שנים חלפו מאז שגור בנטביץ' נחשב ל"נסיך הפרינג' של הקולנוע הישראלי", כפי שמזכירה לנו אחת הדמויות בסרטו "קצפת ודובדבנים". אי אז, באמצע שנות התשעים ותחילת האלפיים, הוא ביים את "הכוכב הכחול" ו"משהו טוטאלי", שני סרטי מסע צעירים, סוריאליסטיים, סטלניים בקטע טוב ובעלי גוון סגנוני מקורי שהפך אותם לסרטי פולחן בזמן אמת. ב־2013 יצא סרטו האחרון עד לאחרונה, "לרדת מהעץ", שאמנם היה מקסים אבל לא הצליח לשחזר את הישגי העבר. בגיל 55, חוזר בנטביץ' עם יצירתו האישית ביותר – וגם אם ניכר שהילד הפרוע סוף־סוף התבגר, אין ספק שזיק השובבות הישן עוד מבריק מכל פריים של מה שנראה כמו קאמבק אמיתי.

עלילת הסרט הסמי־אוטוביוגרפי נפרשׂת על פני לילה אחד – ליל הבכורה של סרטו החדש של צורי שוסטק, במאי בן־דמותו של בנטביץ' ובגילומו. שוסטק, מאוכזב ממה שמסתמן ככישלון נורא, מחליט לנסות להציל את יצירתו. הוא נקלע למסע סהרורי שבמהלכו יגלה אמיתות על החיים והמוות, על קולנוע ויצירה, על ההתבגרות הבלתי נמנעת וכמובן על אהבה. אם כל זה נשמע כבד ורציני, תשכחו מזה. לא מדובר כאן בעוד "כאב ותהילה" של אלמודובר וגם לא ב"כל הג'אז הזה" של בוב פוסי, שללא ספק היווה מקור השראה מרכזי. בנטביץ', אחרי הכול, נותר בנטביץ', ונוכחותו האותנטית כל כך היא הנכס הגדול ביותר של הסרט, הספוג כולו באישיותו הביזארית אך עם זאת כובשת וחיננית.
כדי להעצים את הסממנים האוטוביוגרפיים ליהק בנטביץ' לתפקידים ראשיים ומשניים אנשים מחייו, שותפים ליצירה ולסרטיו. בולטים במיוחד מאיה קניג, בת זוגו ועורכת הסרט המגלמת, ובכן, את בת זוגו ועורכת הסרט; אלון אבוטבול, כוכב "הכוכב הכחול", כחברו הטוב עוזה; והבמאי דובר קוסאשווילי בתפקיד מפתיע ומרגש במיוחד.
לסרטים על עולם היצירה הקולנועית יש נטייה לפנות אל מועדון סגור של מביני עניין ולהותיר את הצופים האקראיים בחוץ. "קצפת" אינו נופל בפח הזה, בעיקר בזכות ההופעה הכובשת של בנטביץ' שתסחוף אתכם לכל אורך הדרך. הלהט שלו מצליח להעביר באופן קורע מצחוק ומכמיר לב את החיבור ההורי לגמרי שבין היוצר לסרטו; את הדם, היזע והדמעות של תהליך היצירה, את שבריריות המפגש עם הקהל ואת הפחד הפיזי ממש בגילוי שאולי אינך רלוונטי עוד. אבל האפקט הרגשי המשמעותי ביותר, זה שגם ילד נצחי כשוסטק/בנטביץ' יורד בסופו של דבר לעומקו, הוא בהבנה שהלהט העצום ליצירה מתגמד לגמרי ביחס למערכות היחסים שלו עם בת זוגו ובנה.
אם זהו הסרט הראשון של בנטביץ' שאתם נקלעים אליו, הכינו את עצמכם לחוויה לא שגרתית. אך אל דאגה, מהר מאוד תסתנכרנו למסע המיוחד הזה. אגב, מומלץ לחכות עד לסיום הכותרות. מעבר לשטותניקיות החביבה שלהן, בסיומן מחכה עוד שוט אחד קצר המוביל לאחד הדימויים הפיוטיים והיפים ביותר שנראו להקרנת הקולנוע.
קצפת ודובדבנים ישראל 2019, במאי: גור בנטביץ', 92 ד'