דוד אפוטה, ספר ירושלמי מפורסם, היה בן זוגה המבוגר של הדוגמנית וכוכבת הילדים ענת אלימלך. הוא גם היה האיש שרצח אותה בשנת 1997. מיד אחרי שירה בה הוא ירה בעצמו, אך אחיו הגיע לזירה לפני המשטרה והזיז את הנשק מידיו לידיה, עובדה שהעלתה את החשד שדווקא היא זו שביצעה את הרצח והתאבדה.
בשנות התשעים ספרים היו מה שהשפים הם היום: סלבריטאים חזקים ודומיננטיים. ואכן, אפוטה מתואר כמי שהשתמש בקשריו כדי לקדם את הקריירה של אלימלך, שהפכה לפנים מפורסמות במדינה. אבל אפוטה לא הצליח להשלים עם הצלחתה, הוא קינא בה וקינא לה, כלא אותה בביתו כשהוא שולף אקדח מאוסף האקדחים שלו ומאיים בהתאבדות. בפעם ההיא אלימלך הצליחה להשתחרר, אך אקדח שנשלף במערכה הראשונה סופו שיירה גם באחרונה.
הסרט, ששודר בשני חלקים, הוא מעין דוקו־דרמה שבו מרואיינים חברים ובני משפחה שמספרים על הזוג. להמחשת דבריהם ממחיזים שחקנים קטעי דיאלוגים בין אלימלך (בגילומה של אגם רודברג) ואפוטה (רוי מילר המצוין). המחזת קטעי הריבים בין השניים מספקת חרירי הצצה להזדמנויות שבהן יכולה הייתה אלימלך לעזוב את אפוטה. והיא אכן מנסה לעזוב, אבל הוא שב ומחזיר אותה אליו.
הסרט חושף כרוניקה מעוותת של התרחשויות שקורות כמעט באין מפריע: חברה לשעבר של אפוטה שמספרת שגם אותה הוא כלא וגם עליה איים באקדח, אבא של אלימלך שלקח את אפוטה לירות במטווחים, התקפי קנאה הדדיים וסוערים של שני בני הזוג.
במהלך הסרט שואל אחד מחבריו הטובים של אפוטה האם מי שרצח למעשה היה רוצח כל חייו. הוא מאמין שלא. אפוטה מוצג בסרט כדמות טרגית, ונוצרת תחושה כאילו הוא, ולא אלימלך, הדמות הראשית בסיפור. התהליך שבו הפך מספר מוצלח לסטוקר מסומם, אכול רגשות קנאה ושטוף דמיונות על קשרים של אלימלך עם גברים אחרים, מתואר בהרחבה. אפוטה מוצג כחולה אהבה. האם זו מחלה שבה יכול ללקות כל אחד מאיתנו? האם יש לה תרופה?
בה בעת, קשה לשמוע את החברים מספרים איזה ספר מחונן הוא היה, כמה היה נדיב כלפי חבריו, איך סיפר גם את בני הזוג נתניהו וגם השיג כל בחורה שרצה. קשה לשמוע על איש שנתפס עד היום על ידי חבריו כאדם טוב, אך ביצע מעשה כה נורא. הדיסוננס לא ניתן להכלה, בעיקר כי בבתים רבים בישראל הוא שורר כרגע, אצל זוגות שצד אחד בהם מפעיל כלפי השני אלימות פיזית, רגשית ו/או כלכלית, מפגין קנאה שמזוהה בתחילה בצד של הקורבן כאכפתיות יתר הנובעת מאהבה גדולה. וכשאותו בן זוג פוגע יֵצא להוריד את פח הזבל, הוא יפגוש שכנה ויחייך אליה בלבביות שתסיר כל חשד שבביתו פנימה הוא מתנהג כמפלצת הכי מסוכנת שיש.
אפשר להתווכח על איכותו של התוצר הסופי. הבחירה לערב בין הדמויות שבאמת היו שם לבין שחקנים ממחיזים היא קצת מקושקשת: היוצרים לא הולכים עם הסרט העלילתי עד הסוף, המסר מקוטע ודווקא היום האחרון בחייהם של השניים, שכל הסרט מוביל אליו, לא מטופל כהלכה. רודברג לא משכנעת את הצופים שהיא אלימלך והיה אולי מקום לבחור בשחקנית פחות מוכרת שלא היתה בעצמה כוכבת ילדים.
בתום הסרט נערך פאנל חשוב מאין כמוהו אך מעט קצר לטעמי על הניסיון למנוע את מקרה הרצח הבא בין בני זוג או בתוך המשפחה. אז קראו לנרצחת ענת אלימלך, אך היום שמה מיכל סלה, אמינה יאסין, מריה טל או אסתי אהרונוביץ'. בפאנל בלטה לילך שם־טוב, שהגרוש שלה רצח את שלושת ילדיהם כי לא רצתה לשוב ולחיות עמו. שם־טוב מרצה כיום נגד אלימות ועוסקת בעשייה חברתית, כמוה גם אחיה של אלימלך. אנשים שאיבדו את היקר להם מכול, אך מוצאים את הכוחות לדבר על זה.
למרות המגרעות, אם אישה במצוקה דומה צפתה בסרט וזיהתה שם את עצמה, והדבר יסייע לה להינצל מציפורני המוות שאורב דווקא בין כותלי הבית שלה – היוצרים עשו את שלהם.
ענת אלימלך – הילדה הכי יפה בירושלים / קשת 12
