אנחנו פה בשביל הקינוחים.
מספרים בעיר שהקינוחים בלובי של מלון הילטון זה משהו ששווה ביקור מיוחד. עוד באוטו החלטנו שנזמין גם אוכל שהוא לא קינוחים, כדי לא למצוא את עצמנו ממוטטים באחת בצהריים מעודף סוכר.
אז הזמנו סלט קיסר וסלט ניסואז, וגם לביבות כרובית וכרשה, וצלחת לאבנה. מהר מאוד הבנו, שזה לא משנה מה הזמנו, כי מה שהגיע היה בערך אותה המנה בארבע צלחות שונות. גבב של חומרי גלם צבעוניים: שרי אדום, ביצה רכה נוזלת, חסה, זיתי קלמטה, לאבנה. הרי ממילא יש לנו על הפס את כל אלה, למה שלא נעטר איתם את כל המנות? ומעל הכול נזרוק משולשי פיתה מטוגנים מצופים זעתר ומלח.
אני אף פעם לא יודעת מה לצפות ממסעדות בלובי של בתי מלון. למה זה לא יכול להיות טוב? אתם יודעים מה, נתפשר על סביר. סביר, לא יותר מזה. איכשהו זה תמיד גרוע על גבול המביך.

סלט הקיסר הורכב מעלי חסה ערבית, אבל החלקים העייפים שלה, הסופיים שלה. זה סלט שבמקור הוא כל כולו עלים, כל כולו חסה, למה לא להשתמש בצדדים הפריכים שלה, או לפחות בחלקם? טעם האנשובי היה זול, ורוטב התיבול פשוט הונח שם בתלוליות בין העלים ולא עטף אותם כלל. גם הפרמזן היה פרוס עבה מדי. התוצאה הייתה סלט לא מוצלח בלשון המעטה. סלט קיסר זה סלט שמוגש רענן ובגאון, ופה הוא היה פשוט נבול וחיוור.
גם הלאבנה הייתה סתמית, נוזלית כל כך שאני תוהה אם מישהו במטבח לא התבלבל ושם על הצלחת יוגורט. גם צורת ההגשה הייתה מוזרה – צלחת אובלית, שעליה הונחה לאבנה (או יוגורט) ומעליה כל גבב המרכיבים שמניתי לעיל.
קציצות הכרובית גם הן היו מבישות. היחיד שאפשר עוד לומר עליו מילה טובה היה הניסואז (אבל לא טובה עד כדי כך שתצדיק מחיר של 97 שקלים לסלט). אז הנה ההצעה שלנו אליכם – תאכלו ארוחה במקום אחר, כל מקום שהוא באזור, ואז תיכנסו לפה לקינוחים. כי הקינוחים בוויטרינה בלובי של מלון הילטון זה משהו שאתם לא רוצים לפספס.
הקינוחים בוויטרינה היו חפים מצבעי מאכל, וזה כשלעצמו ראוי לשבח. היינו שלושה אנשים, ואכלנו ארבעה קינוחים:
1. במקום הראשון זוכה ללא ספק פלזייר סוכרה שומשום. פלזייר סוכרה, Plaisir Sucré, הוא קינוח בטעמים של אגוזי לוז של שף הפטיסרי הידוע פייר הרמה, והמבנה הייחודי שלו זכה לחיקויים רבים בכל העולם. פה הם הכניסו לתוך המבנה טעמים של שומשום בצורה כל כך טובה ומדויקת – בתחתית מעין שומשמיות קצת מלוחות קצת מתוקות, ומעליו דקואז אגוזים ושומשום, גנאש מריר, קרם שומשום, קרם שוקולד ושכבה דקה של שוקולד מטומפרר. קינוח פשוט מוצלח. זילופים מדויקים, שילוב טעמים מעולה.
2. רושה – קינוח בר במרקמים שונים של אגוזי לוז עם טוויסט הדרי מטורף. תחתית קראנץ' לוז תפוזי, גנאש שוקולד חלב ולוז, מוס לוז – וכל זה מצופה בשוקולד חלב מטומפרר עם שבבי אגוזי לוז קלויים. קינוח שני שמעיד על טכניקה מעולה וחיבורים טובים.
3. מוס קוקוס ושוקולד לבן, שזללתי לבד כי אלון לא אוהב קוקוס ואבישג הצלמת העדיפה לרדת על הקינוח הראשון לבד.
4. סנט הונורה, שהיה יכול להיות מוצלח אילולא היו מעלימים את שכבת הקרמל הפציחה ומחליפים אותה בשכבת ג'לי קרמל רך ודביק, כי כל מה שהגוף מחכה לו בבואו לתת ביס בסנט הונורה (עוד קלאסיקה צרפתית) זה הקרמל שעומד להישבר לנו בפה בעדינות של זכוכית דקה.
הוויטרינה של הילטון לגמרי עומדת בשורה אחת עם קונדיטוריות רבות וטובות בארץ, ועם כל המתוק הזה בבטן אנחנו נפרדים. זהו המדור האחרון שלנו כאן. תודה רבה שקראתם אותנו שוב ושוב, שבוע אחר שבוע.