01 זיכרון ילדות תרבותי. אם מדובר בזיכרונות ילדות שהשפיעו עליי, אלה היו סרטי הקאובוי שהוקרנו מדי יום רביעי בקולנוע "אורן", הקולנוע היחיד בשכונת ילדותי, קריית־ישראל שבגבעת־שמואל. הם נטעו בי את הרצון להיות קאובוי. הגילום במציאות היה חוות רכיבה שהקמתי כשעברתי לגור במושב, ושהקמתה הייתה גם אחת הסיבות למעבר זה. החווה לא הפכה אותי לקאובוי אלא הייתה מקור פרנסה משני.
02 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? יש אינספור אנשים מוצלחים ממני – במראה, ביכולת הכתיבה או החשיבה, ביכולת הביצוע, וגם באמפתיה ובעזרה לאחרים. אבל מעולם לא רציתי להיות אדם אחר, גם לא ליום אחד. את מיטב שנותיי הקדשתי להגנה על המדינה, אך לו יכולתי להתחלף עם המנהיגים הפלסטינים והישראלים ליום אחד, הייתי מנסה ביום הזה לסיים את הסכסוך המדמם בינינו.
03 דמות שמעניקה לך השראה. משה, שהיה בו העירוב בין תחושת שליחות עצומה, חולשות שהיה מודע להן וחוזקות שהוא לא תמיד ראה. המקרא ידע לתאר דמות שבין אם אכן הייתה דמות היסטורית ובין אם לאו – אין שנייה לה בכתבי העמים שאני מכיר. אני עדיין מקווה לכתוב עליו רומן.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה? כמו דמותו של איפוליט ב"אידיוט" של דוסטויבסקי, גם אני סבור שאם אצליח לשוחח עם מנהיגי האזור, אוכל להנחיל להם את תפיסותיי לגבי מותנו הוודאי בטווח הקצר והיעלמותם של עמינו בטווח הארוך יותר, לגבי הדמיון הגנטי בינינו והיותנו "רקמה אנושית אחת". אבל לשם כך אני זקוק לכוס בירה גדולה במיוחד, עם מנהיגי שני הצדדים גם יחד.
05 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. סליחה על חוסר האנינות, אבל – גבינות בטעמים שונים. אין עוגה, שוקולד או מנת שף שעושים לי את מה שעושות גבינות צהובות מיוחדות וגבינות לבנות בתהליכי עובש שונים. אשר על כן תוכניות הבישול למיניהן הן בעיניי תפלות לחלוטין.
06 מה מצחיק אותך? הצחוק של אשתי וצחוקם של נכדיי הם הגורם הראשון במעלה שמצחיק אותי. לעיתים קרובות אני שומע את צחוקה המתגלגל של אשתי שעה שהיא קוראת עיתון או צופה בטלוויזיה, פורץ בצחוק מעצם צחוקה, וקם מהמחשב לראות במה מדובר. לצערי לא ניחנתי בחוש הומור מפותח, תוכניות בידור רבות מדי נדמות לי כבעלות הומור זול, אבל ההזדהות עושה את שלה.
07 עם מה אתה נרדם? לשמחתי ולמזלי אני נרדם ברגע שאני מניח את ראשי על הכר. כאילו חוט משוך בין העפעפיים שלי למתג כיבוי במוח. מסיבה זו אני גם לא מנסה כלל לקרוא במיטה.
