הראל טובי, בן 42, נשוי ואב לחמישה, מתגורר בקיבוץ ראש–צורים. מנכ"ל בית הנשיא
זיכרון ילדות תרבותי. בתור ילד בירושלים, אחד מהזיכרונות החזקים שיש לי הוא הספרייה הניידת. פעם בשבוע הייתה עוברת בין השכונות משאית ענקית עמוסה בספרים, ואנחנו הילדים היינו נאספים יחד וממתינים לה כשבידינו הספרים שכבר קראנו, כדי להחליף אותם בספרים חדשים. אהבתי לקרוא בתור ילד, הייתי ממש בולע ספרים, ואת אלו שאהבתי הייתי חוזר וקורא שוב ושוב, באופן מחזורי אינסופי ממש.
יוצר שאתה אוהב במיוחד. אביתר בנאי הוא יוצר ענק בעיניי. הכנות, המורכבות והעוצמה של המילים והלחנים שלו מושכים אותי מאוד ומעניקים לי המון משמעות, עומק וכוח.
דמות שמעניקה לך השראה. סבתי נעמי, עליה השלום. היא עשתה את הדרך הקשה בין צנעא לעדן פעמיים! ב־1946 החליטה להגיע לארץ ישראל ויהי מה, ארזה את מיטלטליה המעטים, נפרדה מבני משפחתה ויצאה על חמור לדרך לא נודעת עם בעלה ושלושת ילדיהם הקטנים. היא הספיקה ללכת ולחזור וללכת שוב, ובין לבין איבדה את כל רכושה, אולם לבסוף לאחר תלאות רבות הגיעה ארצה והקימה שבט לתפארת, הוא משפחתי ושורשיי. ההשראה שהיא העניקה לי עצומה – ערכים של אמונה ללא פשרות, של אהבה לציון בכל מחיר ודבקות ביעד עד למימושו.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? כבר התחלפתי. במסגרת המיזם "יוֹם בִּמְקוֹם" התחלפתי עם הרב צבי שרייבר, ראש קמפוס לוסטיג להכשרת סטודנטיות חרדיות במרכז האקדמי לב. שוחחתי עם הסטודנטיות ועם הסגל האקדמי החרדי, ונפגשתי מקרוב במחשבות, בחששות ובציפיות שלהם, במיוחד במה שנוגע להשפעה על אורח החיים והערכים המקודשים להם. למדתי בהתנסות של יום אחד מה שלא למדתי בשנים של סקירות, הרצאות והתבוננות מהצד.
באיזו סדרה היית רוצה להשתתף כשחקן אורח? "היהודים באים". למרות שהסדרה ביקורתית ולפעמים גם חריפה, אני חושב שבכל זאת יש משמעות חיובית לעיסוק במסורת ובהיסטוריה היהודית במיינסטרים של התרבות הישראלית. כשמלבישים לדמויות מפעם לבוש ארצי, זה נותן פרופורציות לחיים של היום. הסדרה גם מצחיקה בטירוף, מוני מושונוב שחקן נפלא.
ספר שקראת פעמיים. "הדבר" של אלבר קאמי ו"מסע אל תום האלף" של א.ב. יהושע. יש בהם משהו מיוחד, שהותיר בי רושם. אצל א.ב. יהושע אלה הציניות שמלוות את העלילה המתפתלת ואת ההיררכיה ההפוכה בין אפריקה ואירופה, המזרח והמערב. אצל קאמי זו היכולת שלו להציף פחדים וחרדות שקיימים בכל אחד מאיתנו, כאלו שאנחנו מעדיפים להדחיק בדרך כלל, על הקיום האנושי ומשמעותו.
מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. בכל יום חמישי מאז שנולדתי אמא שלי מכינה את הקובאנות של שישי־שבת. אין מצב שאני לא מגיע לטעום ולזכור.
מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם? יש לנו קבוצת ווטסאפ משפחתית שרק אני ואשתי חברים בה, ושמה "מתכתבים עם אבא". תכל'ס, זה הפתרון הכי אלגנטי שמצאנו לילדים נטולי טלפון נייד, שמבינים שככה הכי יעיל להעביר מסרים לאבא, בארץ ובחו״ל. והעיקר, הם לא נכנסים להתכתבויות האישיות שלי ושל אשתי.
