קוראונה: מדור ספרים מיוחד לימים של בית

אגדות קזחיות

גדי איידלהייט

יש ספרים מושלמים. כזה הוא למשל "והיום אינו כלה". הספר מתאר יום אחד בערבות הסארוזק בקזחסטן שכוחת האל, בצומת רכבות ובו כמה ביתנים ואנשים החיים בתת תנאים ובעמל כפיים רב. קזנגפ המבוגר נפטר, וידיגיי מחליט שיש לקבור אותו בבית הקברות העתיק והמרוחק. לדרך יוצאת שיירה מוזרה הכוללת עגלה וטרקטורים, גמל וכלב. בספר עיסוק בסוגיות רבות: חיים ומוות, אהבה ושנאה, נאמנות ובגידה, מלחמה ושלום, עושר ועוני, עבודה קשה ובטלנות, אהבות אסורות ועוד. שלובים בו פרקים מהעבר הרחוק של הערבות, סיפורים ואגדות על הסארוזק, העבר הקומוניסטי וההווה של שנות השמונים והמלחמה הקרה עם ארה"ב. במיוחד ראוי לציון הפרק שנכתב רק לאחר התפרקות בריה"מ, המתאר את משטר העריצות הסטליניסטי בשילוב אגדה על גינגיס חאן. הסיפור נקרא באיטיות כאגדה, כתוב בצורה ייחודית ומתורגם נהדר וישאיר את רישומו על הקורא לשנים רבות.

והיום איננו כלה
צ'ינגיס אייטמטוב / מרוסית: דינה מרקון ואמציה פורת / עם עובד 1994

העולם מפעים

עמיחי שלו

בימים שבהם השאלה "איזה ספר היית לוקח לאי בודד" הפכה ל"איזה ספר היית לוקח לבידוד", יש מועמד אחד ודאי שצועק "אני" באופן חלש, ואינו צריך לשכנע. הרי מה יכול להיות יותר מענג, משכיח מציאות ומפעים ברגעים בלתי נתפסים של יופי, דיוק כירורגי ובריאות בלשניות מאשר אסופת שירים של חדוה הרכבי. העריכה הלקטנית של דוד וינפלד וגב הספר של אריאל הירשפלד אמנם נותנים מעין מפתח כרונולוגי־אקדמי, אך יש משהו בשיריה שלא השתנה. מלבד המוזיקה, מלבד הדיבור, אלו אותם עולמות קטנים, יצירי לשון, חסרי ממשות לכאורה, הנבראים במחי הלחם מילים. אחרי שקוראים מבינים לרגע עד כמה העולם הוא מקום מפעים, חד פעמי, מרגש, שאפשר לחוות אותו כך אפילו אם רק יושבים על השטיח. ושכן, כמובן, שווה בכל תוקף להילחם עליו עד המטוש האחרון.

ציפור שבפנים עומדת בחוץ, שירים 1962־2008
חדוה הרכבי / הקיבוץ המאוחד 2009

רעיונות דחוסים

ירון אביטוב

הרומן הקלאסי האקטואלי ביותר לימים אלה הוא "הדבר" של אלבר קאמי, חתן פרס נובל, העוסק בימי מגפה. ספר מצמרר שחובה לקרוא בו שוב. אבל ספרו הטוב ביותר של קאמי הוא ללא ספק "הזר", הרומן האקזיסטנציאליסטי הטוב ביותר בכל הזמנים, ולו רק בזכות בשל ההסבר הלכאורה סתום שהעניק הגיבור, מרסו, לביצוע הרצח: "בגלל השמש". תשובה זו חקוקה בזיכרוני עד היום יותר מארבעים שנה לאחר שקראתי את הספר, ואין הוכחה טובה מכך לספר שמשתמר כמו יין טוב. כוחו של "הזר", שפורסם לראשונה בעברית ב־1964, הוא בקוצר היריעה ובדחיסות הרעיונות. הזרות והניכור, שעליהם דיבר קאמי בצורה נבואית, הפכו למרבה הצער לחלק בלתי נפרד מהחיים בעולם הגלובלי של ימינו, זרות שהופכת את הספר הזה לרלוונטי מתמיד, ורצוי בעסקת חבילה יחד עם "הדבר".

הזר
אלבר קאמי / מצרפתית: אהרון אמיר / משרד הביטחון 1964

עתיד ההיסטוריה

בכל סרלואי

יש כמה ספרים שאני משתדלת לקרוא פעם בשנה, ויצירת המופת של ג'ון רונלד רעואל טולקין היא אחד מהם. בניגוד למה שניתן לחשוב, טולקין לא בונה עולם פנטזיה, אלא כותב היסטוריה: היסטוריה דמיונית, עשירה ומפורטת של עולם המתקרא הארץ התיכונה, על העמים והקונפליקטים המיישבים אותה, ש"שר הטבעות" הוא רק חלק ממנה. הספר – שנכתב כחטיבה אחת ונדפס כטרילוגיה בגלל קיצוב הנייר שלאחר מלחמת העולם השנייה – מספר את מסעם של ההוביטים פרודו וסם יחד עם חבורת הטבעת כדי להשמיד את הטבעת האחת ולחסל כך את סאורון אדון האופל. אך העלילה עמוקה בהרבה ומספקת דיון עמוק בטוב ורע, בסכנות ההשתעבדות לכוח וביכולתם של אנשים פשוטים להשפיע על גורל ההיסטוריה ועתיד העולם.

שר הטבעות
ג'ון רונלד רעואל טולקין / מאנגלית: עמנואל לוטם / זמורה-ביתן 1998

תל אביבים קצרים

אריאל הורוביץ

לפני שפנה לכתיבת שני הרומנים שלו, "זכרון דברים" ו"סוף דבר", פרסם יעקב שבתאי את קובץ הסיפורים הקצרים "הדוד פרץ ממריא". הסיפורים, הידועים שבהם הם "אדושם", "סרוויס צ'כי", "קורדובה" ו"הדוד פרץ ממריא", נטועים בעולם התל־אביבי ששבתאי היטיב לתאר בספריו, ומציגים את ניצני הרעיונות שיעסיקו אותו בכתיבתו המאוחרת. הקובץ הזה, שראה אור ב־1972, מדגיש את גדולתו של שבתאי, לא רק כבעל המשפט הארוך והיריעה הרחבה, אלא כאמן הצמצום והסיפור הקצר. "הדוד פרץ ממריא" מומלץ כשער כניסה לעולמו הספרותי התובעני של שבתאי, אך הוא מומלץ גם לכותבי סיפורים קצרים: מעטים בספרות העברית הגיעו להישגים מרשימים בסוגה הזו, ושבתאי הוא בהחלט אחד מהם.

הדוד פרץ ממריא
יעקב שבתאי / הקיבוץ המאוחד 1972

מאבק האדם בטבע

עלית קרפ

סיפורה של משפחת בראיי, שחיה על אי אחד מתוך ארכיפלג לופוטן, הנמצא מול חופיה הצפון־מערביים של נורבגיה. האדמה באי דקה ותנאי מזג האוויר אינם מאפשרים עיסוק בחקלאות, ועל כן המשפחה מתקיימת מדיג ומאיסוף מוך שחפיות משובח. הספר הוא יצירת מופת שמספרת את הסיפור העתיק מכולם: סיפור מאבקו של האדם בטבע, ושם, במים הקפואים והחשוכים של צפון סקנדינביה, יש לו ממדים דרמתיים מכל מה שנוכל לשער. ויש גם אהבה.

הבלתי נראים
רוי יקובסן / מנורווגית: דנה כספי / כתר 2015

בית הקלפים

שמואל פאוסט

את יצירת המופת "מלך בשר ודם" קראתי ברציפות באוהלים ובמגדלי שמירה, כשרק משימות חיוניות או צורכי מזון ושינה יצרו הפסקות כפויות במעשה הקריאה. רומן היסטורי משובח, שגיבורו הסוער, המורכב והאכזר הוא אלכסנדר ינאי, שמלך בירושלים במאה השנייה לספירה. סיפורו של בית מלוכה, בית קלפים, רצוף תככים ומזימות, תאוות הון, שלטון ונקם, שאיפות אימפריאליות, אינטריגות פוליטיות ודתיות, שחיתות, עול מיסים וכוחנות לשמה. דמויותיהם של ינאי, אשתו שלומציון המלכה, גיסו הנשיא שמעון בן שטח, חוני המעגל ושאר דמויות, שחלקן מוכרות לנו מן המשנה, מלאות חיים ומאופיינות בקפידה. אחד ההישגים הכבירים בספר הוא השפה העברית העשירה והמענגת, המשיבה לתחייה את שפת התנאים בארץ ישראל. השפה, הדמויות, תיאורי המקום והזמן, מציבים אותך בליבה של תקופת הבית השני, תקופה היסטורית מעצבת בדברי ימי עמנו, אבל גם מהדהדים כל העת אקטואליה על־זמנית ועל־מקומית.

מלך בשר ודם
משה שמיר / ספריית פועלים 1954