רחוב מזרח־מערב בעיר לבוב, המוכרת כיום בשם "לביב", כשמו כן הוא: רחוב ארוך שנמשך ממזרח העיר למערבה. בצירוף מקרים מוזר, גדלו וחיו ברחוב הזה שלושה מארבעת גיבורי ספרו של פיליפ סנדס. השלושה, שכולם יהודים, לא הכירו זה את זה, על אף היותם כמעט־שכנים באותו רחוב. אבל שניים מהם עתידים להיפגש ולנהל עימות־מוחות־ורעיונות בנסיבות היסטוריות ייחודיות בנירנברג שבגרמניה; שם יהיו שותפים ומתחרים בעיצוב התשתית המשפטית שתאפשר, "זו הפעם הראשונה בתולדות האנושות", להעמיד למשפט "בבית דין בינלאומי" על "פשעים נגד האנושות ועל ג'נוסייד…". אותו בית דין בינלאומי הוא גם שיחרוץ את גורל הדמות הראשית הרביעית בספר: הנס פרנק. נציגו האישי של הפיהרר הנאצי והשליט הבלתי מעורער של "מושבת העבדים" הידועה כ"ממשל הכללי של השטחים הפולניים הכבושים".
פיליפ סנדס, מחבר הספר, הוא סופר ומשפטן שעוסק במשפט בינלאומי ובמשפטים חובקי־עולם בנושא זכויות האדם. הספר שכתב מעניין, מרגש ומעורר מחשבה. אין בכותרת המשנה של הספר, במוטו שלו – "מה שרודף אותנו אינו המתים, אלא החללים הריקים שהותירו בתוכנו סודותיהם של אחרים" – או בשמות הפרקים, כדי לשקף במלואם את עושר הנושאים בספר ואת העומק הרעיוני והרגשי שלו. הסיפור נע בין דיווח משפטי לספר זיכרונות משפחתי, בין מחקר ארכיוני וראיונות אין ספור לעדויות מצמררות, הישרדויות־בנס ופגישות־מחדש שלא־ייאמנו. פרקיו מדלגים בשטף מתיאורים היסטוריים לדיון משפטי, לפורטרטים אנושיים ולחשיפה של טראומות מודחקות.
במרכז הספר, מערכת המשפט הבינלאומית ושני מושגים: "פשעים נגד האנושות" ו"ג'נוסייד". המניע ליצירתם היא כמובן השואה: מחולליה, קרבנותיה ושופטיה וההשלכות האנושיות המגיעות עד דור שלישי ורביעי ועד בכלל. האירוע המשפטי הספציפי שמשך את התעניינותו של סנדס כמשפטן בינלאומי הוא משפט נירנברג הראשון, שנפתח חצי שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ונמשך כשנה – בין אוקטובר 1945 לאוקטובר 1946. המשפט התקיים בפני בית דין צבאי בינלאומי שבו היו מיוצגות ארה"ב, בריטניה, צרפת ובריה"מ – ארבע המעצמות המנצחות בזירה האירופית – והועמדו בו לדין 22 מראשי המשטר הנאצי שנותרו בחיים ושבעלות הברית הצליחו לשים ידיהן עליהם; וביניהם מושל פולין הנס פרנק, מפקד מחנה אושוויץ רודולף הס ואחרים ברמה דומה של מעמד ורוע. המשפט היה לאירוע היסטורי בעל משמעות מוסרית ומדינית ראשונה במעלה.
ממרחק עשרות שנים מתאר סנדס בפרטות מרשימה את המשפט – הן בהיבטיו האנושיים והן בהיבט המשפטי. העניין הרב במשפט נירנברג הראשון נובע בין השאר מכך שגרם להתנעת מהלכים יצירתיים, חדשניים וחשובים מאין כמוהם סביב המצאת המושגים "פשעים כנגד האנושות" ו"ג'נוסייד". מושגים אלה נראים לנו כיום מובנים מאליהם וחלק בלתי נפרד מן היקום המשפטי שבתוכו אנו חיים. אך למרבה הפליאה הם נוצרו יש־מאין כמענה לצורך ספציפי שהתעורר במקום ובזמן מוגדרים, ועל ידי שני אנשים שעבדו לבד ובמקביל, ושניהם היו יהודים.
אמא במקום מסתור
מבחינת המחבר, הכול התחיל בהזמנה לא צפויה שקיבל מהפקולטה למשפטים בלביב (כיום באוקראינה, ולשעבר לבוב, שמוכרת גם בשמה הישן לֶמבֵּרג, בפולין) להרצות על עבודתו המקצועית בתחום הפשעים נגד האנושות והג'נוסייד ועל עבודתו האקדמית על משפט נירנברג והשלכותיו על העולם המודרני.
לביב לא הייתה מקום ניטרלי עבור סנדס. כמשפטן הוא ידע שהרש לאוטרפכט – שהמציא את המושג "פשעים כנגד האנושות", ורפאל למקין – שהמציא את המושג "ג'נוסייד", מוצאם בעיר זו. אך העיר, והעיירות בקרבתה, היו מקומות מוצאם של סבו וסבתו ליאון וריטה ושל סבתא־רבתא שלו מלכה. ולמרות שסנדס עצמו הוא ממוצא מעורב אנגלי־יהודי, הקשר המשפחתי עדיין חי בליבו. וכך, הנסיעה המקצועית ללביב עוררה בו לא רק התעניינות בשני המשפטנים היהודיים יוצאי העיר, אלא גם תשוקה לחפש אחר עקבות סבו האהוב, ליאון, שמוצאו משם.
הביקור בלביב הפך למסע אנושי מורכב וממושך שמהווה את הפן השני, הלא פחות חשוב, של הספר שלפנינו. תוך כדי התחקות אחר תולדות חייו של הסבא ליאון, נחשפו בהדרגה, כפי שקורה תמיד, גם קשרים רחבים יותר, צאצאים ובני משפחה, חברים ועוזרים וכיוצא באלה. אגב כך התעוררו לחיים גם כל מיני שדים וסודות, וסנדס לא ויתר וחשף אותם בזה אחר זה, גם אם הדבר היה כרוך בחפירת־עומק בארכיונים, בנבירה בין ניירות מתפוררים במזוודה, או בטיסות בין־יבשתיות כדי לפגוש חברים מספסל הלימודים מלפני שבעים־שמונים שנה, או בני משפחה רחוקים שלא ידע קודם על קיומם.
סיפור החיפושים והמחקר הארכיוני והאנושי מרתק והופך את הסיפור לכמעט ספר מתח. הוא מעלה שאלות וגם תשובות, לעיתים לא צפויות: למשל, כיצד נמלטו סבו וסבתו של סנדס, ליאון וריטה, מווינה לפריז; מי האישה המסתורית שהעבירה את בתם הפעוטה, אמו של הסופר, את הגבול, היכן הוסתרה ומי הסתיר אותה; או מי האיש עם עניבת הפרפר בתמונה ללא שם שבעיזבונו של ליאון.
כלי הרשעה חדשים
הסיפור המשפטי, הפוליטי והאנושי מאחורי המושגים המשפטיים "פשעים כנגד האנושות" ו"ג'נוסייד" מרתק לא פחות. כדי להבין את חשיבותם של מושגים אלה יש לזכור שמוסדות כגון בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג, ששפט את ראשי הצמרת הנאצית, היו יצירה חדשה וחסרת תקדים. אומנם במהלך ההיסטוריה נוצר מושג ערטילאי שנקרא "משפט האומות", שלפיו מעשים מסוימים, למשל פיראטיות ימית, נחשבו לבלתי־חוקיים; אבל לא היה בית דין או אמצעי משפטי בעל סמכות שיאכוף איסורים כאלה.
ל"חבר הלאומים" שנוסד לאחר מלחמת העולם הראשונה, ושבין מטרותיו היו מניעת מלחמה, פירוק נשק ויישוב סכסוכים באמצעות משא ומתן ודיפלומטיה, לא היו אמצעי אכיפה אפקטיביים ומכשירים משפטיים שבעזרתם יוכל לכפות החלטות או להגן על מי שזכויותיו או חייו נפגעו בגלל מעשיהם של מדינות ומנהיגיהן. לא הייתה, למשל, דרך משפטית־בינלאומית לשפוט ולהעניש את טורקיה על רצח הארמנים: ריבונות המדינה בתוך גבולותיה ועל היושבים בה נחשבה למוחלטת, ללא יכולת התערבות או שיפוט בינלאומי. תפיסת הריבונות המוחלטת נותרה בתוקף עד אחרי מלחמת העולם השנייה, והיו דרושים רגע היסטורי מיוחד והסכמה בינלאומית כדי לערער עליה וליצור סדר בינלאומי חדש. כזה שמגדיר "זכויות פרט" בסיסיות ומוחלטות, וגיבוי משפטי לפרטים ולקבוצות ולציבורים בתוך מדינות, שקיומם מאוים.
שני המושגים שטבעו המשפטנים היהודיים לאוטרפרכט ולמקין יצרו יש מאין את הכלים המשפטיים שאפשרו לקהילה הבינלאומית לשפוט ולהעניש את הפושעים הנאציים שפעלו "בשם מדינתם". המושג "פשעים כנגד האנושות" אפשר תביעה וענישה על הפגיעה בזכויותיו של האדם כפרט; "ג'נוסייד" התייחס להשמדה רוחנית ו/או פיזית של קולקטיבים בתור קבוצות בתוך מדינה – מושג משפטי שלא היה קיים כלל קודם לכן. הסבריו של סנדס לתהליך יצירתם של המושגים על ידי שני האישים, לחוסרים המשפטיים ולחשיבה שמאחורי המושגים, ולמאבק על יישומם במשפט נירנברג, הוא מרתק, הן במובן האנושי והן במובן המשפטי; גם אם נדרש לפעמים מאמץ־מה מצד הקורא שאינו משפטן כדי לעקוב אחר הדברים.
לעומת זאת, כישראלית ויהודייה חשתי שיכולתי לוותר על ההתעסקות האישית בהנס פרנק כאדם וביחסיו עם משפחתו ובנו, כמו גם בבנו של נאצי נוסף. למרות שהשוני בין שני בני נאצים אלה מבחינת יחסם לפשעי האב הוא מאלף. אבל מעבר להסתייגות זו, ספרו של סנדס אינו רק סיפור שואה מזווית קצת אחרת. הוא שיר הלל לחוכמתם ולעיקשותם של שני יהודים שאינם מוכרים אצלנו, וגם מוסיף זווית ראייה חדשה להבנת העולם הגלובלי שסביבנו ולכלים המשפטיים הקיימים להתמודדות עם פשעים וקטסטרופות מוסריות שמתרחשים בו.
רחוב מזרח־מערב
על המקורות של ג'נוסייד ופשעים נגד האנושות
פיליפ סנדס
מאנגלית: עודד פלד
כנרת זמורה, 2019, 528 עמ'
