גֶּבֶר בֶּן שְׁלוֹשִׁים, חַי לְבַדּוֹ, / בְּדִירָה כִּמְעַט רֵיקָה. עַל הַשֻּׁלְחָן / הִשְׁאִיר פֶּתֶק: אֲנִי בְּדַרְכִּי / אֶל הַגֶּשֶׁר. אִם בַּדֶּרֶךְ לְשָׁם / אָדָם אֶחָד יְחַיֵּךְ אֵלַי, / לֹא אֶקְפֹּץ (ארלט מינצר)
"נפש" היא אנתולוגיה בעריכת המשוררת דורית ויסמן, שעוסקת במצוקת נפש ובמחלות נפש. מצוקה נפשית אינה נחלתם של המאושפזים במחלקות פסיכיאטריות, אלא נוגעת לכל בני האדם בכלל ולאנשים רגישים בפרט, משאול המלך שרוח רעה ביעתה אותו, יונה הנביא ששאל נפשו למות ועד לון גוך, וירג'יניה וולף, וינסטון צ'רצ'יל ורבים ויקרים בימינו. "נפש" מיועד לכל מתמודדי הנפש – אלה הסובלים ממנה עד מחלה, אלה הסובבים אותם ואלה המוגדרים בריאים אך ליבם כבד עליהם.
האנתולוגיה כוללת כ־200 שירים שנכתבו על־ידי 123 משוררות ומשוררים ישראלים (גילוי נאות: גם כותבת שורות אלה ביניהם) ומחולקת לשמונה שערים הכוללים שירים על דיכאון, טיפולים פסיכולוגיים, דמויות הסובלות ממצוקה נפשית וכאב בלתי הפיך. השער החותם את הספר עוסק בחום הלב ובשירי עידוד, אמונה בחיים ותקווה. בין השירים הנכללים בספר מופיעים שיריהם של נתן אלתרמן ותרצה אתר, מאיה בז'רנו, גבריאל בלחסן, לאה גולדברג, אלחנן ניר, אנה הרמן, יונה וולך, נעמה שקד, אופיר נוריאל ועוד.
פַּחַד מִטֵּרוּף / אֵינוֹ הַפַּחַד מִמַּה שֶׁעָשִׂית, / כְּאוֹתָה מֵדֵיאָה שֶׁלְּשׁוֹנָהְ שָׂרְפָה עִיר, / אֶלָּא מִמַּה תַּעֲשִׂי // חֹטֶר זַעַם בּוֹקֵע אֶת תִקְרַת הָרֹאשׁ. / וְהַגֹּבַהּ לֹא נוֹטֶה לִקְרָאתוֹ, רַק / הַמְּמַדִּים הַצּוֹנְחִים זֶה לְתוֹךְ זֶה // הַאִם יֵשׁ אֲנִי / חוּץ מִן הַמִּשְׁמָר עַל גְּבוּלוֹת הָאֲנִי.
בשיר זה מתארת נורית זרחי כיצד פחד הטירוף מאיים כטירוף עצמו: לא פחות מפחד ההתרסקות, נושא עמו מתמודד הנפש את הידיעה כי הוא טעון בחומר נפש העלול להתפוצץ עליו ועל יקיריו; העמידה המתמשכת על המשמר נוגסת בגבולות האני וגורמת לאדם להתנכר לנפשו, בהיותו בעת ובעונה אחת חווה וגודר את עצמו שלא להתרסק. ההתמודדות הזו היא מעשה דקוּת יומיומי שאין לשער את כובדו, וחוזרת לאורך שירים רבים.
שירי הספר מתארים את האופן שבו עומדת הנפש על המשמר וכיצד היא מתרסקת, את משא היומיום ואת המאבק שובר הלב על החיים והיתכנותם. אחת הבעיות העומדות בפני יוצרים העוסקים בנושאים חשובים כדוגמת נושא הספר היא שערך הנושא עדיין לא בהכרח מעניק לו את ערכו האמנותי. בנקודה זו בולטת לטובה עורכת הספר דורית ויסמן, שאספה וערכה את שירי האנתולוגיה בקפידה, ולמעט כמה מקרים בודדים כל השירים באנתולוגיה, כמו השיר המצורף להלן של זלדה, הם שילוב בין חוויה רגשית ואמנותית עזה.
רַע לִי מָתַי אָמוּת. / מַשָֹּא כָּבֵד כְּסִילוּתִי, / מַשָֹּא כָּבֵד הָרֹךְ. / לַשָּׁוְא יְנַשֵּׁק אֶת עֵינַי / רוּחַ הַיָּם, / וִיפַנְקוּנִי בִּדְבַשׁ וּבְמֹר / עִשְׂבֵי הַכַּרְמֶל. / לְתִקווֹת הַשֶּׁמֶשׁ אָבוּז – / וּלְהַבְטָחוֹת נִצָּנִים.
נפש – אנתולוגיה
עריכה: דורית ויסמן
כרמל, 308 עמ'
