המרכיב החשוב ביותר בהגשמת החלום האמריקני הוא להיות הטוב ביותר במה שאתה עושה. מתברר שזה עובד גם אם אתה הכי טוב בלהיות גרוע. בשנת 2002, לאחר ניסיונות כושלים להשתלב כשחקנים בהוליווד, יצאו שני חברים להגשים חלום ולהפיק סרט הוליוודי בכיכובם. התוצאה הייתה "החדר" שיצא ב־2003, והפך כמעט מיד לתופעה תרבותית המתהדרת בתואר המפוקפק "הסרט הגרוע ביותר שנוצר אי פעם".
עד היום מתארגנות בכל שבוע הקרנות מעריצים מפוצצות בקהל שבא לצחוק על ועם הסרט המשונה הזה, פרי מוחו של הכותב, מפיק, במאי והכוכב הראשי הכה ביזארי שלו – טומי וויזו. השחקן והבמאי ג'יימס פרנקו, אחד ממעריצי הסרט, לקח את ספרו של גרג ססטרו, שותפו וחברו להפקה של וויזו, המגולל את סיפורם, ויצר ממנו את "חי בסרט" – אחד מסרטי הביוגרפיה המקסימים שנעשו.
האם יש צורך בהיכרות עם הסרט "החדר" כדי ליהנות מסרטו של פרנקו? לא בהכרח, אבל עדיף (יש לציין ש"החדר" המקורי כולל כמה סצנות בעירום פרונטלי). ראשית, כדי שתבינו שמה שפרנקו עושה בסרט אינו בשום אופן הגזמה, הגחכה או פרודיה כלשהי של המציאות. כן, וויזו הוא עד כדי כך תמהוני והסרט שלו הוא עד כדי כך מוזר. שנית, כי צפייה בסרט הזה היא חתיכת טריפ ייחודי ופשוט קשה להסיר ממנו את העיניים.
אבל גם אם לא ראיתם את מושא סרטו של פרנקו, "חי בסרט" לגמרי עובד כקומדיה מטא־קולנועית העוסקת בחברות, התמודדות עם דחייה ואכזבה, והתשוקה האנושית הכה מוכרת להגשמת חלומות.
אמנם טומי וויזו הוא העוגן של הסיפור הזה, אבל פרנקו (בהסתמכו על ספרו של ססטרו) מבין שאם הוא לא רוצה שגם הסרט שלו יהיה הזוי מדי, הוא צריך לבנות בכל זאת דרמה קוהרנטית סביב גיבור נורמטיבי. על כן, גיבור הסרט הוא דווקא ססטרו, שבגיל 19 לאחר ניסיונות כושלים כשחקן פוגש בוויזו ויוצר עמו חברות משונה. סיפורו של ססטרו עוצר בכל הנקודות המוכרות, אך הוא בדיוק מה שדרוש כדי לאזן את המשוואה הזו. גם אם ההזדהות המיידית נוצרת עם ססטרו, אין זה גורע דבר מהנוכחות הממגנטת של וויזו בגילומו המושלם של פרנקו. כל רגע שלו על המסך – עם המבטא המשונה, ההתנהלות חסרת העכבות ובעיקר אופיו הכל כך ילדותי, הוא מרתק לגמרי וקורע מצחוק.
סרטים העוסקים בעשייה הקולנועית מנסים לרוב לספק לצופה האקראי איזו נקודת מבט שתסביר במשהו את הקסם בעולם הזה, שדורש משותפיו כל כך הרבה התמדה והקרבה. "חי בסרט" עוסק בכל אלה אבל בעיקר דן בהצלחה באופן שבו מתהווים סרטי פולחן. ממש כמו בכל יצירות המופת הגדולות, גם בהם נדרש תמהיל נדיר של אותנטיות ונקודת מבט ייחודית של יוצר, כדי שיוכלו להתממש.
חי בסרט ארה"ב 2017, במאי: ג'יימס פרנקו 104
