רחמים מלמד, בן 81, נשוי ואב לשישה, סב לנכדים ולנינים, מתגורר בירושלים. איש חינוך. חולה ALS, מתקשר וכותב באמצעות תנועת עיניים על מקלדת וירטואלית שעל צג המחשב. ספרו האוטוביוגרפי "כטוב בעיני" יצא לאחרונה.
זיכרון תרבות ילדותי. לא אוכל לשכוח את הבוקר שאחרי החלטת האו"ם על הקמת המדינה. אבא זעק בבית הכנסת: "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' נזכיר". יצאנו לרחובה של ירושלים. חזינו במשאיות עמוסות הנושאות צעירות וצעירים שרים וצוהלים. מעגלים־מעגלים רקדו "הורה".
יוצר שאתה אוהב במיוחד. המשורר שלמה שוק. הוא אדם רגיש וטוב לב. בעקבות השראתו כתבתי שלושה ספרי שירה – "לו", "יהי" ו"כן". היות שאני משותק, מונשם וצמוד לכיסא גלגלים, השירה היוותה דרור, משען ומקור שלווה לנשמתי.
דמות שמעניקה לך השראה. הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, דודי, שעסק במחקר בתלמוד. הוא היה דייקן, צנוע ועניו, ואהב אותי מאוד. חתן פרס ישראל. חיבוריו המונומנטליים משמשים חוקרים רבים. פעם אחת ראיתי אותו מלמד באופן פרטי אל"ף־בי"ת זקן בן שמונים. כך הייתה צניעותו.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה? עם חברי יצחק שטרן ז"ל. חבר ילדות. מאז מחלתי, יצחק ז"ל בא אליי כל בוקר, עיטר אותי בטלית, הניח לי תפילין, ואחר כך למדנו בספרי קודש. כך 22 שנה! בבואו, הבית התמלא אורה ופניו שוחקות. יצחק היה צדיק, כל יום שישי הוא סובב בשכונת שערי חסד וביקר אצל קשישים חולים, שוחח עמם וסיפק להם עיתונים. שבעים שנה היינו חברים, ביסודי, בתנועת הנוער "עזרא" בצבא ובחינוך. אגב, אינני שותה בירה…
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? עם בנימין מטודלה, כי אני אוהב לטייל ולהכיר קהילות בתפוצות. בשליחות להודו טיילנו לכל הקהילות ברחבי הודו. כמו כן טיילתי בשלושים וארבע ארצות, ובכל מקום ביקרתי בקהילה היהודית ובבתי הכנסת. במיוחד התרשמתי במזרח הרחוק ביפן, בהונג קונג, בסינגפור, בגיברלטר ובסאן־פאולו.
מי מצחיק אותך? הבנים שלי, לא סתם בדיחות מוכרות, אלא מקוריות, לפי הסיטואציה והאקטואליה. אני צוחק כאשר חברים ותיקים פוגשים אותי ומציגים עצמם בפניי, אומרים את שמם ומזכירים נשכחות. מצחיק, אני זוכר אותם טוב משהם זוכרים אותי. לפעמים הם שואלים את אשתי אם אני שומע ומבין, והיא מחייכת. אני מחייך. ילד קטן שראה אותי מכוסה בשמיכה שאל את אביו: "אבא, יש לו רק ראש? למה הוא לא מדבר?" רציתי להשיב לילד, אך שפתיי חתומות.
עם מה אתה נרדם? עם גלולת שינה. לפעמים תוך כדי האזנה לחדשות. פעמים שרעייתי מקריאה לי עיתון וזה יפה לתנומה. פעמים שמניחים עליי נין או נינה, ושנינו נרדמים. כמו כן באמצע ספר משעמם.
מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו? כל מאכל, כי אני מוזן ישירות לקיבה דרך צינורית. אבל במיוחד מאכלים שאמא הייתה מכינה, כגון מחשי, מרק חמוד, קובה, כופתא ברינג'י, סופריטו, קוצ'ו, אורז פלאו. אמי ממוצא סורי מהעיר חאלב, ואבי ממוצא פרסי. תארו לעצמכם איזו חגיגה קולינרית הייתה כל שבת וחג.
מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם? "לאמא ואבא יש סמארטפון".
