01 זיכרון ילדות תרבותי. קונצרט חי של ארתור רובינשטיין, שזכיתי לשמוע בילדותי. פיוט ייחודי, השראה עליונה, בצד פשטות נדירה ואצילות טבעית. צלילים שעדיין קיימים בזיכרון וקשר מדהים עם הקהל. אני שמח במיוחד להיות חלק מהתחרות הבינלאומית לפסנתר על שמו.
02 יוצר שאתה אוהב במיוחד. לאונרד ברנשטיין. יוצר, מנצח, פסנתרן, פדגוג וכוכב תקשורת אשר שיתף אותי בחדוות המוזיקה שלו.
03 דמות שמעניקה לך השראה. שוברט, שהמנגינה אצלו לעולם אינה נגמרת וידע תמיד לגשר בין הכאב לאושר ולטוהר השמיימי. יצירתו מנחמת לבבות והוא יודע עלינו יותר משיודעים אנו עליו.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס בירה? אני מתגעגע לכוס יין עם פנינה זלצמן, שאיתה זכיתי לנגן בארבע ידיים עד יום מותה. הרומנטיקה הסוחפת שלה, ממד המסתורין, ומאידך הקפריזות הלא צפויות וההומור המפולפל – כל אלה חסרים לי כל כך.
05 ספר שקראת פעמיים. לאחרונה קראתי שוב, לאחר שנים רבות, את ״בעקבות הזמן האבוד״ של מרסל פרוסט, ועברתי חוויה מטלטלת. על מה הוא מדבר? על הכול ועל לא כלום, מסוף העולם ועד סופו. ים של זיכרונות, רגשות משתנים בזרימה מתמדת, ממש כמו המוזיקה שהוא עצמו אוהב ומבין להפליא.
06 מאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. לחם כפרי לוהט ישר מתנור האבן הישן של אהרון צדוק ב״מקווה ישראל״, עם הטעמים הבלתי נשכחים של מחוזות הילדות וראשית שנות המדינה.
07 מה מצחיק אותך? עדיין אוהב את ההומור הפרוע של ״מונטי פייתון״. איזה ממזרים.
08 תמונה על הקיר שלך. צורות מופשטות בגוני טורקיז וצהוב בציור שמן פרי מכחולו של אריה סבינסקי, שהיה ידיד אמת.
