01 זיכרון ילדות תרבותי. כשהייתי בת שלוש אמא שלי לקחה אותי להצגה ״עוץ לי גוץ לי״. זו הייתה אהבה ממבט ראשון, והוקסמתי ממה שהתרחש שם על הבמה. זה היה פלאי וגם אפל, הרגשתי חוויה של התרוממות נפשית ויצאתי משם לא כמו שנכנסתי. פשוט ידעתי שכזה אני רוצה! שזאת הדרך שבה אני רוצה לחיות.
02 ספר שקראת פעמיים. לא קראתי שום ספר פעמיים בחיי. קראתי המון מחזות, ויש כאלה שיותר מפעמיים. אבל לאחרונה קראתי ספר שהשפיע עליי מאוד, ״מתה להיות אני״ של אניטה מורז׳אני. שאלתי אותו מאמא שלי ואני ממש מחכה לשים את ידיי עליו שוב. הוא טלטל לי את הנפש.
03 דמות שמעניקה לך השראה. אליס בארץ הפלאות היא דמות שאני חווה מולה סימביוזה כלשהי. כשאני נזכרת בה לפעמים אני מרגישה בבית. באליס, בסיפור המורכב ובלונדון יש משהו שמושך אותי. נראה לי מעניין להסתובב שם עם הכובען המטורף ועם מלכת הלבבות, לשתות תה ולחגוג אין יום הולדת שמח כל יום.
04 יוצר אהוב עלייך במיוחד. אנטון צ׳כוב. אני מרגישה שהוא הצליח לגעת בקשת רחבה מאוד של הנפש, בצורה כנה ועמוקה שתמיד מעוררת בי תשוקה לשחק את הדמויות שלו.
05 עם מי היית רוצה לשבת לבירה? האמת שעם א־לוהים. יש לי המון שאלות אליו והמון אהבה שהייתי רוצה לחלוק איתו. הוא בטח היה מזמין מהמלצר ראשון ואני הייתי אומרת ״מה שהוא הזמין״.
06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? מרילין מונרו ביום שבו היא מתה. מסקרן אותי לדעת מה קרה שם באמת, ומעבר לזה אני רואה בה מישהי עם כישרון ולב גדול ושברירי שנפל בין הכיסאות והתרסק לרסיסים. הייתי מתחלפת גם עם נזיר טיבטי בתענית דיבור, מעניין מה עובר עליו.
07 מה מצחיק אותך? כשהייתי קטנה מאוד הצחיק אותי לראות את בני הדודים שלי רבים ביניהם. וגם עד היום הפינה של פזית בתוכנית ״פספוסים״ מצחיקה אותי. משהו בפשטות של הפינה ההיא קרע אותי מצחוק כל פעם מחדש.
08 נוף שפותח לך את הלב. פיתחתי תיאוריה שהעולם מתחלק לשניים – אנשים שמתחברים לנוף כחול של ים ואנשים שמתחברים לנוף ירוק של יער. אני מתחברת לירוק של היער בשדה עם פריחה באחו גדול, ולפרדס עם ריח של הדרים.
09 עם מה את נרדמת? עם המחשבות שלי, עם הפחדים שלי, עם השאיפות שלי ועם התקוות שלי. הכול עובר מעל הראש כמו כבשים, ולאחרונה שמתי לב שאחרי המצעד היומי של כל אלה אני מחבקת את עצמי כמו שבלול ונרדמת.
10 מאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו. חד־משמעית גבינת בוראטה איטלקית. יש לי חולשה לגבינות.
