"אני עייף", מודה המתכנת הצעיר אבי שיפמן בשיחת הטלפון שלנו השבוע מביתו שבפרוור הסמוך לסיאטל, ארצות־הברית. "אתה עובד קשה", אני משיב, והוא צוחק ומוסיף: "אבל אני לא מתלונן". שיפמן, רק בן 17, הקים בעשר אצבעותיו את אחד האתרים המרכזיים שעוקבים אחר נגיף הקורונה – והעבודה שלו בימים אלו לא נגמרת.
את ההצלחה של האתר הוא חייב לזיהוי המהיר: שיפמן החל לעקוב אחרי הווירוס ממש בתחילת התפשטות המגפה בסין, עוד לפני ששלחה גרורות לכל מקום בעולם. האתר, ncov2019.live, הפך לוויראלי בעיקר אחרי שהתקשורת האמריקנית החלה להתעניין בנער היהודי הממושקף, שיום אחד החליט להעניק לעולם כלי פשוט שנותן את העדכונים והמידע הכי אמינים שיש – בזמן אמת.
העניין של שיפמן בנגיף הקורונה אינו מקרי. אמו היא רופאה ואביו ביולוג, ובילדותו נדדה המשפחה בין מספר לא מבוטל של מדינות – אירלנד, אנגליה, ישראל ושש מדינות שונות בארה"ב. "אני לא באמת יודע למה עברנו דירה כל כך הרבה פעמים, רק שזה קשור איכשהו ללימודים ולעבודה של הוריי", הוא אומר. גם את התקופה שבילה בישראל, כשהיה פעוט, הוא לא זוכר היטב: "ביקרנו בפארק זוחלים גדול שאין לי מושג איפה הוא נמצא… אשאל את אבא שלי".
היום הוא לומד בכיתה י"א בתיכון ציבורי גדול. הוא לא למד תכנות באופן מסודר, אלא לימד את עצמו בהדרגה לפתח תוכנות ולבנות אתרים. "זה אולי יישמע לך הזוי, אבל אני מתכנת כבר עשור – ואני רק בן 17. בניתי את האתר הראשון שלי בכיתה ב', ובחטיבת הביניים בעיקר פיתחתי תוכנות של משחקי מחשב".
עם הזמן החליט שיפמן להתמקד בפיתוח ובבניית אתרים. אחד האתרים שפיתח נקרא protest.news והוא מרכז נתונים ומידע על הפגנות בכל רחבי העולם – ומתעדכן פעם ב־24 שעות. "הוא לא טוב כל־כך", מודה שיפמן בכנות. אתר נוסף שפיתח בעבר עוקב אחרי מזג האוויר במאדים, "שלחתי לנאס"א והם ממש התלהבו ממנו".
"זה מטורף כמה אנשים נכנסים לאתר, בכל זמן נתון יש לפחות עשרת אלפים אנשים. אני צופה שבקרוב נגיע ל–500 מיליון כניסות, ואני לא אופתע אם עוד נגיע למיליארד"
אז מה לנער חנון בן 17 ולווירוס שתוקף את כל העולם?
"כשהקמתי את האתר לראשונה, היו פחות מאלף הידבקויות בעיר אחת בסין – זה היה בסביבות חג המולד (סוף חודש דצמבר 2019, צ"ק), ממש מזמן", הוא אומר ברצינות. "טוב, בעצם אולי לא ממש מזמן, אלה רק שלושה חודשים, אבל זו התחושה".
מאיפה הגיע הרעיון?
"שמתי לב שקשה להשיג מידע אמין ומדויק מסין; היו נתונים באתר של ממשלת סין, וכל כמה ימים היו כתבות על כך באתרים סיניים, אבל זה לא תפס כותרות בעולם, והיה קשה מאוד להשיג מידע עדכני ואמין. הגעתי למצב שבו נאלצתי לאסוף כל מיני חלקיקי מידע ממגוון רב של מקורות. חשבתי לאסוף את כל החומרים האלה יחד, וליצור מאגר נתונים של הכול, שיהיה יפה ונוח מבחינה ויזואלית בדסקטופ ובסלולר. ראיתי שיש המון דיסאינפורמציה על המחלה הזו, ורציתי ליצור מקום שהוא נטול פוליטיקה, פרשנות ואינטרסים".
טוב, סין היא לא בדיוק מדינה דמוקרטית.
"בוא רק נגיד שאין להם מוניטין טוב במיוחד בשמירה על זכויות אדם ושקיפות כלפי העולם", הוא צוחק, "אבל אני רק יכול לסמוך על המספרים שהם מעניקים לנו. אני לא יודע יותר ממה שהממשלה הסינית משתפת – וזה חבל".
הגולש המיליארד
באתר של שיפמן אפשר לראות את כל הסטטיסטיקות העולמיות הקשורות למחלת הקורונה: כמה נדבקים, מתים, חולים במצב קשה, חולים שהחלימו ומספר המדינות שנגועות בנגיף. הוא מציג את הנתונים בטבלאות לפי ארצות וגם עם פירוט לגבי מדינות שונות בתוך ארה"ב. נוסף על כך, יש בו אזור "ויקי" (מלשון ויקיפדיה) שבו נמצא כל המידע הפומבי שהצטבר על הנגיף, תופעות הלוואי, ההנחיות להימנעות ועוד.
"שמתי לב שקשה להשיג מידע אמין ומדויק מסין. ראיתי שיש המון דיסאינפורמציה על המחלה, ורציתי ליצור מקום שהוא נטול פוליטיקה, פרשנות ואינטרסים"
"התחלתי רק עם נתונים, אבל האתר עבר משהו כמו חמישה שינויים מרכזיים, מתיחות פנים ותוספות של אזורים – כך שהוא נראה היום שונה מאוד ממה שהוא היה כשהקמתי אותו לפני שלושה חודשים. אני כל הזמן מעדכן את הנראות ואת צורות ההנגשה של המידע".
בשבועות הראשונים האתר לא זכה להצלחה גדולה. "בהתחלה פרסמתי פוסט בקהילה שאני חבר בה ברשת החברתית Reddit, וזה תפס יפה שם, ובמקביל פרסמתי את האתר ברשת חברתית נוספת בשם Nextdoor, שמאפשרת רק לאנשים מהשכונה הפיזית שלך להיחשף לפעילות שלך". משם האתר הגיע לאתר הטכנולוגיה GeekWire המבוסס בסיאטל, והתגלגל לכלי תקשורת מרכזיים בארה"ב, לתוכנית "טודיי שואו" ועוד.
"תוך חודש מההשקה הגעתי לגולש המיליון, ושבוע לאחר מכן הגענו לשני מיליון גולשים. יומיים לאחר מכן הגענו לשלושה מיליון גולשים וכעת יש לנו כ־12 מיליון גולשים כל 24 שעות. בסך הכול יש עד עכשיו 250 מיליון כניסות לאתר".
אז הפכת את האתר על הווירוס לוויראלי.
"כן", שיפמן צוחק, "זה מטורף כמה אנשים נכנסים לאתר, בכל זמן נתון יש לפחות עשרת אלפים אנשים. אני צופה שבקרוב נגיע ל־500 מיליון כניסות, ואני לא אופתע אם עוד נגיע למיליארד".
כאשר שיפמן, שהקים את האתר בכוחות עצמו וללא כל מימון, הבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו – הוא החליט להוסיף כפתור עם הכיתוב "קנה לי כוס קפה", שמקשר לעמוד תרומות. "אין סיבה שלא אבקש מאנשים לסייע לי לרכוש חומרה ושירותים שיסייעו לי לשדרג את האתר. מהרגע שהתחילו לתרום – יכולתי להוסיף אלמנטים נוספים ותוכן רלוונטי".
כל המידע באתר הוא אוטומטי לחלוטין, ואין לשיפמן כל נגיעה או השפעה על התכנים. "בהתחלה הנתונים עודכנו אוטומטית כל עשר דקות, וכעת זה מתעדכן כל דקה בדיוק. הנתונים שאובים מאתרי הממשלות ומאתרי חדשות מהימנים. אתה יכול לרענן את העמוד ותראה שהמספרים עולים, לצערי. יש כל־כך הרבה מדינות ומידע, שאם הייתי צריך לעדכן ידנית את הנתונים היינו צריכים צוות שלם שיעדכן את האתר. התוכנות בעצם עושות הכול בשבילי – בזמן שאני ישן האתר מעדכן מה קורה בפורטוגל או בספרד".
הנתונים חושפים את השקר
אשר למגפה עצמה, שיפמן אינו מהסס להאשים את ראשי המדינות בעולם בכך שהם אינם מנהלים את המשבר כפי שהוא חושב שצריך לנהל אותו. "בגדול אומר שאני לא חושב שיש הרבה ראשי מדינות שעושים עבודה טובה. ארצות־הברית עושה עבודה נוראה לדעתי.
"בסין יש אכיפה קשוחה מאוד, וזה עבד להם – כי יש הרבה פחות מקרים כיום. הם עשו עבודה טובה במניעת ההתפרצות, אבל הם לא לגמרי תמימים. לא אמשיך עוד, כי אני לא רוצה שהממשלה הסינית תדפוק לי על הדלת"
"בעיניי, דרום־קוריאה היא המדינה שעשתה עד כה את העבודה הכי טובה. לא צריך לצאת מהרכב כדי לעבור בדיקת קורונה, ולמחרת מקבלים מסרון עם התוצאות. אין צורך לשלם אלפי דולרים עבור בדיקה כמו במדינות אחרות. הם גם בודקים כמיליון אנשים בשבוע. המערכת שהם בנו פשוט עובדת.
"למשל, למשך כמה ימים מספרי החולים באיראן ובדרום־קוריאה היו דומים, אבל באיראן מתו פי עשרה יותר אנשים מאשר בדרום־קוריאה. במקביל, אפשר היה לראות באיראן שהם חופרים קברי אחים, וזה גורם לך לחשוב – אולי בעצם הם לא מדווחים על המספרים האמיתיים? הרי יודעים שלפחות אחוז עד שני אחוזים מהנדבקים מתים – ואם המספרים שהם דיווחו היו נכונים, היו צריכים להיות פי עשרה יותר מקרי מוות באיראן. אי אפשר לדעת מי משקר או לא רוצה לחשוף את המידע, אבל אפשר לפעמים להבין מהנתונים מי משקר".
ומה אתה אומר על ההתנהלות בסין?
"הם עשו סגר עצום שעבד – אבל לא כל מדינה יכולה לעשות סגר כמותם. הרי לך תסגור את דלתותיהם של כל אזרחי ארצות־הברית. בסין יש אכיפה קשוחה מאוד, וזה עבד להם – כי יש הרבה פחות מקרים כיום. הם עשו עבודה טובה במניעת ההתפרצות, אבל הם לא לגמרי תמימים. לא אמשיך עוד, כי אני לא רוצה שהממשלה הסינית תדפוק לי על הדלת".
מה אתה אומר על ההתנהלות בבריטניה – הרי שם לקחו את העניינים בפחות דרמטיות.
"רוב העולם עושה עבודה ממש חובבנית ואנחנו ממש לא מוכנים למה שמצפה לנו בעקבות וירוס הקורונה. העולם עוד לא יודע כיצד להתנהל סביב אירועים כאלה. והרי בעתיד ברור שיהיו מחלות נוספות שאנחנו עוד לא מכירים, והן עלולות להיות קטלניות אפילו יותר".
"בהתחלה הנתונים עודכנו אוטומטית כל עשר דקות, וכעת זה מתעדכן כל דקה בדיוק. אתה יכול לרענן את העמוד ותראה שהמספרים עולים, לצערי. יש כל כך הרבה מדינות ומידע, שאם הייתי צריך לעדכן ידנית את הנתונים היינו צריכים צוות שלם"
בתוך ארה"ב, סיאטל שבמדינת וושינגטון נפגעה עד כה בצורה הקשה ביותר מנגיף הקורונה, ומספר המתים בה הוא הגדול ביותר. בעקבות כך, בית הספר של שיפמן סגור כבר שבועות, והוא לא צפוי להיפתח בחודשיים הקרובים. "הייתי בקניון לפני כמה ימים וזה היה כמו עיר רפאים – מעולם לא ראיתי כל כך מעט אנשים במקומות האלה. בחנויות הסופר כבר אין מוצרים על המדפים, וזה רק מוכיח שהעולם לא ערוך לכך. זה מדאיג".
תמיד היית בקטע של וירוסים או שרק בחודשים האחרונים נכנסת לזה?
"התחלתי את האתר כפרויקט כמו שאר הפרויקטים שלי, פשוט לא חשבתי שהווירוס יהיה סיפור כל כך גדול, ובמקביל לא חשבתי שהאתר יהיה כל כך גדול. חשבתי שזה מגניב לספק מקום עדכני ואמין של מידע, אבל לא חשבתי בחיים שאצליח להגיע לאיפה שאני היום – ואני משקיע את כל זמני בכך. הרי לא כל יום אתה יוצר משהו ש־12 מיליון אנשים נכנסים אליו ביום".
מה תעשה כשתגדל?
"אני רוצה לפתח תוכנות משמעותיות ולהרים פרויקטים גדולים יותר ממה שאני עושה היום. לא הייתי רוצה לעבוד במיקרוסופט ולהיות עוד עובד מן המניין. אני לא מזלזל באנשים כאלה, אבל לא מעניין אותי כקריירה להיות רק מתכנת. אני רוצה לנצל את הכישורים שלי להקמת חברות תוכנה, שיוצרות דברים ענקיים וקוליים. הייתי רוצה לפתח תוכנות שישנו את העולם, כמו שנפסטר עשתה לעולם המוזיקה".
אף שיש לו עוד שנה וחצי לסיים את לימודיו התיכוניים, שיפמן כבר קיבל הצעות עבודה מגוונות. "לא משהו מטורף, אבל פנו אליי מכמה חברות היי־טק וסטארטאפים. נפגשתי ודיברתי עם אנשים רבים בעקבות האתר שהקמתי, ואני רוצה למנף את זה לקראת הפרויקטים הבאים. תבין, רק עכשיו פתחתי טוויטר וכבר יש לי 11 אלף עוקבים. מבחינתי זו הדרך לבנות את המותג שלי, ולגרום לכך שבמיזם הבא שאשיק יהיה לי קל יותר לפרוץ לשוק".
"עד שבית הספר בוטל הייתי אומר שהברזתי מרוב השיעורים כדי לבנות את האתר. מגניב לראות אנשים יושבים בכיתה או בקפיטריה בבית הספר וגולשים באתר שלי. היו אנשים בשכונה ובבית הספר שניגשו אליי ולחצו לי את היד ופרגנו. זה ריגש אותי"
איך החברים בבית הספר מגיבים על התחביב שלך?
"עד שבית הספר בוטל הייתי אומר שהברזתי מרוב השיעורים כדי לבנות את האתר. מגניב לראות אנשים יושבים בכיתה או בקפיטריה בבית הספר וגולשים באתר שלי. היו אנשים בשכונה ובבית הספר שניגשו אליי ולחצו לי את היד ופרגנו. זה ריגש אותי. הרי בסוף מה שרציתי זה לספק מידע עדכני ומיידי – וזה בדיוק מה שקורה".
הוא אמנם גיק מחשבים, אבל טוען שהציונים שלו לא גבוהים במיוחד. "בוא נקרא להם 'מתחת לממוצע'. 99 אחוזים מהזמן שלי מוקדשים לפרויקטים בתכנות, כך שהבנת את סדרי העדיפויות שלי".
הוא מקווה שעם סיום לימודיו התיכוניים יוכל לקחת הפסקה ולהסתובב בעולם בין האקתונים (מרתונים של תכנות, צ"ק) במדינות שונות. "עד עכשיו הייתי בהאקתונים רק בארה"ב, והייתי רוצה להגיע למקומות אחרים כמו טוקיו ואמסטרדם, כמובן גם להגיע לישראל – הרי יש ים האקתונים אצלכם".
נשמח לארח אותך. אגב, אתה מדבר עברית?
"לא – אני יודע לקרוא בעברית, אבל לא מבין את משמעות המילים. הייתה לי בר מצווה ואבא שלי יודע עברית יותר ממני – אבל תכנות זה תמיד באנגלית, כך שאין לי שום בעיה להגיע להאקתון בישראל".
