לא ינום ולא יישן // שמעון נאמבורג | 31 | + 3
הרומן שלי עם עולם השמרטפות מתחיל בקיץ 98'. עבדכם הנאמן הוא ילד בן עשר שמסיים כיתה ד' בתלמוד תורה, על מסכי הטלוויזיה מרצדים המשחקים מגביע העולם בכדורגל (מונדיאל למניינם), ואני, כילד חולה ספורט אך נטול טלויזיה בבית מטעמי דת ומצפון, מקבל הצעה שאני לא יכול לעמוד בפניה: הטלפון מצלצל, ומעברו השני של הקו חברת המשפחה השואלת אם אוכל לבוא לשמור על בנם הקטן. "בטח שאבוא, יש לכם טלוויזיה", אני עונה.
בשעה היעודה אני מתייצב בדלת, מספר סיפור לפני השינה, לא לפני שאני מוודא עם הילד איפה השלט, מתיישב על הספה, ומעכשיו זה רק אני ונבחרות צרפת ופרגוואי. המשחק שוטף, הכדור עובר מצד לצד ואני כל כך שקוע במשחק שלהורים שחזרו הביתה לוקח עשר דקות להעיר אותי.
אמנם הרווחתי אז עשרים שקלים בארבע שעות של "עבודה" (שווי של מאה מסטיקים בזוקה בזמנו) וגם את המסקנה שבייביסיטר כנראה אני יותר לא אעשה, אבל את הלקח המרכזי שלי מהסיפור הזה אני פוגש היום. בכל פעם שאנחנו נזקקים לשירותי החירום השמרטפיים, חשוב לי שיהיה בבייביסיטר את כל מה שלא היה בי, לכן הצבתי לי כמה אמצעי זהירות:
א. משפחה לפני הכול (וזה המקום להודות לסבא־סבתא ולדודות).
ב. להשאיר כמויות שוקולדים וקפה שלא היו מביישים את המכשפה מעמי ותמי.
ג. לבדוק דו"ח מצב כל שעה.
ד. לפזר בובות וצעצועים מנגנים מתחת לכריות הספה על כל התעפצות שלא תבוא.
אגב, למקרה שתהיתם, צרפת ניצחו 1:0 בדקה ה־116 (קראתי בעיתון).
אבאל'ה, בוא
דואג לילדים? בוא. אנחנו יודעים שהדבר הראשון שאתה עושה כשאתה חוזר הביתה זה לבדוק אם הבייביסיטר סחבה לך שלוק מהסינגל מאלט
שמירת חפצים // חננאל רוס | 29 | + 2
מכינים אותך לזה שהורות מגיחה לעולם יחד עם תלות. לא אומרים לך דבר על התלות שצפויה לשניכם בבייביסיטר. מילא שאיזה קטנטן מתפרץ אל הזוגיות שלכם, אבל שיתלווה אליו צורך בעוד מישהי?!
אנחנו לא רק הורים. אנחנו גם זוג (כן, באמת). וכדי לחיות כזוג יש זמנים שבהם נדרש אוורור. זמן בלי הילדים. ואז הצורך בבייביסיטר נכנס לתמונה, ומתגבשות דרישות והגשת קורות־חיים.
למועמדת נדרשים שני כישורים מהותיים על מנת לשמור על ילדים ישנים ולשמש כבייביסיטר בסיסית: 1. דופק. 2. יכולת לתפעל סמארטפון. יתרון – אמא שמתגוררת ברדיוס של מאה מטר.
השמרטפית בגרסה הבסיסית היא נפלאה ומוכשרת, אך הציפיות ממנה צנועות – לרבוץ על הספות ולעשות ככל העולה על רוחה, כל עוד אינה גודעת את שנת־הקטנים.
לא פשוט לשדרג את הרמה הבסיסית. כדי להרדים שני ילדים בו־זמנית נדרשים כישורים אחרים, כמו להיות מוּכרת לילדים ולהוציא במקביל שניים מהאמבטיות. לא מאוד מסובך אבל כן מסובך ועלול מאוד להסתבך. כרמת הדרישות רמת העלויות.
אבל הכי שווה זו בייביסיטר־העל. היא חומלת, מעניקה שלווה ואין לה עניין בממון. בדרך כלל היא עונה לשם "סבתא" או "סבא". אין כמו שקט של נסיעה לחתונה מרוחקת כשמותירים בבית את מי שגידלו אותנו.
לתלות הזו יש גם צדדים חיוביים. היא מפרנסת את בנות ישראל (ובני ישראל מופלים), מרחיבה את מעגל המכרים של הילדים, מהדקת קשרי סבים־נכדים, וחשוב מכול – מעניקה לאמא ולאבא זמן להיות לכמה רגעים זוג פשוט. בזמנים החטופים, כשלא מציצים בטלפון בציפייה להזעקה.
