השירים שנכנסו לנו ללב: עשרים שנה למותה של עפרה חזה

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על עפרה חזה? אולי לפני הכול, על קול יוצא דופן. תופעת טבע. על זמרת שהייתה מחוברת לשורשים שלה, וגם על הצלחה פורצת דרך בחו"ל. הזמרת שהדהימה את כולם כבר כנערה כשהופיעה בפסטיבל הזמר המזרחי; זו שהגיעה עם "חי" למקום השני באירוויזיון 1983 על אדמת גרמניה; זו שהפכה טקסט בן מאות שנים של רבי שלום שבזי ללהיט בינלאומי; זו שהקליטה ב־17 שפות שונות את שיר הנושא של הסרט "נסיך מצרים"; הזמרת הישראלית הראשונה שהייתה מועמדת לפרס גראמי.

בפברואר 2000 נפטרה עפרה חזה מסיבוך של מחלת האיידס. בת 42 בלבד הייתה במותה. היא השאירה אחריה שירים שהפכו בזכות ביצועיה לנכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית. עשרים שנה אחרי פטירתה, ביקשנו מזמרות שונות לבחור שיר אחד שלה שמרגש אותן באופן מיוחד.

"אִם נִנְעֲלוּ דַּלְתֵי נְדִיבִים
דַּלְתֵּי מָרוֹם לֹא נִנְעֲלוּ
אֵ־ל חַי מְרוֹמָם עַל כְּרוּבִים
כֻּלָם בְּרוּחוֹ יַעֲלוּ

כִּי הֵם אֱלֵי כִּסְאוֹ קְרוֹבִים
יוֹדוּ שְׁמוֹ וִיהַלְלוּ
חַיּוֹת שְׁהֶם רָצוֹא וְשָׁבִים
מִיּוֹם בְּרִיאָה נִכְלְלוּ"

מילים: רבי שלום שבזי | לחן: עממי תימני

"מלאך מטייל בשמיים
מלאך מבקש כוכבים
לראות הוא רוצה
הכלו המים
לנער הזה התפללתי, גבריאל
ללילה הזה חיכיתי, גבריאל"

מילים: שמואל קרול | לחן: צביקה פיק

גלי עטרי / גבריאל 

השיר שגרם לי לקנא

אני ועפרה עבדנו במקביל על אלבומים וסינגלים, וכשהשיר הזה יצא קצת קינאתי, כי אהבתי אותו. בסביבות החגים היו יוצאים סינגלים לי, לעפרה ולירדנה. זו לא הייתה בדיוק תחרות, אבל היינו באותו זמן במצעדים. אף פעם לא היינו ממש חברות, רק "שלום־שלום" כזה. עפרה הייתה מסוגרת, וגם הייתה נוסעת הרבה, אבל היו לנו דברים משותפים. היה לנו רקע משותף; חוץ מזה ששתינו תימניות, היו לנו גם הרבה אחיות ואחים. אחרי מותה של עפרה השתתפתי בערב בהיכל התרבות לזכרה, והשיר שבחרתי לבצע בו הוא "גבריאל".

שיר אחר שאני קשורה אליו הוא "לאורך הים". אילה אשרוב כתבה והלחינה את השיר הזה, והיא נתנה לי אותו. לא היה לי חיבור לשיר בגלל שורה אחת בפזמון – לא אהבתי את הפיתוח המוזיקלי מבחינת הלחן במילים "על המזח". זה פחות התאים לי, וזה נשמע לי אז קצת דיכאוני, אז שחררתי את השיר הזה. לימים עפרה הקליטה אותו. אולי לא קרה לו "בום" גדול כשהוא יצא, אבל אחרי מותה הוא קיבל משנה תוקף והיה להיט גדול, ועד היום משמיעים אותו בימי אבל וזיכרון. תמיד אומרים שאני יודעת לבחור שירים; האמת היא שהשיר הזה היה יפה מאוד, אבל באותה תקופה זה לא התאים לי. אולי בתקופה מאוחרת יותר הייתי עושה איתו משהו.

יא חילווי יא חאלי, דאימן עלא באלי
יא חילווי יא חאלי, דאימן עלא באלי
אכלתק אלחאלי ולבסתק אלגאלי

מילים ולחן: עממי תימני

A-WA (האחיות תאיר, לירון ותגל חיים) / יא חילווי יא חאלי

התרבות התימנית על המפה

בחרנו ב"יא חילווי יא חאלי" ("הו מתוק שלי, הו יפה שלי") – שיר אהבה תימני יפהפה מתוך אלבומה של עפרה "שירי תימן" (1984), שהוקדש כולו לשירי עם תימניים שלפני כן לא היו מוכרים מחוץ לעדה. זה היה האלבום הראשון שלה שהופץ בחו"ל וזה שהתחיל את דרכה הפנומנלית בתור אמנית בינלאומית מצליחה, שנתנה המון כבוד לתרבות התימנית ושמה אותה על המפה.

"הוי מתוק שלי, הוי יפה שלי!
אתה תמיד במחשבותיי
האכלתיך כל טוב, הלבשתיך ביוקר
בא־לוהים, האהבה היא צרה!
א־לי, אנא החזירני בתשובה!"

השיר הזה הוא אחד האהובים עלינו מילדות. הלחן המדבק והעיבוד הגרובי, שמשולב בו תיפוף בפח התימני, הופכים אותו לאחד השירים הנצחיים שתמיד יחזירו אותנו הביתה. עפרה, עם היופי והצניעות, הקול המלטף וההגשה האינטליגנטית שלה, היא עדיין אחת ההשראות הכי גדולות שלנו ובין הגורמים שעודדו אותנו לשיר, להקים את A-WA ולפרוץ עם המוזיקה שלנו בארץ ובחו"ל, מתוך אמונה שהצלחה כזאת אפשרית גם עבורנו!

 

"שמור נא עלינו כמו ילדים
שמור נא ואל תעזוב
תן לנו אור ושמחת נעורים
תן לנו גם לאהוב"

מילים: בצלאל אלוני | לחן: הנרי ברטר

מרגלית צנעני / תפילה

פשטות מופלאה

קשה לבחור שיר אחד. עפרה הייתה אישה נהדרת וזמרת מופלאה, שנקטפה בדמי ימיה. אהבתי מאוד את התמימות בשירים של עפרה, היא לא שרה שירי מחאה ולא שירי זלזול; היא פשוט הייתה תמימה, נפלאה ובעלת קול אדיר. "תפילה" הוא שיר מהמם בפשטותו המופלאה כל כך. יש נשים שמבקשות הרבה דברים מוחשיים מאוד, שיהיו זוהרות יותר, אבל היא פונה בשיר לקדוש ברוך הוא ומבקשת: "שמור נא עלינו כמו ילדים". אני אוהבת מאוד גם את "לאורך הים", הוא נפלא, אבל הוא קצת שיר נכאים. עפרה שייכת לימי התום, והיא זמרת ששבתה את ליבי.

 

"מה נעמת שבת המלכה
משמי רום תרדי זוהרת
והא־ל יפרושׂ ברכה
לאומה נבחרת"

מילים: עודד לוי | לחן: אבנר צדוק

מורין נהדר / שבת המלכה

חיבור רגשי חזק

פסטיבל הזמר המזרחי תשל"ה, 1974. בין המבצעים המוכרים יותר והמוכרים פחות, עולה נערה צעירה אלמונית, מעט ביישנית. ברגע שהיא מתחילה לשיר – שנים רבות לפני הפריצה הבינלאומית המדהימה ועוד לפני שהפכה לאחת הזמרות הגדולות בתולדות ישראל – קולה המרטיט של עפרה חזה מבהיר מיד לכולם שמדובר בתגלית ענקית שעוד תפרוץ בגדול.

לשיר עצמו, שלא זכה בפסטיבל אבל הגיע למקום השלישי, הגעתי במסגרת חיפוש חומרים לתוכנית על שבת. הופתעתי מאוד לגלות שהשיר המופלא הזה נשכח עם הזמן והחלטתי לעשות לו גרסת כיסוי משלי, שאיתה אני מופיעה כבר כמה שנים, וממש בקרוב היא תצא כסינגל ראשון מאלבום חדש שבדרך.

יש לי חיבור רגשי חזק מאוד לשיר הזה: בזכות המילים הפשוטות והיפות כל כך המתארות את תהליך כניסת השבת בין הערביים, פעולות התפילה והדלקת הנרות מול האפקט הנפשי־רוחני שנוצר מכניסתה, בזכות הלחן המרגש והנוגע ובעיקר בזכות שירתה של עפרה שהיא כמו צייר מיומן – ניתן לעצום עיניים וממש לחוש דרכה את הרגעים הקסומים של כניסת השבת, הרוגע והשלווה שהיא נוסכת בבואה. זה אולי לא השיר הכי מפורסם שלה, אבל בעיניי הוא אחד המרגשים, כיוון ששומעים שם את הקול הבראשיתי בעל הגוון התימני המובהק שנמצא עמוק במהות הפנימית שלה, ואת החיבור לפשטות שהייתה בה מהרגע הראשון ועד האחרון.

"אדמה, אני קשובה לקולך
אדמה, תמיד ולאן שאלך
אדמה, השביל בו אפסע הוא שבילך
אמא אדמה"

מילים: אהוד מנור | לחן: יאיר קלינגר

דניאל סאן קריאף / אדמה                     

מי שר שירים כאלו היום?

בשיר הזה, המילים עולות בי מולך. כמה רחמנית את, אמא אדמה. פשוטה ונקייה. את שם, נותנת לנו הכול, ואנחנו רודפי ה"עוד״ ו״יותר״ ו״לא מספיק". אנושות מכחידה והרסנית עבורך. את הבסיס של הכול. את הרחם של העולם. רחם הרוס לא יצליח להצמיח חיים.

המצב שלך, אמא, הולך ומחמיר. אנחנו בוחרים לעצום עיניים מול כל מה שלא מייצג את האינטרס האישי שלנו, הכסף והכוח מניעים אותנו. אנחנו רחוקים ממך יותר מתמיד. מטבענו נולדנו עם הרצון לקבל, כדי שנוכל ליהנות ממה שיש לך לתת. הרצון שלנו לקבל יצא מאיזון על ידי תאוות הבצע וחוסר הוויסות מול התאווה.

מי שר שירים כאלו היום? על מה השירים נכתבים היום? למה אין שירים כאלו יותר? היפ־הופ, הפקות ענק וביטים יכולים להיות עם תוכן, עם מילים שהמאזין ייקח איתו לדרך.

האדמה תמיד פה, לרשותנו. העולם מלא טייקונים גדולים שעבור בצע כסף הורגים לנו נחלים, שמורות, ים ואוויר נקי. מה כבר נשאר לנו? מה המחיר? את החיות אכלנו, את האדמה ריססנו, את הזבל השלכנו, את הפלסטיק צרכנו, את האוויר זיהמנו – וכל זה למה? כדי שיהיה לנו נוח יותר?

צריך להתעורר. חייבים לשמור על אמא. היא חזקה מאיתנו. ככה זה, מי שנמצא בצד של הנתינה חזק יותר. צריך לחזור לשורש, לזכור מאיפה באנו ולאן אנחנו חוזרים. מי מחבקת ועוטפת אותנו בחום, מי נותנת לנו חיים וקיום על פני הכדור הזה.

לפני רגע היה ט"ו בשבט. מה אתם עשיתם בשבילה? זה הזמן להודות לה. "ואנו עצי השדה – אדמה, ממך ואלייך אם כל חי, אמציני".

אמא שלנו. למדי נא את בנך האדם, אמא אדמה.

"השמש של פרג' קורעת את הים
ואני מפליגה בתוך הכפכפים.
לאן שייקחו האורות אני שם,
עם הלקה, הליפסטיק ושאר דאווין"

מילים: אסי דיין | לחן: צביקה פיק

שרון רוטר / שיר הפרחה 

לא מתנצלת

לאחרונה התחוללה סערה סביב "שיר הפרחה", כשבפסטיגל האחרון החליטו להוריד את המילה "פרחה" מהביצוע המחודש לשיר. האמת? הרגשתי שכל העניין די צבוע. הטענה שהשיר עלול להתפרש לא נכון אצל ילדים ונוער היא אולי ברוח הפוליטיקלי קורקט, אבל ישנם פתרונות קצת יותר אלגנטיים מאשר להוציא מהשיר את העוקץ שלו. לגמרי היה אפשר, למשל, לבחור שיר אחר. ואם בתכנים נאותים עסקינן, הפסטיגל כבר מזמן עבר את גבול הטעם הטוב בכל כך הרבה היבטים, בפרט בעניין ההחפצה הנשית. אפילו לא צריך להתעמק בתוכן של סיפור המסגרת; מספיק לראות את הלבוש והריקודים.

אני אוהבת את "שיר הפרחה". בעיניי הוא מסמל כוח נשי ואפשר לשמוע זאת בצורת ההגשה של עפרה חזה כשהיא שרה בגאווה ובעוצמה, וממש אין תחושה שהיא מתביישת או מתנצלת. להפך, היא משדרת: מותר לי לאמץ לעצמי כל סגנון, אפילו אם נדמה לכם שהוא נמוך או ברברי, ואני נותנת לעצמי לגיטימציה לבחור מה שבא לי. מבעד לטקסט, ללחן, לעיבוד ולביצוע נובע כוח הבחירה הנשי.

בפרשנות שלי, נדמה לי שעפרה שידרה עוד מסר בביצוע השיר הזה, שנכתב עבור הסרט "שלאגר": מותר לי גם לגלם דמות שנחשבת בעיני אחרים כ"לא בסדר" – וזה ממש בסדר. אתם לא חייבים לאהוב אותי או את מה שאני מייצגת.