החלטת בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי הבוקר הייתה צפויה, ועם זאת היא מעוררת דאגה בישראל. על פי ההחלטה, כל המדינות החברות באיחוד האירופי חייבות לסמן מוצרים המגיעים מיו"ש, רמת הגולן ומזרח ירושלים.
הנושא עלה לסדר היום כבר בשנת 2015, אז הורה האיחוד האירופי לסמן מוצרים מיו"ש הנמכרים בחנויות בכל המדינות החברות בו. בפועל, המדיניות המפלה לא יושמה בכל מקום. יעקב ברג, מנכ"ל יקב פסגות, עתר לבית המשפט בצרפת, יחד עם ארגון יהודי מקומי, כנגד ההחלטה לסמן את היין שהוא מייצר, בטענה כי הדבר נוגד את החוק הצרפתי. העתירה התקבלה, ובית המשפט המקומי בצרפת הורה להקפיא את יישום הסימון עד להחלטה בבית הדין לצדק של האיחוד האירופי. שם הדברים התנהלו באופן איטי למדי, עד הקיץ האחרון, אז הגיש היועץ המשפטי של בית הדין מסמך פרשני שקבע כי חוסר סימון הוא הטעיית צרכנים, ובישראל כבר הבינו כי הכיוון המסתמן להחלטה אינו חיובי.
במשרד החוץ, במשרד לעניינים אסטרטגיים ובמשרד המשפטים עלה חשש כבד, שהוכח הבוקר כמוצדק, כי החלטת בית הדין תיכפה את הוראות הסימון על כל מדינות האיחוד. כך, שההחלטה שהייתה "במישור הפוליטי", כפי שהגדירו זאת במשרד החוץ, ויושמה רק באופן חלקי, תעבור "למישור המשפטי", ותהווה עניין מחייב. מה שעלול לפגוע ולהחמיר את מצבם של יצרנים מיו"ש והגולן.
נציגי המשרדים ניסו לשכנע את ברג למשוך את העתירה, אך ללא הצלחה. "אני סבור שבשיטה של לשבת בשקט ולחכות שזה יעבור רק מפסידים. המציאות היא לא טובה, צריך להילחם בה. אנחנו מבינים את הסיכון. יש לנו ארסנל של פעולות שננקוט בהם במידה ולא ננצח בבית המשפט, למשל, נפעל משפטית כדי שתהיה החלטה זהה נגד שרשרת מדינות ברחבי העולם", אמר ברג ל'מקור ראשון' לפני כשבועיים. הוא הוסיף כי "הפתרון הכי פשוט לכל העניין הוא להחיל את החוק הישראלי כאן, ואשמח אם משרד החוץ ייצא בקריאה כזו". היום, לאחר קבלת ההחלטה, הוסיף ברג כי עורכי הדין שלו עדיין לומדים את ההחלטה.
בעקבות הפסיקה, נמסר ממכון המחקר NGO : "המהלכים שנועדו 'לסמן' או 'לבדל' מוצרים הם חלק בלתי נפרד מקמפיין ה-BDS שכל דבר בינו לבין קידום שלום וזכויות אדם הוא מקרי בהחלט. המחקרים של NGO Monitor הצביעו על קואליציה של למעלה מ-20 ארגוני חברה אזרחית שפעלו על מנת לקדם נושא זה. רבים מאותם ארגונים ממומנים על ידי ממשלות אירופה ואף הודו לא פעם שסימון הוא צעד הראשון בדרך לחרם מסחרי מקיף – גם בתוך הקו הירוק".
מועצת יש"ע מסרה כי "החלטת בית הדין האירופי אינה שווה את הנייר עליה היא כתובה. זוהי החלטה צבועה, הנובעת מאנטישמיות מהזן הנחות ביותר ואנו מגנים אותה בכל תוקף. סיימנו לסמן את זהותנו כתושבי מדינת ישראל – ולא נעשה זאת שוב. ההחלטה לסמן מוצרים המיוצרים ביהודה, שומרון ובקעת הירדן היא פגיעה בערביי האזור ובכל תושבי מדינת ישראל. מי שמחרים את מוצרי יהודה ושומרון מחרים גם את הפועלים הערבים, אשר מתפרנסים וחיים מעבודתם בחקלאות ובתעשייה באזור. אנו קוראים למשרד החוץ, למשרד לעניינים אסטרטגיים ולמשרד ראש הממשלה לפעול בחריפות על מנת לבטל את ההחלטה".
פרופ' יוג'ין קנטורוביץ', ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת להחלטת בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי, מסר בתגובה כי "בית המשפט האירופי מאשר הצבת סוג חדש של 'טלאי צהוב' על מוצרים מתוצרת יהודית. גישתם אינה עולה בקנה אחד עם גישתם לאזורים מעוררי מחלוקת אחרים – לא מדובר בהגנה על הצרכן, מדובר באימוץ תקן משפטי ייחודי למדינת היהודים.
פרופ' קנטורוביץ הוסיף ואמר כי "התוויות של האיחוד האירופי למוצרים יהודיים אלה הן גם ייחודיות בין כל תוויות המוצרים בכך שאינן על בסיס גיאוגרפי גרידא – הן אינן נוגעות למקום – 'היכן' נוצר, אלא על ידי 'מי'. אפליה בוטה זו יוצרת היום יותר מתמיד דחיפות עבור ממשל טראמפ לפעול בשונה מבריסל על ידי הפיכת מדיניות ארה"ב מזה זמן רב לרשמית ולתייג את המוצרים הללו 'תוצרת ישראל'".
יו"ר התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, הוסיף כי "החלטת בית הדין הינה חציית קו אדום ותרועת ניצחון לתנועת ה- BDSדבר שצריך להדליק נורה אדומה לממשלת ישראל. על הממשלה להיאבק בחומרה בהחלטה שמכשירה הלכה למעשה חרמות כנגד מדינת ישראל כולה".
