פאוצ'ים, שעוני סווטצ', בקסטריט בויז וגומיות סקראנצ'י – היכן שלא תסתכלו, נדמה שהניינטיז שבו אלינו והם רותחים מאי פעם. ומכל הקאמבקים (המיותרים יותר או פחות), המרגש והמצופה מכולם הוא זה של "בוורלי הילס 90210".
בוורלי הייתה סדרת הנוער האולטימטיבית, הסדרה שלאורה התבגרנו בעצמנו, ולא בכדי היא הפכה לקאלט. היא העניקה אסקפיזם מבורך כשפתחה צוהר לחיים המתוסבכים של ילדי העשירים מבוורלי הילס, ולתרבות המעמדות הנהוגה בכל תיכון אמריקני – על ספורטאיו, מעודדותיו, חנוניו וסטלניו. חלק מסוד הצלחתה נבע מכך שהיא טמנה בחובה גם ערך מוסף חינוכי, כאשר התמודדה באומץ (ודאי לאותה תקופה) עם סוגיות אקטואליות כמו שימוש בסמים, אלכוהוליזם, אונס, אלימות במשפחה, הפרעות אכילה ודיכאון.
היא זכתה לספין־אופים (מלרוז פלייס), גרסות המשך (90210) וחיקויים לרוב (גוסיפ גירל, The OC), אבל רק כעת מתאחד סוף־סוף הקאסט המקורי לאיחוד של שישה פרקים מסקרנים, העונים לשם "90210 BH".
החשש הגדול ביותר בז'אנר ה"איחודים" הוא ליפול לפתטיות מביכה. בבוורלי הבינו זאת מצוין ולכן פתחו עם הסצנה הכי מגוחכת שיכולה להיות, כולל רימייק לשיר הפתיחה עם הנעימה האיקונית, הכיפים והחיוכים המוגזמים. הו, החלחלה. אבל אז מתחילה הסדרה האמיתית, שבמקום לעסוק במעללי ברנדון, ברנדה ושות' – עוסקת בשחקנים שמגלמים אותם, ומבוססת באופן חופשי על חייהם.
זו החלטה מבריקה שרק ממחישה את השינוי הגדול שעברה התרבות הפופולרית בעשורים שחלפו. בזמנו, ג'ייסון פריסטלי (ברנדון), שאנן דוהרטי (ברנדה) וג'ני גארת (קלי) היו הכוכבים המושלמים ביותר בעולם. הם זהרו ונצנצו בשמיים, המרחק בינם לבינינו היה אינסופי. אבל בימינו, כל כוכב נוער מתחזק עמוד אינסטגרם פעיל שבו הוא מדווח למיליוני מעריציו (סליחה, מעריכיו) מתי התעורר בבוקר, מה אכל לארוחת צהריים והיכן בילה לעת ערב. הפיקטיבי והאמיתי שזורים זה בזה.
החלטה נוספת – והיא מוצלחת לא פחות משהיא מפתיעה – הייתה להפוך את BH לדרמה קומית־פארודית. העלילה כאמור, מגוללת את ניסיונם של השחקנים לאתחל מחדש את הסדרה, ואיתה בשאיפה את הקריירה הדועכת ואת חשבון הבנק המדולל. התוצאה היא הררי הומור עצמי, במקום שמאלץ מטרחן. אם זה נשמע לכם מוכר, זה כי לארי דיוויד כבר עשה את זה קודם עם "תרגיע" המופתית שלו, כשניסה להפיק בעונתה השביעית פרק איחוד ל"סיינפלד".
ואיך השנים פינקו את החברים? גארת' נראית מצוין ("שמורה היטב" בניינטיזית מדוברת), טורי ספלינג (דונה מרטין) המנותחת נראית סופית כמו דראג קווין, לאיאן זירינג (סטיב סנדרס) השנים רק עשו טוב וגבריאלה קרטריס (אנדראה זוקרמן) יכולה סוף־סוף להתנהג בהתאם לאיך שתמיד נראתה: סבתא לסבית. חלקם מאושרים יותר, חלקם פחות – אבל לכולם משותפים שני דברים: החיים בצל התפקיד המיתולוגי שמעולם לא הצליחו להשתחרר ממנו ושנאתם התהומית לשאנן דוהרטי.
האיחוד של בוורלי נועד לעיניהם של הצופים הוותיקים והמסורים, ולהם בלבד. הוא מלא ברפרורים (אנדריאה מגיעה למקום המפגש באוטובוס, בדיוק כמו בפרק הפתיחה) ובפסקול תקופתי (ד"ש מאייס אוף בייס). זר פשוט לא יבין זאת. מדובר בממתק נוסטלגי, נטול יומרנות ובעל מודעות עצמית, אבל ספק אם הוא יחזיק עונה שלמה, גם אם מקוצרת.
והכי חשוב: הכנות שבה התמסרו שחקניה לדיאלוגים החושפניים, מאפשרת הצצה נדירה לעולמם של מי שהיו בעבר לא פחות מאלילים – עשורים לאחר שהמסך ירד עליהם. הוליווד אכזרית, את זה תמיד ידענו, אבל מתברר שככל שהאיגרא יותר רמא, כך גם הבירא עמיקתא. שורדי הבוורלימאניה אולי נגמלו מסמים והצליחו לא להתאבד בדרך, אבל הם עדיין משלמים שוטף פלוס שלושים שנה על מחיר התהילה.
***
- מהאיחוד הסנטימנטלי בלט בהיעדרו לוק פרי, זכר חתיך לברכה, שנפטר במפתיע משבץ מוחי לפני כמה חודשים, בתזמון גרוע (מבחינה עלילתית) ומושלם (מבחינת הבאזז).
- את הרעיון לרי–בוט הגו ג'ני גארת' וטורי ספלינג, חברות טובות גם במציאות, והן אף חתומות על הסדרה החדשה כיוצרות.
- במסגרת ההכנות לאירוע הטלוויזיוני, ב"יס" העלו את הסדרה המקורית במלואה לספריית ה–VOD. למרבה האכזבה, בצפייה חוזרת היא מתגלה כאיטית מדי, המשחק בה מופרך והגרוע מכול: תחרדו לגלות כי מושא ההזדהות העיקרי שלכם הפך להיות מאמא וולש. ראו הוזהרתם.
- אם כבר בסדרות שנות ה–90 עסקינן, אי אפשר להתעלם מהרנסנס שחווה בימים אלו "חברים", שהצליחה לעשות את הבלתי ייאמן והפכה לבינג' הכי מדובר בקרב המילניאלז. כן, כן − בני נוער מתכנסים בשנת 2019 וצופים במרתונים של עשר עונות הסדרה, באדיקות לא פחותה מזו של הוריהם.
90210 BH מוצ"ש, 22:00, yes Drama
