איש אקדמיה יוצא לשנת שבתון, נחוש להקדיש את זמנו לכתיבה ולמחקר. הוא עובר לברלין, רחוק ממשפחתו, ומקבל החלטה גורלית: הוא מפסיק לראות טלוויזיה. זהו גרעין העלילה של הרומן "טלוויזיה", ספרו של הסופר והבמאי הבלגי המצליח ז'אן־פיליפ טוסן. תוכניותיו של גיבור הספר משתבשות, כאשר הוא מגלה שהוא לא מצליח לעבוד; דימויים טלוויזיוניים ומסכים רודפים אותו בכל מקום, והוא מוצא את עצמו מתבטל, יוצא להרפתקאות מפוקפקות ועושה הכול חוץ מלעבוד – המטרה שלשמה סילק מחייו את חוויית הצפייה בטלוויזיה.
טוסן עושה כאן דבר מעניין: אל מול הפנטזיה של רבים מאיתנו, בעיקר אלה מבינינו שמוצאים את עצמם מכורים למסך הקטן, כאילו אם רק נצליח להוציא מחיינו את הטלוויזיה, חיינו יהיו טובים יותר – יהיה לנו יותר זמן להקדיש למשפחה, לקרוא ספרים, לפתח תחביבים – טוסן מצייר מציאות שבה כמעט אי אפשר לחמוק מן המסכים; חשוב לזכור שהספר הזה נכתב ב־1997, לפני למעלה מעשרים שנה, הרבה לפני שמסכים החלו לרטוט בכיס המכנסיים או בתיק. הטלוויזיה רודפת את גיבור הספר, ומציגה בפניו – ובפנינו – את הריקנות של המשאלה שלו, להיפטר אחת ולתמיד מההתמכרות המעיקה שלו לתוכניות ספורט ולמשדרי חדשות.
הכתיבה של טוסן קצבית, מהירה – לפעמים נדמה שהוא מנסה לחקות בכתיבה שלו את הקצב הטלוויזיוני, ובכך להמחיש את מה שהוא כותב עליו. התרגום של מיכל שליו קולח ובהיר, אך לעיתים התחושה היא שהמחבר לא מצליח להחזיק עלילה משכנעת; הגרעין הבסיסי של הספר אמנם מעניין, וטוסן מנצל אותו עד תום, אך לא פעם נראה שגבולותיו של הגרעין הסיפורי הזה מצומצמים, ושאין לטוסן יותר מדי לאן לפתח אותו. העובדה הזו פוגמת אמנם בספר, אך לא בחוויית הקריאה: גם כשגיבור הספר הקצר הזה – פחות ממאתיים עמודים – מתרחק מאוד מעיסוק באותה החלטה גורלית שלו המתוארת בתחילת הספר, הכתיבה עדיין מצליחה להיות משעשעת, מושכת ומסקרנת, במידה מדודה של אירוניה והומור.
כשהטלוויזיה חדרה לבתים ברחבי העולם המערבי, אנשי ספר טהרנים חששו מההשפעה הרעה שלה על הרגלי הקריאה, התריעו מפני התמכרות לצפייה בתמונות מרצדות על המסך על פני שקיעה בספר טוב. במידה רבה, הם צדקו: הטלוויזיה, במיוחד הבידורית, מציעה את האסקפיזם שהספרות תמיד הציעה, אך בגרסה מותאמת לאדם שמגיע הביתה עייף אחרי העבודה. "טלוויזיה" הוא בין היתר דין וחשבון על היחסים שבין ספרות לטלוויזיה: ניסיון לחשוב, לא ממקום דידקטי ונוקדני אלא ממקום משועשע ומפוכח, על הדומיננטיות של הטלוויזיה בחיינו, ניסיון לדמיין את היעדרה ואת ההשפעות של ההיעדרות הזו עלינו.
טלוויזיה, ז'אן פיליפ טוסן, הוצאת לוקוס, מצרפתית: מיכל שליו, 189 עמ'
