בין ספרות מקור למתורגמת: המלצות קריאה לחג בבית

פנינה של שנינה

צור ארליך

הסחת דעת תוך הרחבת דעת; פרצי צחוק עד בלי די תוך ידיעה שאתם קוראים קלאסיקה מכובדת; פנינה של שנינה שהיא קאנון של עגנון; שעשועי תורה, כדי שלא נאבד בעוניינו. המתכון המנצח הזה לימי מגפה והגפת בריחים, ימים המזַווגים פנאי כפוי עם קושי להתרכז בחומר כבד, מוצע בספרו של ש"י ענגון "הכנסת כלה" – שוודאי מצוי בבתים ותיקים רבים, מצוי ומונח בקרן זווית, ובימים אלה נערך איתו המפגש השנתי בדמות הברשת האבק ממנו. ההפסד כולו שלכם, וזה הזמן לבערו. סיפור המסגרת, סיפור מסעו של ר' יודיל חסיד בין עיירות גליציה לצורך שידוך בנותיו הבוגרות, הוא קומדיה של טעויות ובלבולי זהות, אבל המסגרת היא גם תירוץ: "הכנסת כלה" היא לקט של מעשיות, אנקדוטות ובדיחות המזמן לקורא הנאה צרופה, בייחוד אם הוא יודע ספר ובר אוריין.

הכנסת כלה
ש"י עגנון / שוקן 1931

מי שיכולתי להיות

אריאל הורוביץ

לוסטיג. הרומן הנשכח הזה, ספרו הראשון של העיתונאי והעורך אדם ברוך, נותר עד היום ספר קשה לפענוח ולפיצוח, ועם זאת יפהפה וייחודי. בגב הספר מגדיר אותו ברוך כרומן "אוטוביוגרפי מעיקרו", ועלילתו מתמקדת בלוסטיג, טיפוס משולי החברה הדתית־לאומית שנקלע לפעולת טרור. עינו המתבוננת של המספר, בן דמותו של ברוך, עוקבת אחרי לוסטיג, חברו מימי המדרשייה בפרדס חנה, ואחרי עולמו־עולמם המשותף, עולמה של הציונות הדתית של שנות החמישים והשישים, כולל רגשי הנחיתות מול החילוניות הצברית ומול העולם החרדי. הרומן מפרק באופן מורכב ומעניין את שאלת מקומם של בני הציונות הדתית בחברה הישראלית הצעירה. "לוסטיג הוא מי שיכולתי אני להיות", כותב ברוך ברומן הביכורים שלו, שהיה גם לרומן היחיד שכתב.

לוסטיג
אדם ברוך, ספרי מוניטין 1985

ספרים מולידים עם

גדי איידלהייט

הספר בסגנון ארס־פואטי מספר על תהליכי הכתיבה של הסופר עצמו. באר הוא הדמות המרכזית בסיפור, הכולל היבטים אוטוביוגרפיים רבים. באר מקבל שיחת טלפון מזוסמן, מיליונר מסתורי, ומתבקש להיות חבר בוועדת היגוי של כנס מחקר פרטי. הוא מוזמן על חשבון זוסמן לברלין לכמה ימים לצורך תכנון הכנס עם דמויות נוספות. במהלך התכנון באר לא מבין מה הוא בכלל עושה שם ומואס בכינוס זה. למרות המיאוס, מהמפגשים נולד ספר העוסק בספרים ותפקידם. דרך באבלפלאץ בברלין, שבה נשרפו ספרים בשנת 1933, ועד לכאלו ששרפו את ספריהם שלהם. האם אפשר להשמיד עם באמצעות השמדת ספריו? האם עם שספריו הושמדו יכול לחדש את תרבותו? והאם הספרים יכולים בעצמם להוליד את העם מחדש? מהו תפקידה של הספרייה – הפרטית והציבורית? שאלות אלו הופכות את הספר למהנה במיוחד עבור אוהבי הספרות והספרים.

לפני המקום
חיים באר / עם עובד / 2006

אהבה בימי שחיתות

בכל סרלואי

השטן מגיע למוסקבה, ואת ביקורו הראשון הוא עורך בקרב חוגי הספרות שבעיר. הוא מעורר מהומה גדולה בקרב האליטה הספרותית המסואבת, אך מנסה להציל אמן עדין נפש ואת אהובתו. האמן מנסה לכתוב סיפור מלא חמלה שמתרחש אלפיים שנה קודם לכן, בעירשלם – ירושלים של סוף ימי הבית השני – שבה דן הניצב הרומאי פונטיוס פילטיוס יהודי עדין בשם ישוע למוות בצליבה בגלל כישוף. אלה רק חלק ממרכיביו של הרומן הנהדר של בולגקוב, שכמעט עלה לו בחייו בשל החתרנות שלו בימי שלטון סטלין. הספר עוסק בחומרים קשים כמו מרד מוסרי, דת ומקומו של האמן תחת שלטון מושחת (הקומוניסטי והספרותי). הנושאים הכבדים לא מונעים מהספר להיות מצחיק ומהנה מאוד, הנאה פרועה ומענגת: את בולגקוב קוראים בשביל הכיף ובשביל האמונה באדם ובאהבה גם במצבים של שחיתות.

האמן ומרגריטה
מיכאיל בולגקוב / מרוסית: פטר קריקסונוב / ידיעות ספרים 1999

יהודים, נקמה

חבצלת פרבר

"פצעי בגרות" הוא הספר הראשון בטרילוגיה של ברטוב, אך הוא האחרון מבחינת מועד התרחשותו. הוא יצא לאור זמן קצר אחרי משפט אייכמן (1961). הספר מעלה שתי סוגיות מרכזיות: תגובת היישוב היהודי לידיעות על השואה ושאלת הנקמה בגרמנים, שמהווה את ציר הסיפור. הרומן מתאר את מסעה של פלוגת "הבריגדה היהודית" באירופה לאחר המלחמה ומפגיש את גיבורו ה"צבר", אלישע קרוק, עם פליטי השואה. זהו מפגש קשה, עם האשמות מצד הניצולים ואמביוולנטיות של הלוחמים שנרתעים מדמותם הקורבנית של הניצולים. בעת הגעת הפלוגה לגרמניה מתעורר בלוחמים הדחף לנקום. הבריגדיר תמרי מזהיר אותם, קובע שנקמה אינה מתאימה ליהודים ושמשימתם להינצל ולהציל, ומונע את ניסיונות הנקמה. הספר זכה להצלחה רבה בזמנו, והוא מרתק וקריא גם כיום, יותר מיובל שנים אחרי צאת המהדורה הראשונה.

פצעי בגרות
חנוך ברטוב / עם עובד 1965

דומה לעטלף

עלית קרפ

זהו אולי הסיפור הקצר הכי עצוב שקראתי. "תסלח לי שאני דומה לעטלף עכשיו", אומרת הגיבורה לנציג חברת הקבורה הצעיר והיפה שבא לסגור איתה את פרטי העסקה שחתמה כדי שיהיה לה קבר מכובד. היא פרוצה מבוגרת שאין לה איש בעולם, וכעת, כשהיא בת 76, היא מתכננת לא רק את הלווייתה אלא גם את זהותם של מי שיעלו לקברה, כדי שלפחות שם לא תהיה בודדה כל כך. מי שלא בוכה בסוף – סימן שלב אבן בקרבו.

"מריה דוס פרזרש" בתוך: שנים־עשר סיפורים נודדים
גבריאל גרסיה מרקס / מספרדית: ריטה מלצר ואמציה פורת / עם עובד 1992

מסע התפכחות

עמיחי שלו

על-זמניותה של יצירה הוא הצלחתה לצלוח תקופות, טרנדים וז'אנרים, ועדיין להיות רלוונטית. אבל על-זמניות היא קודם כל פונקציה של כישרון. זה בדיוק המקרה של וולף: הרומן שלו הוא לגמרי לא על-זמני, אבל סך הכישרון שלו הוא על-זמני באופן טוטלי. לכן "לא תוכל לחזור הביתה" הוא מעין עדות מפעימה למשהו שחלף מהעולם. הספר מגולל את סיפורו של ג'ורג' וובר, אמריקני שמגיע מעיירה קטנה עם חלום להיות סופר ו"לכבוש את העולם" מבחינה מטפורית ואולי אף ממשית. הוא מפרסם את ספרו, ובד בבד עובר מסע התפכחות דרך אמריקה של אחרי המשבר הכלכלי של 1929. אך מעבר לסיפור, וולף מספק חוויה של התבוננות מיקרוסקופית צלולה וצובטת, של חשיפה כנה ומרתקת של יריעת חיים ייחודית, וכזו שכתובה לעילא, מלאה ברגעי תיאור מפעימים, מסע ארס פואטי יוצא דופן.

לא תוכל לחזור הביתה
תומס וולף / מאנגלית: עודד פלד / כרמל 2015