שירת מלאך, 46, נשואה ואם לשבעה, גרה בעפרה. יועצת לרווקים ורווקות, מנחת סדנאות זוגיות, מנהלת אתר ההיכרויות "בול" ויזמית חברתית.
זיכרון ילדות תרבותי. בילדותי נסעתי עם משפחתי לשליחות של שנתיים בקנדה, שם הכרתי לראשונה שפה, תרבות ויהדות אחרת. אני זוכרת שהמורה לעברית ביקשה ממני לשיר איתה "עדר עולפה שה וגדי" (טשרניחובסקי) והתביישתי לגלות שגם אני לא מבינה את המילים.
ספר שקראת פעמיים. לכל אדם יש שביל. ספר מרתק של אורנה יפה־ינאי על בחירות תעסוקתיות וההשפעה של משפחת המוצא. קראתי אותו בתחנות שונות בחיי וכל פעם הוא פגש אותי במקום אחר.
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה? עם רולנדו טורו, מייסד שיטת הריקוד ביודנסה. יותר מחמש שנים אני חלק מקבוצת נשים מכל גוני הקשת הישראלית שרוקדות יחד בהשראת השיטה שלו. המוזיקה והתנועה מייצרות חיבור, אהבה, הבנה ואנחנו יוצאות עם אנרגיות נהדרות.
שיר שנוגע בך במיוחד. את "שיר למעלות" בביצוע של יוסף קרדונר שרתי לעצמי עשרות פעמים בליל שבת לפני 19 שנים, בטיפול נמרץ ילדים, כשבני השני נפגע בתאונה ביתית והיה שרוי בין חיים למוות. התאונה הזו שינתה את חיינו, והתמודדות עם ילד בעל מוגבלות קשה היא חלק ממי שאנחנו. השיר הזה תמיד יחזיר אותי לאותם רגעים כאובים.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? הייתי שמחה להחליף את ראש המוסד ליום אחד. יש בי התפעלות מיוחדת מהיצירתיות האומץ והמסירות של התפקיד הזה. ובפרט שהכול בסודיות ובמסירות למען העם והמדינה, שלא על מנת לקבל פרס. בעולם כל כך תקשורתי ומוחצן. זה מרגש.
עם מה את נרדמת? אני נהנית מהשקט של הלילה, והולכת לישון עם ספר טוב. העלילה תמיד תהיה הכי רחוקה שאפשר מהיומיום שלי. האחרון שקראתי זה "הזמיר" של כריסטין האנה. מכבה את הנייד ואת רסיסי המחשבות.
דמות שמעניקה לך השראה. מרים הנביאה היא דמות מעוררת השראה בעיניי. מנהיגה. מובילה. קובעת סדר יום. מתמודדת עם מציאות קשוחה, ובתבונה ובאמונה היא מצליחה לחולל שינוי.
מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך? אנחנו מאוד יציבים. כבר שש שנים השם שלה היה ונשאר המשפחה המאוחדת. הקבוצה היותר מעניינת היא כמובן זו שהילדים יצרו בלעדינו. שם קורים הדברים האמיתיים.
