01 זיכרון ילדות תרבותי. בכיתה ה׳ הייתי ב״נוער המוזיקלי״ – מפעל נפלא שהפגיש ילדים עם מוזיקה קלאסית. אני זוכרת את הפעם הראשונה שבה ביקרתי במסגרת הזו בהיכל התרבות, ושם האזנתי לתזמורת הפילהרמונית לראשונה בחיי. זו הייתה חוויה מחשמלת.
02 ספר שקראת פעמיים. קראתי הרבה ספרים פעמיים. הספר שאני רוצה לקרוא עוד ועוד הוא "בדמי ימיה" של ש"י עגנון, מתוך הקובץ "על כפות המנעול". מפעים איך סופר, גבר דתי, מצליח לתאר את נפתולי הנפש של נערה צעירה. סיפור ענק שצורב את הנשמה.
03 דמות שמעניקה לך השראה. אמי ציפי, בת ה־92! יפהפייה סקרנית, צרכנית תרבות אולטימטיבית. לומדת והולכת להרצאות, שרה במקהלה, מציירת מדהים, אופטימית, מפרגנת ומצחיקה, וכולה ים של אהבה.
04 יוצר אהוב עלייך במיוחד. הבמאי אינגמר ברגמן. הוא אחראי לחוויות הקולנוע המעצימות ביותר שהיו לי. עד היום אין שני לו כחוקר לנפש האדם, כאסתטיקן, כמספר סיפור בשפה קולנועית ששייכת רק לו.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה? עם המחזאי טנסי ויליאמס. זכיתי לעבוד איתו בזמן שהותי בלונדון, במחזה שרץ בווסט אנד. ישבנו הרבה ביחד ואני מתגעגעת אליו.
06 באיזו סדרת טלוויזיה היית רוצה לשחק ובאיזה תפקיד?
הייתי רוצה לשחק בסדרה קומית מטורפת ללא עכבות. סדרה שבה לגיבור/ה יש יכולות צ'פליניות – כמו "מיסטר בין". בקיצור, אני רוצה את התפקיד של רואן אטקינסון.
07 רגע על הבמה שלא תשכחי. הפעם הראשונה שביצעתי יצירה מטורפת בשם ״פרנקנשטיין״ בשוודיה, יצירה באורך 45 דקות באנגלית עם תזמורת סימפונית בניצוחו של בן־זוגי, דורון סלומון. היצירה נכתבה לגבר – לקול בריטון, אבל המלחין היינץ קארל גרובר התעקש שאבצע את היצירה, ואכן אני האישה היחידה שמבצעת אותה. זו הייתה פעם שהרגשתי שאני באה לידי מיצוי בכל נים ביכולות הביטוי שלי, בשירה, משחק וביצוע.
08 מאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו. רוקוט קרומפלי, מאכל הונגרי שאמי מכינה, והוא מעין פשטידת תפוחי אדמה מבושלים עם ביצים קשות, מלח, הרבה פלפל שחור, חמאה וגבינה מגוררת בתנור… אוי, יאמי.
