העולם השנייה והשואה. אצילי מסביר שדאג לכך שבמבט מקרוב הצופים יוכלו לראות שהעיט – שהוא סמל גרמני – מורכב מבני אדם, אך השימוש הזה מעורר חוסר נוחות. הוא מתקיים גם בעבודה השנייה והמצוינת של אצילי, שבה מוצגים על מסך מפוצל סרטון של בן זוגו של האמן רוקד בלי להבחין לחלוטין שהוא מצולם, וסרטון שבו מופעלת בובת מריונטה שיצר האמן מגוויית עורב. עבודה מרשימה נוספת היא עבודתו של רן סלפק, ובה זבובים גדולי ממדים, שעלולים לשלוח מבקרים רגישים להירגע מול פוחלצי האריות.
זום מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, תל–אביב
