וין דיזל מחפש נואשות אחר קריירה הוליוודית. נכון, יש לו את סדרת "מהיר ועצבני" האולטרה מוצלחת, אבל הזיכיון הזה כבר הגיע לסרט מספר תשע ולא יחזיק מעמד לנצח. אז בין צילומי פרקי הסדרה הוא מנסה כבר שנים ליצור גיבור חדש שאולי יצליח להצית זיכיון נוסף – עד כה ללא הצלחה. כך היה עם זאנדר קייג' גיבור סרטי "טריפל איקס", קולדר מ"ציד המכשפות" ורידיק מ"פיץ' בלאק" והמשכיו השונים שדיזל ממשיך לנסות להקים לתחייה אחת לכמה שנים (אגב, סרט נוסף בסדרה מתוכנן ל־2021). השורה התחתונה היא שמלבד דומיניק טורטו מסרטי "מהיר ועצבני", הדמות היחידה הנוספת של דיזל שעקבית בהצלחתה היא גרוט מיקום "הנוקמים" – וזו, כזכור, דמות מדובבת שמסתפקת בחזרה על המשפט "אני גרוט". האם "בלאדשוט", גיבור סרטו החדש, יצליח לשנות את המאזן?
לצערו של דיזל, שבוע לאחר יציאת "בלאדשוט" למסכים נסגרו אולמות הקולנוע ברחבי העולם בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. מזל ביש. אבל לאחר ההכרזה של אולפני יוניברסל כי יציעו את סרטיהם החדשים לצפיית VOD, גם סוני יישרו קו ושחררו את בלאדשוט. העלילה, המבוססת על סדרת קומיקס עלומה למדי, עוקבת אחר לוחם מיומן בשם ריי גריסון שנהרג בקרב ומוקם לתחייה על ידי תאגיד ביו־טק סודי באמצעות טכנולוגיה חדשנית. ננו־חלקיקים הזורמים בדמו מרפאים את גופו ומרכיבים אותו מחדש במהירות שיא, מה שהופך אותו פחות או יותר לחסין מפגיעות. אלא שהתאגיד – הפתעה – מתגלה כנכלולי לחלוטין ובעל אג'נדה קלוקלת. ריי, או מעתה "בלאדשוט", יצטרך להבין מי נגד מי ולהילחם ברעים.
אם העלילה הזו נשמעת לכם מוכרת, זה אולי מפני שהיא מזכירה באופן מחשיד משהו את "חייל אוניברסלי" של ז'אן־קלוד ואן־דאם מ־1992. למעשה כל הסרט הזה, שנעשה בתקציב צנוע יחסית של 45 מיליון דולר, נראה ומתנהג בדיוק כמו אותם בי־מוביס שאומן הלחימה הבלגי עשה בשנות השמונים והתשעים. מה זה אומר? מקסימום הרס, מינימום שכל. תכלס, VOD הוא המדיה המושלמת עבורו. האמת היא שזה קצת מצער, היות שגרעין העלילה, העוסק בתעתועי זיכרון ותודעה, היה יכול ללכת בכיוון של סרטים כמו "זיכרון גורלי" האדיר של ארנולד שוורצנגר ואולי להוציא מהסיפור הזה חוויה מעט יותר נבונה ומתגמלת. דיזל הוא אמנם לא ארני (טוב, אף אחד הוא לא ארני), אבל כבר הוכיח גם בסדרת "מהיר ועצבני" וגם בסרטי רידיק שהוא יודע לשלב בין שרירים לשכל ולגלם גיבורי פעולה אינטליגנטיים.
מעבר לתסריט המפוספס, גם הבימוי של דייב וילסון סובל מאנמיות מבאסת. האקשן סביר אך לגמרי חסר השראה, ותחושת דז'ה־וו מלווה אותו לכל אורך הדרך – רק חכו שתגיעו לסיקוונס האקשן הגדול בסיום, שמעתיק בלי בושה את הקרב בין ספיידרמן לדוק אוק מספיידרמן 2 של סם ריימי. גם העובדה שווילסון שאפתן מדי ביחס לתקציב שעמד לרשותו לא עוזרת, והאפקטים הדיגיטליים חסרים את הגימור הדרוש כדי לשכנע. אז מה, וין דיזל? ניפגש ב"מהיר ועצבני 10"?
בלאדשוט ארה"ב 2020, במאי: דייב וילסון, 109 ד'
