ספין־אוף מוצלח צריך להביא דברים חדשים לשולחן, אך חשוב יותר – לשמר גם מספיק מהמקור כדי שהצופים ירגישו באותו מקום מוכר ואהוב. "באמבלבי", "המיניונים" ו"קריד" הם דוגמאות לספינאופים מוצלחים מהשנים האחרונות שהשכילו לזקק את הנוסחה הזאת. "מהיר ועצבני: הובס ושואו", הספין־אוף החדש של סדרת "מהיר ועצבני", כושל במלאכה.
דוויין ג'ונסון וג'ייסון סטיית'האם חוזרים לתפקידיהם מסדרת האם – הובס ושואו, אחד אמריקני וברוטלי והשני בריטי ואלגנטי. הם מגויסים לשתף פעולה בהשמדת דגימת וירוס קטלני ובמהלך שעתיים פלוס מרביצים להרבה מאוד רעים תוך כדי טיפוח דינמיקת "אנחנו שונאים זה את זה אבל חייבים לשתף פעולה כדי לנצח את הרע" משעשעת.
לא משנה כמה מופרכות הפכו עלילות מהיר ועצבני עם השנים, דבר אחד בהן נותר עקבי ומעוגן במציאות – שימת הדגש הדרמטי על ערכי המשפחה, החברות והנאמנות. בזכות התמה השמאלצית הזאת, שכוכב הסדרה וין דיזל הכתיב, הצופים תמיד חוו ברמה הרגשית משהו מוכר בכל הפרקים. חוויה שעזרה לבדל את הזיכיון הזה משלל סרטי האקשן המופרכים המופקים מדי שנה בהוליווד. על הנייר, דווקא נעשה ניסיון להביא את הקונספט המשפחתי לסרט החדש – אחותו של שואו היא דמות מרכזית בעלילה, בתו של הובס מקבלת אף היא זמן מסך, וכל המערכה האחרונה מתרחשת בסמואה ומשלבת את משפחתו הענפה של הובס.
אבל על חיבור בין דמויות ויצירת קשרי ידידות ומשפחה צריך לעבוד. סדרת מהיר ועצבני מיסדה את הדרמה שלה בזכות חלקה הראשון, דרמת פעולה צנועה עם לב רחב. אבל בתוך האקשן העצום והחלול של הובס ושואו, כל ניסיון לשזור גם דרמה סובל ממאמץ־יתר וממלאכותיות. וכך, ללא חיבור אמיתי לדמויות ודאגה לשלומם, אנו נותרים עם שני גיבורים אינפנטיליים וזחוחים שקטטות הגנון שלהם מתחילות מהר מאוד לעצבן.
בגזרת האקשן המצב טוב יותר, אבל למרות שהוא מספק לא מעט רגעים מסעירים וכמה המצאות לא רעות הוא בעיקר דיגיטלי נורא ומעורר געגוע עז לקיץ שעבר, עת ריצד על האקרנים "משימה בלתי אפשרית 6" האדיר. גם הנבל הנוכחי, בכיכובו של אידריס אלבה, מנסה לשחזר את הנוסחה אך מאבד את הכיוון.
האנטגוניסטים בסרטי הזיכיון תמיד היו מחוברים לעולם ולגיבוריו בדרך כלשהי, בין שהיה מדובר בדמות ששבה מהעבר או באויב רדוף נקמה. הפעם הביאו התסריטאים דמות מעברו של שואו, אבל במקום להשתמש בהיסטוריה שלהם כמנוע ליריבות, נתנו לו טוויסט מד"בי מופרך כסייבורג משודרג בשירות ארגון זדוני מסתורי שלא באמת מעניין אף אחד.
אז עם מה בעצם נשארנו? עם נוסחה שהמרכיב הכי חשוב בה נותר בחוץ. וללא הגן המרכזי בדי־אן־איי של סדרת האם, נותר "מהיר ועצבני: הובס ושואו" עוד סרט אקשן קיצי, שאמנם מספק את מנת הפאן הנדרשת אך יישכח לפני שתספיקו לסיים לבטא את שמו המסורבל.
מהיר ועצבני: הובס ושואו ארה"ב 2019, במאי: דיוויד ליץ' 137 ד' 
