האם פגשתם בימי חייכם לאוטניסט? הנה, זו ההזדמנות שלכם. אלון שריאל הוא לאוטניסט, וגם מנדוליניסט. לא, אין לו חלילה שום תסמונת נדירה והוא לא אלרגי לכלום, הוא פשוט מנגן באופן מקצועי על לאוטה ומנדולינה. המנדולינה ידועה קצת יותר, הלאוטה (קתרוס בעברית) התפתחה מהעוּד הערבי. למרות שצורתם של העוד והלאוטה דומה, בלאוטה מנגנים אחרת ולכן צליליה שונים לחלוטין מזה של העוד; בעוד בעוּד מנגנים עם מפרט, הלאוטה מנוגנת בעזרת האצבעות וניתן להפיק באמצעותה מספר קולות בו־זמנית. שריאל מתגורר בשנים האחרונות בגרמניה, ואנו מראיינים אותו לרגל הגעתו למספר הופעות מעניינות בישראל, עם התזמורת בארוק בירושלים ופסטיבל אילת למוזיקה קאמרית.
ספר קצת על עצמך בבקשה.
"אני בן 33, גר כרגע בהנובר, גרמניה, אם כי הייתי רוצה להיות שם פיזית קצת יותר. רוב השנה אני מסייר ברחבי העולם כמנדוליניסט, לאוטניסט ומנצח. נולדתי וגדלתי בבאר שבע, בבית דתי. אחרי השירות הצבאי והשלמת שני תארים באקדמיה למוסיקה בירושלים אמרתי שלום ונסעתי ללימודים גבוהים בבלגיה ובגרמניה. היום אני אוהב לגלות מקומות חדשים ותרבויות מעניינות, לפגוש אנשים אך עוד יותר בעלי חיים, לנבור בספריות, אני מתעניין במדעי החברה והדת, פילוסופיה ותיאוריה פוליטית, מגדיר את עצמי כאמן חושב ומאושר".
כיצד הגעת לנגינה במנדולינה ומאוחר יותר לאוטה, שאינם מהכלים הנפוצים והמנוגנים ביותר בעולם הקלאסי?
"כנראה שמאז ומתמיד היה משהו בכלי פריטה שמשך אותי באופן מיוחד, אולי זה האוויר שבין הצלילים. החופש. התחלתי ללמוד נגינה במנדולינה כשהייתי בן שמונה, ומהר מאוד הדבר הפך להיות מרכז חיי. יותר מאוחר התפתחה אצלי חיבה מיוחדת אל תקופת הבארוק, והחלטתי להרחיב את ארסנל הכלים גם אל עבר משפחת הלאוטה, שכוללת בין השאר את התיאורבו וגיטרת הבארוק. אני לא בטוח אם אי-פעם אדע שובע מכלי נגינה ואפסיק לאסוף וללמוד כלים חדשים. בעונה הקרובה למשל אשלב בקונצרטים שלי גם כלים נוספים כמו הנבל העתיק והעוּד".
האם ההתמקדות בכלים אלה לא מצמצמת את אפשרויות ההשתתפות שלך בקונצרטים ובביצוע יצירות?
"ההפך הוא הנכון. בעידן הנוכחי הקהל רוצה לגלות דבר-מה שאינו מכיר או שמע בעבר, והכי חשוב שיהיה מאחוריו סיפור טוב. על בסיס התכניות שהבאתי אתי ארצה החודש, אפשר לראות שיש כאן מחשבה ומקוריות שאני מעוניין לשתף עם הקהל, ושלא מדובר באיזה משהו לעוס וממוחזר שאפשר לשמוע בכל ערב. למשל, עם תזמורת הבארוק ירושלים אבצע מוסיקה מדהימה מהבארוק הפלמי. נשמיע יצירות מאת המלחינה היהודייה לאונורה דוארטה, בת למשפחת אנוסים מפורטוגל שניהלה סלון אינטלקטואלי באנטוורפן של המאה ה-17.
דרך מכר שעובד במוזיאון בשוודיה הגעתי לתווים של קונצ'רטו נדיר במיוחד למנדולינה ותזמורת מאת מלחין בשם יוהנס קוליצי, שפעל בהאג בין השאר כמורה למוסיקה של המלך ההולנדי וויליאם הראשון ואמו הנסיכה ווילהלמינה. אלו כמובן יצירות שמעולם לא הושמעו כאן בארץ".
"אם לחזור לשאלתך, הפסנתרים או הכנרים יכולים לנגן בטהובן מבוקר ועד ערב – לצערי רובם גם פחות או יותר עושים זאת – אך כנגן בכלים מיוחדים נגזר עליך לעבוד באופן יצירתי וליצור פרויקטים ייחודיים".
מדוע לדעתך איבדה הלאוטה את מקומה המרכזי יחסית בעולם הקלאסי שלפני אמצע המאה ה-18?
"נהוג לחשוב שהלאוטה גוועה לקראת אמצע המאה ה-18, אך למעשה נכתבה עוד הרבה מוסיקה ללאוטה עד סוף המאה ההיא. מלחינים כמו היידן ובני דורו עוד הכירו את הלאוטה וכתבו מוסיקה עבורה, ישנם אפילו וריאציות יפהפיות ללאוטה על נושא מתוך דון ג'ובאני, שהיא אחת האופרות המאוחרות של מוצרט".
"בכל אופן, היה זה לא רק גורלה של הלאוטה אלא גם של הצ'מבלו, הויולה-דה-גמבה ועוד הרבה כלים שלא שרדו את השבר הגדול של שלהי המאה ה-18. אנחנו מדברים כמובן על המהפכה הצרפתית והשלכותיה בכל התחומים החברתיים, וכמובן גם במוסיקה".
היהודי המוסיקלי
ההופעות של שריאל במסגרת תזמורת הבארוק ירושלים יתקיימו בסימן 350 שנים למותו של הצייר רמברנדט הרמנסזון ואן ריין. התוכנית המוסיקלית בהופעות אלה תתכתב עם תקופת הזוהר של ארצות השפלה, המאופיינת בתהפוכות פוליטיות, חברתיות ודתיות. הצימאון של ההולנדים לאומנויות, מדע וחירות אזרחית, העניק אז למדינתם את "תור הזהב" המפורסם, שנותר ללא תחרות ברחבי אירופה. חלק מאותו תור זהב קשור ישירות ליהודי הולנד, וביכולתם להשתלב בחיי החברה והתרבות בהולנד ולהשפיע עליהם.
מהי מידת השפעתם של יוצרים יהודים על המוזיקה ההולנדית במאה ה-17?
"בוודאי גדולה מאשר אנו חושבים. אם נסתכל למשל על אמסטרדם והקהילות היהודיות העשירות ששכנו בתוכה, אין ספק שיהודים אלו השאירו את חותמם גם במוסיקה ובשאר האמנויות, כמו גם במיסטיקה, בדיפלומטיה, במסחר ובכלכלה. אנו יודעים בוודאות על קשר בין רמברנדט לבין בני הקהילה היהודית, שהיו גם בין לקוחותיו. לדוגמא, הקבליסט מנשה בן ישראל ככל הנראה עזר לרמברנדט בכמה מציוריו התנ"כיים, הן באינטרפרטציה של המקורות בשפת הקדש והן בבחירת האותיות העבריות שהשתלבו בציוריו. רמברנדט אף התגורר ברחוב היהודים (Jodenstraat בהולנדית), ממש בצמוד לבית הכנסת הפורטוגזי בעיר".
אילו אלמנטים יהודיים ישנם, אם בכלל, במוזיקה ובשירה שנכתבה באותה תקופה?
"באופן כללי, לא פשוט לדבר על אלמנטים יהודיים במוסיקה. כמובן שניתן לקרוא לניגון 'ידיד נפש' מוסיקה יהודית ולרקוויאם של מוצרט מוסיקה נוצרית, אך כשניגשים למוסיקה כלית ומופשטת, כיצד נזהה אלמנטים יהודיים?
היהודים יקראו לסולם מסוים 'אהבה רבה', אותו סולם יקרא במזרח חיג'אז ואילו במערב 'פריגי מאז'ורי'. אם אתה שואל אותי, מוסיקה היא דת בפני עצמה ולכן לא מכירה באף דת אחרת, אפילו כאשר אלו מנסות לעשות בה שימוש לצרכיהן".
ככלל, האם ניתן לומר שיהודים השפיעו על עולם המוזיקה הקלאסית באופן שחורג מגודלם באוכלוסייה כמו שהתרחש בתחומים רבים אחרים, או שלא. בשני המקרים, מדוע זה קרה לדעתך?
כן, אם רוצים, ניתן בבירור לומר זאת, אבל לשם מה בעצם? היהודים תרמו תמיד לתרבות הכלל מעל ומעבר, מה שחדש לדורנו אנו הוא הגאווה על כך והיהירות. כנראה שיהודים בדורות עברו הגיעו לכל מה שהגיעו כי עסקו בתוכן ובמהות, ולא בשאלה הזו".
בטהובן שלא הכרנו
בהופעתו בפסטיבל אילת למוזיקה קאמרית, יתחבר אלון שריאל לנושא הפסטיבל השנה והוא 250 להולדת בטהובן. מתברר כי מעבר לסימפוניות, המוסיקה הקאמרית והמוסיקה למקהלה, הקונצ'רטי, השירים והאופרה – מסתתרות גם ארבע יצירות מוקדמות יחסית למנדולינה ופסנתר שנתגלו בספריות שונות בפראג: שריאל ינגן אותן יחד עם הפסנתרן ישי שאער, שיחדיו אף יבצעו שתי יצירות חדשות בבכורה עולמית, מאת פסנתרן הג'אז האמריקני אורי קיין.
ספר בבקשה על אורי קיין ויצירתו, ומדוע בחרת דווקא מיצירותיו למופע שלך בפסטיבל באילת.
"קיין הוא יליד פילדלפיה, אביו היה פרופסור באוניברסיטת טמפל ואמו משוררת. מדובר באישיות מוסיקלית יוצאת מגדר הרגיל ומוסיקאי כמו שאני אוהב, חוצה גבולות באמת. הוא ידוע כמלחין ופסנתרן ג'אז, אם כי הוא מאוד פעיל בסצנת המוסיקה הקלאסית. מהיכרות עם פרויקטים שלו שבהם התעסק עם מוסיקה של באך, מוצרט, שומאן, ואגנר ומאהלר, בחרתי לפנות אליו בבקשה לכתוב יצירה חדשה למנדולינה עבור שנת הולדתו ה-250 של בטהובן. הוא התלהב מאד מהרעיון, ובמקום יצירה אחת, קיבלתי שתיים".
אורי קיין מבצע אדפטציות לבטהובן. מדוע לא לנגן את בטהובן נטו, לשם מה אנו זקוקים לקישוטים מודרניים ליצירותיו?
"כאמור נשמיע בקונצרט בערב פתיחת הפסטיבל באילת גם את מכלול היצירות של בטהובן למנדולינה ופסנתר, שזה אולי נשמע הרבה אבל מדובר קצת פחות מחצי שעה של מוסיקה, אבל גולת הכותרת כאן היא אכן הבכורה העולמית למוסיקה החדש של אורי קיין. הוא נותן לנו כאן זווית ראייה בת זמננו על בטהובן. מי שמכיר את בטהובן כמלחין רציני, רגזן וכעוס – כפי שכנראה היה לא מעט, אך מי מאתנו כבר חווה התחרשות ועוד כמלחין – יופתע בקונצרט זה לגלות צדדים שונים מאד שמתחבאים במוסיקה שלו".
"לעומת זאת, היצירה השנייה של אורי קיין – 'אלף-בית(הובן)' – היא יצירה מקורית לחלוטין שמתעסקת עם התחביר הבטהובנייני בלבד. ניתן אמנם לשמוע שם ציטוטים מתשע הסימפוניות וגם מכמה סונטות לפסנתר, אבל זוהי מוסיקה חדשה לגמרי ומקורית להפליא".
מהי הדרך הנכונה לדעתך לתווך את גדולי המוזיקה הקלאסית, ובטהובן ביניהם, לדור הצעיר שהתרגל לפופ תעשייתי?
"הייתי רוצה לראות תקצוב בסדר גודל אחר למוסדות תרבות, והשרשה של מוסיקה כנושא אמתי בבתי הספר. עם זאת, אין לי דרך או אפילו רצון שכולם פתאום ינשמו מוסיקה קלאסית 24/7. יש כאן הרבה מוסיקה שכנראה רלוונטית יותר לחברה ולתרבות, למזרח התיכון ולהוויה הישראלית".
הופעותיו של אלון שריאל עם תזמורת הבארוק ירושלים:
יום א', 19.1.2020 בשעה 20:00 – ימקא הבינלאומית ירושלים
יום ג', 21.1.2020 בשעה 20:00 – אולם צוקר, היכל התרבות תל אביב
פסטיבל אילת למוסיקה קאמרית בשיתוף מלונות דן יתקיים בתאריכים 22-25 בפברואר
