רק לפני חודשיים החזיר אותנו קוונטין טרנטינו אל סוף שנות השישים בהוליווד, לסיבוב מאחורי הקלעים של מערבוני הטלוויזיה הקלאסיים המאצ'ואיסטיים. בסוף החודש יעלה "האירי" של מרטין סקורסזה, ובו גנגסטר נזכר בערגה בימי תהילתו בשנות השבעים, וכעת עולה "פורד נגד פרארי" החוזר אף הוא אל הסיקסטיז ומתענג על עוצמת נהמת המנועים של עולם מרוצי המכוניות. אז מה קורה כאן בעצם? סלתה ושמנה של הגוורדיה ההוליוודית הגברית מתכנסת בסביבות גבריות מובהקות, ומתרפקת על הימים בהם העולם היה עולם של גברים. האם זהו צירוף מקרים או שמא תחילתו של גל ריאקציונרי לסופת ההעצמה הנשית שסחפה את העולם? נצטרך להמתין ולראות.
"פורד נגד פרארי" מתחיל ב־1963. לאחר שהמשא ומתן על רכישת חברת פרארי בידי פורד נכשל, מנכ"ל פורד הפגוע מנחה את חטיבת המרוצים שלו לבנות מכונית שתביס את פרארי במרוץ "24 השעות של לה מאן" היוקרתי. לתמונה נכנסים קרול שלבי (מאט דיימון), האמריקני היחיד שניצח בלה מאן והפך למעצב כלי רכב, וקן מיילס (כריסטיאן בייל), נהג מרוצים מבריק ואקסצנטרי, כדי להוביל את פורד לניצחון המיוחל.
ראשית, אל תיתנו ל־150 הדקות של הסרט להרתיע אתכם. הבמאי ג'יימס מנגולד המקצוען עושה כאן קולנוע הוליוודי קלאסי במיטבו. הכול מלוטש, מופק למשעי ושועט כל הזמן קדימה. גם כשמדובר בקטעים גרנדיוזיים של מרוצי מכוניות מלהיבים, מותחים ומזרימי אדרנלין, וגם בדרמה האנושית המתחוללת בין הדמויות. לכאורה, יש בכל האמריקניות המושפרצת כאן משהו שאולי נדמה כנאיבי, אבל אם עוצרים לרגע להביט תחת מכסה המנוע מגלים דיון מורכב בערכי יסוד של החלום האמריקני כמו קפיטליזם, אינדיבידואליזם ומצוינות – דיון המפנה זרקור לאמביוולנטית, שלא לומר פרדוקס, המתקיים בקשר שבין שלושת הערכים. בזירה אחת ניצבים מנכ"ל פורד העוצמתי, שאישיותו וחזונו עוד מנווטים את הספינה אל מול הסרבול התאגידי שהתהווה ומאיים לקחת שליטה. בזירה המרכזית ניצבים שלבי ומיילס מול חברת פורד השוכרת את שירותיהם. שני האישים מייצגים את ערכי האינדיבידואליזם והמצוינות, אך גישתו חסרת הפשרות של מיילס מסבכת אותו שוב ושוב עם מעסיקיו. פורד אינה יכולה לנצח ללא יכולותיהם של שלבי ומיילס, אך במקום לעודד את ייחודם היא מנסה להוליך אותם בתלם שלה. הקפיטליזם אינו יכול ללא התעוזה האישית, אך גם חש מאוים מחוסר הסדר האנרכי שבמהותה.
אפשר, אם רוצים, לראות גם בתצוגות המשחק של שני הכוכבים הבחנה דומה: מאט דיימון הוא פורד אמינה ומוכרת, כוכב הוליוודי כריזמטי שלא משנה באיזה תפקיד יבחר, תמיד תהיה זו וריאציה כלשהי של הפרסונה הדיימונית. כריסטיאן בייל הוא פרארי "קסטום מייד", שחקן זיקית שכל דמות שלו היא ייחודית. השילוב בין השחקנים ומערכת היחסים בין דמויותיהם הם השמן המניע יחד את כל חלקי הסרט. מי אמר שפורד ופרארי לא יכולים להסתדר?
פורד נגד פרארי ארה"ב 2019, במאי: ג'יימס מנגולד, 152 ד'  
