שבע משבצות ואבן לא יציבה אחת. משבצות אחת עד ארבע בקפיצה על רגל אחת ברצף; חמש־שש בפישוק רגליים מקביל; שבע על רגל אחת, להרים את האבן, להסתובב בקפיצה ולחזור. שיו איך שהייתי גרועה בזה. יד עקומה זורקת אבן שמצליחה תמיד לפספס את המשבצת הרצויה, פחד קהל מהחברות המתחרות ואפס בשיווי משקל. ואם זה לא מספיק, אז גם המוטיב היהודי נכנס לתמונה ומונע כל סיכוי להצלחה; משחק חצר בסיסי, קלאס קלאסי למתחילים, מצויר בגיר על אבני מדרכה, וכל מה שאני רואה לנגד עיניי זה צלב. רק שאמא לא תראה.
ואז הגיע לשכונה הקלאס 12 משבצות. כל משבצת מורכבת מלא פחות מארבע אבני מדרכה רחבות. ענק. שלושה טורים, ויאללה בלגן. אורה ואריה ואני. כבר לא ילדה קטנה ומבוהלת בחצר בית ספר. פה זה המגרש הביתי שלי, של כולנו. אורה מדירה 4, אריה מדירה 21 ואני מדירה 2. אבן חלקה שמוצאים בחצר מחליקה ממספר למספר. ויאללה לקפוץ. מרחקי ענק, נקודות בונוס למי שמצליח לקפוץ ממשבצת ארבע לשמונה בדילוג ענק. וכאן לא צריך לסמן מספרים בגיר, כי כולם מכירים את חלוקת המשבצות. כולם מבינים. שיו איך שהייתי טובה בזה. איך שהצלחתי לזנק כאילו כלום. קופצים שעות ברצף עד שמתעייפים. אז יושבים על הגדר הירוקה והדוקרת – אורה, אריה ואני. והם לא מאמינים לי שאני גרועה בקלאס בסיסי, הצלב ההוא של שבע עם אבן לא יציבה. והרי אני מלכת קלאס 12 ענק הממדים! לכי תסבירי להם שזה רק בזכותם, רק בזכות החברות האמיצה שנותנת אומץ למתחרים.
אורה עברה לנתניה כשהיינו בנות 11, אריה חזר בתשובה ונהיה חרדי, אני מספרת לקטנים באיזה טיול שורשים. לוקחת אותם לעירי בת־ים, מדלגת בין אתרי ילדותי המרגשים. כאן היינו עושים קומזיץ בל"ג בעומר, וכאן היה הסניף. פה אבא למד ביסודי, וכאן אמא. והנה הבית שהוא גדל בו, והנה הבית שאני. והנה מתחת לבניין העמודים, המשבצות! משבצות קלאס 12, אתם קולטים? עדיין רחבות, עדיין דורשות זינוק בקפיצה. והילדים מרימים מבט מהסמארטפונים, מסתכלים על אמא קופצת בדילוג אדירים ממשבצת ארבע למשבצת שמונה, מסבירה בהתלהבות את הכללים. פה אורה נהגה לעמוד כשחיכתה לתורה עד שעברה לנתניה; ושם אריה שנעלם באיזו שכונה חרדית. והגדר הירוקה הדוקרת. וואי, כמה שהיא נמוכה! איך נתקעתי בה ונדקרתי ממנה כל השנים. והילדים מסתכלים בחיוך מלא הבנה ומבוכה על אישה בשנות הארבעים המאוחרות לחייה שקופצת מתחת לבניין זר לעיני עוברים ושבים. נחמד, הם אומרים, אבל די, אמא. השכנים מסתכלים.
הכותבת היא סגנית עורך מקור ראשון ועורכת האתר
