01 זיכרון ילדות תרבותי. אני ילד בן ארבע; אבי השריש בנו מגיל אפס את החינוך החסידי ולקח אותי לחצרו של הרבי מלובביץ' בליל שמחת תורה, ולפנות בוקר הרבי לימד את הקהל ניגון חדש. כל הקהל בדממה מוחלטת שעומדת בניגוד לרעש ההקפות שהיו קודם לכן, וקולו של הרבי מלמד ניגון בשם "שאמיל" – במקור ניגון־עם קווקזי המדבר על הגעגוע לתקופה טובה יותר, והרבי מעניק לו משמעות חדשה המדברת על הגעגוע של הנשמה לחזור למקורה תחת כיסא הכבוד. זה זכור לי כרגע עוצמתי ומרגש במיוחד.
02 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה או קפה? אני אמנם לא שותה את שניהם, אבל אני צריך לשבת יותר לשתות עם זוגתי. לצערי, בשל הנסיעות הרבות וסדר היום הדי מטורף שלי אנחנו לא יושבים מספיק ביחד. הרבי דווקא הקפיד מאוד לשתות מדי ערב כוס תה עם רעייתו הרבנית, והוא ייקר מאוד את הזמן הזה. יש לי עוד למה לשאוף.
03 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? עם אף אחד. יש לי את השליחות שבגללה הגעתי לעולם, ורק אני הוא זה שצריך לקיימה. נכון שהיו ויש לי לא מעט אתגרים או קשיים, אבל עדיין, זו המשימה שלי. בחסידות אומרים שהקב"ה שואל את האדם מדי יום: אייכה?! מה מצבך, ביחס למה שאתה מסוגל וצריך לעשות? וה"אייכה" שלי הוא רק שלי.
04 ספר שקראת פעמיים. סדר היום שלי עמוס מאוד, אבל אני כן משתדל לקרוא סיפורי חסידים "שנכתבו בדם" – לא סתם פרוזה, אלא תיעוד של חיי מסירות נפש למען היהדות. אני לא מוותר גם על לימוד יומי ועל נושאים קבועים לעיון: בחומש, ברמב"ם, וכמובן גם בספרי החסידות השונים. בשבת במיוחד יש קצת יותר זמן להתעמק בהם.
05 דמות שמעניקה לך השראה. הרבי מלובביץ'. באמת שקשה לי להכניס לשלושה משפטים את כל מה שזה "הרבי", אבל מדובר באדם היחיד שמגיל שלוש היה לו חזון להפוך את העולם למקום טוב יותר, ובאמת הצליח בכך. זכיתי לקבל מהרבי הרבה הדרכות והוראות. הלוואי שאזכה לקיים את כולן.
06 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. קודם כול, אחד מהכללים של ספר התניא הוא לעשות "אתכפיא" – לכוף את היצר והרצון, ככה שאני לא מסכים להגדרה שיש משהו שאי אפשר לעמוד בפניו. מה שכן, בעבר שקלתי הרבה יותר, הרבה הרבה יותר… לא אכלתי באופן מסודר וזו הייתה התוצאה. יום אחד הוחלט שצריך להוריד את המשקל, ובתוך עשרה חודשים השלתי 80 ק"ג. בלי דיאטה מיוחדת, בלי קיצור קיבה. זו הייתה החלטה, ואני משתדל לעמוד בכלל של "מוח שליט על הלב" – לתת לשכל הקר לנצח את התאווה והאינסטינקט.
