בשנת 2018 הפך מייקל פלפס, הספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה, לפרזנטור של חברת Talkspace המספקת שלל שירותי טיפול מקוונים – טיפול פסיכולוגי, טיפול זוגי וטיפול פסיכיאטרי – באמצעות שיחות וידאו והודעות טקסט. פלפס, שחשף בעבר כי סבל מדיכאון, פנה אל ליבם של הצופים וביקש שלא יגיעו למצב שלו: "רציתי למות. הטיפול הציל את חיי". הפרסומת מסתיימת בסלוגן של Talkspace: "תרפיה לכולם".
סביר להניח שלולא הקורונה, רובנו היינו חושבים שטיפול וירטואלי שייך למחוזות המדע־בדיוני. את נחת זרועו של נגיף COVID-19 כולנו הרגשנו בתקופה האחרונה בשיבוש השגרה, ובלית ברירה התחלנו גם ללמוד לחלץ מהמצב המוזר שנכפה עלינו הרגלי מפגש, עבודה, לימוד, אימונים ספורטיביים וטיפולים חדשים. אבל בין רכישת קורס דיגיטלי לפנייה לרופא או לפסיכולוג שיטפל בנו דרך המרשתת, עדיין המרחק רב. האם ימי הקורונה יישאו בכנפיהם גם בשורה בכל הנוגע לצריכת טיפולים וירטואליים? יעל שטרן בטוחה שכן.
לאלף את הכאב
כשהייתה בת 16, יצאה יעל שטרן (32) לריצה שגרתית שהפכה את חייה. "הרגשתי כאב רציני בגב", היא מספרת לי בריאיון טלפוני ברוח ימים אלו, "חשבתי לתומי שבסך הכול רצתי קצת יותר מדי, אבל לימים התברר שזו הייתה התחלה של בעיה רצינית בעמוד השדרה, מה שהוביל לשני ניתוחים ול־15 שנים של כאבי גב כרוניים שהגבילו את חיי. לאורך השנים, בעזרת פיזיותרפיה ושגרת אימונים שהקפדתי עליה, לצד המאבק בכאבי הגב, הפכתי להיות יזמית אימפקט".
יזמות אימפקט שואפת לייצר ערך חברתי משמעותי ומדיד לצד תשואה כלכלית, וכך לתת מענה לצרכים חברתיים וסביבתיים, לצד קיומו של מודל עסקי. "אני מאמינה מאוד ביזמות חברתית כדי לפתור בעיות חברתיות עמוקות. עם השנים הקמתי מיזמים בתחומים שונים של חיזוק החברה האזרחית במזרח התיכון, המלחמה בבדידות וחינוך למבקשי מקלט.
בכל יום יש בארה"ב כ–5.6 מיליון חיפושים על כאב ורובם המוחלט בין ארבע לשש בבוקר, כשאדם שוכב במיטה, כואב לו ואין אף אחד שיעזור לו. אנחנו רוצים שבסיטואציה כזו הוא יוכל להרים טלפון, לשלוח טקסט ושיהיה לו מענה"
"בגיל שלושים סיימתי לימודי תואר שני בהרווארד, התחתנתי עם אהבת חיי, הכול נראה טוב, ובדיוק בתזמון הזה עברתי שוב פציעת גב וחוויתי הידרדרות קשה מאוד במצבי. היינו בארה"ב, במשך שלושה חודשים רותקתי למיטה כמעט בלי יכולת לזוז. זו הייתה טלטלה גדולה מאוד, לעבור ממעמד של תלמידת הרווארד ויזמית מוצלחת למצב שבו קשה לי להגיע לשירותים לבד. מעבר לכך זו הייתה שנה של כאבים שלא הצלחתי להבין ולפתור. כאבים לא היו משהו חדש בשבילי. הלכתי לרופאים ומטפלים ועשיתי פיזיותרפיה, וכל אלו עזרו במידה מסוימת, ועדיין היה מחסום של כאב של הצלחתי לעבור. אמרתי לעצמי: 'אני יזמת, אולי אני צריכה להסתכל על כל הסיטואציה הזו כיזמת'. ובאמת התחלתי לחקור את העניין".
ומה גילית?
"קודם כול, גיליתי שאני ממש לא לבד בסיפור הזה. אחד מתוך חמישה אנשים בעולם סובל מכאבים כרוניים. המעמסה הכלכלית הכי גבוהה על מערכות הבריאות כיום, אם נוציא לרגע את ענייני הקורונה, היא טיפול בכאב כרוני. 77 אחוז מהחולים נכנסים לדיכאון קליני, 50 אחוז מדווחים כי אין להם שליטה על חייהם ו־20 אחוז מנסים לשנות את העבודה שלהם בגלל הכאבים. מעבר לזה, אני יכולה להעיד שהקושי הכי גדול בכאב אינו הכאב הפיזי אלא הבדידות. האופן שבו אתה מסתובב שנים בעולם עם בעיה שלא לגמרי מבינים אותה, שמגבילה אותך מאוד, שמשנה את המציאות החברתית, המשפחתית והמקצועית שלך – זה משהו שקשה ביותר להתמודד איתו.
"דבר שני שגיליתי הוא שיש תקווה. יש מחקרים מדהימים במדעי המוח סביב הכאב וסביב הבנה של הדרך שבה הוא עובד. מצב של כאב שנמשך יותר משלושה חודשים גורם למוח שלנו לפתח רגישות יתר, וכך הוא מפריש עוד יותר כאב".
בעצם במקום לפתח עמידות, הכאב מפריש עוד אדוות של כאב?
"כן. דווקא כשחווים הרבה כאב, זה מעלה את סף הרגישות. המטרה הביולוגית של הכאב היא להתריע מפני איום. ברגע שהמוח מזהה משהו שיכול להוות איום עליו, הגוף והמוח ישדרו כאב כדי שנתייחס לאיום ונפתור אותו. הגב שלי באמת מאיים עליי הרבה יותר מאדם בלי היסטוריה של בעיות גב, ולכן התשדורת של הכאב מגיעה ממקום טוב ביולוגית, אבל בסיטואציה של כאבים כרוניים זה ממש פועל לרעתנו – הכרוניות גורמת לתפיסת איום מוגברת ולרגישות יתר של המוח. נוסף על כך, כשכואב לנו, אנחנו הופכים להיות פחות אקטיביים והתפקוד החברתי שלנו יורד, ואלו דברים שכבר משפיעים על מצב הרוח שלנו. מצב הרוח שלנו משפיע בחזרה על התחושה הגופנית, והמוח ממשיך להפריש עוד ועוד כאב".
המצב הפיזי משפיע על המצב הנפשי, והמצב הנפשי על המצב הפיזי. זה מעגל קסמים שקשה לעצור.
"ההפרדות שאנחנו עושים בין גוף לנפש הן מלאכותיות. זו מערכת אחת שלוקחת בחשבון הכול, והיא מתנהגת ככה דווקא משום שזו מערכת חכמה ומדהימה. זו הייתה תגלית מדהימה עבורי – ההבנה הזו של איך הכאב עובד. הרבה אנשים עם כאבים כרוניים הולכים שנים לרופאים, עושים בדיקות MRI, הולכים לטיפולים ועוברים אימונים – וזה לא מסביר או משפר את רמת הכאבים. פתאום יש לי ביד היגיון לעבוד איתו, ועוד כזה שנותן תקווה לשינוי. ברמה הפרקטית זה אומר שצריך לאמץ התנהגויות שמורידות איום של כאב מהחיים, וזה משהו שאפשר לעשות: אפשר לאמן את מערכת העצבים דרך שינוי התנהגותי וקוגניטיבי".
מה זה אומר, לאמן את מערכת העצבים?
"יש פרוטוקול טיפולי ושיטה סדורה. ברמה הפיזית, הרעיון הוא לחשוף את הגוף בצורה הדרגתית לכאב. ברמה ההתנהגותית והרגשית, צריך להכניס לחיים דברים חיוביים שגורמים לנו הנאה – קפה עם חברה, דייט עם בן הזוג או סיפוק מהחיים המקצועיים, ואם אין אפשרות לעבוד אז למצוא התנדבות שיכולה להתאים למצב הפיזי.
"יש מושג כזה שנקרא 'איש כאב' – אם כל החיים שלך כואב לך וכל החיים ייסובו סביב הכאב, זה לא יוביל למקום טוב. אפשר לשנות את מצב הרוח ואת האופן שבו חושבים על כאב. אם אני מרגישה כאב אני יכולה לשקוע במחשבות: איך אני אתמודד עם זה כל החיים שלי? ואיך אביא ילדים? ואיך אעבוד? ואפשר גם לומר: יש כאב אבל מחר בבוקר יש יום חדש. אני לא מטפלת, אנשים צריכים ללכת למטפל מקצועי, אבל בגדול אלו שני הדברים שאיתם צריך לעבוד".
איך עושים את זה, מבחינה פרקטית?
"השיטה שאיתה מטפלים בכאב, שגם מוכחת ביותר ביעילות הטיפול, היא CBT – טיפול התנהגותי־קוגניטיבי. זה טיפול פסיכולוגי לשינוי התנהגותי שבדרך כלל נמשך כשלושה־ארבעה חודשים ופותח דווקא להתמודדות עם חרדה, דיכאון ופוסט־טראומה, ויש היום פרוטוקול מיוחד לכאב. שינוי התנהגותי זה דבר ממש קשה, לכל אחד, ודאי וודאי אם יש לך כאבים והיית פשוט רוצה לזחול למיטה ולהתכרבל בשמיכה. CBT היא שיטה טובה מאוד לעזור לאנשים לשנות דפוסי התנהגות. היום הארגונים הבריאותיים הגדולים שעוסקים בכאב ממליצים על טיפול בשלוש חזיתות – פיזיותרפיה: קודם כול, קריטי להיות פעיל פיזית; חינוך להבנה של הכאב ו־CBT לשינוי התנהגותי ולאיזון רגשי סביב הכאב.
אחד מתוך חמישה אנשים בעולם סובל מכאבים כרוניים. המעמסה הכלכלית הכי גבוהה על מערכות הבריאות כיום, אם נוציא לרגע את ענייני הקורונה, היא טיפול בכאב כרוני"
"לא הייתי לגמרי משוכנעת שזה מה שיפתור לי את בעיית הגב, אבל לא היה לי מה להפסיד. התחלתי לעבוד עם מטפל ממרפאת הכאב של איכילוב ותוך כחמישה חודשים הכאבים פחתו ב־80 אחוז. ממצב שבו לא היה באפשרותי לתפקד, קיבלתי את החיים שלי בחזרה. הטיפול המשולש הזה, ואצלי בשילוב עם מיינדפולנס – החזיר אותי לחיים. בשלב הזה שאלתי את עצמי: איך לקח לי 15 שנה לגלות את זה? איך אחד מחמישה אנשים מסביב לעולם סובל מכאבים כרוניים? יש המון התמכרויות, יש המון טיפולים חודרניים שלפעמים נדרשים אבל לפעמים אינם עוזרים. ואל מול זה יש פה טיפול שהוא רק חיובי, זול יותר ולא כרוך בשום ניתוח. השתגעתי, איך אפילו לא ידעתי על זה? והרי הלכתי לטובי הרופאים. הרופאים הם מצוינים, אבל הפתרונות לא מצויים שם".
200 דולר לשעה
שטרן התחילה לחקור את הנושא וחברה לירדן הוד, שלקחה את תפקיד מנהלת המוצר והמפתחת. "יש לנו צוות יועצים מדהים בתחומים שונים – בתחום העסקי, במדע הכאב, בשיווק. מהר מאוד מצאנו את החסמים. גילינו שאין מספיק מודעות למנגנון הביולוגי של הכאב וגם אין מספיק מודעות לשינוי התנהגותי־קוגניטיבי ביחס לטיפול בכאב. היום זה מומלץ על ידי כולם, ועדיין הידע הזה לא נגיש מספיק", היא מציינת.
וישנו גם החסם הכלכלי. "מדובר בטיפול יקר של כ־450 שקל לשעה, בארה"ב בין 150 ל־200 דולר, ואין מספיק כיסוי של ביטוחי הבריאות. צריך להגיע אל המטפלים והם נמצאים רק במקומות מסוימים. אם גרים במרכז הארץ, כמו שאני גרתי, אז בסדר, אבל מה קורה כשהאדם הסובל גר במרחק רב מהמרפאות המתמחות בטיפול בכאב, וקובעים לו תור בשלוש אחר הצהריים ביום שלישי, כשגם ככה הכאב מקשה עליו להתנהל? ודבר אחרון: גם עם CBT קשה לעשות שינוי משמעותי, יש הרבה חסמים התנהגותיים ופסיכולוגיים.
"כדי לענות על הצורך הזה שגיליתי דרך המסע הפרטי שלי, החלטנו להקים את המיזם שלנו: PainPal – פלטפורמה לטיפול וירטואלי ושינוי התנהגותי שעוזרת לאנשים עם כאבים כרוניים לשנות את אורח החיים, דפוסי המחשבה והאופן שבו הם מתנהלים עם הכאב, בהתבסס על המחקרים החדשניים ביותר בתחום של כאב כרוני. השאיפה היא לעשות מהפכה בצורה שבה מטפלים היום בכאב כרוני ולהנגיש מהטלפון הנייד את הידע, את הכלים ואת המסוגלות לקחת חזרה שליטה על החיים והבריאות של הסובלים מכאב. במילים אחרות, זה לשנות את הסיפור".
בשלב הזה האדם הרגיל ילך לאיבוד וישאל את עצמו: מה זה אומר, לעבור טיפול כזה באמצעים דיגיטליים?
"זה אומר שמנגישים טיפול CBT עם מטפל שמתמחה בזה, לצד תוכנית מותאמת אישית מבוססת בינה מלאכותית, ובעזרת כלים של עיצוב התנהגותי וכלכלה התנהגותית מעודדים התמדה. הטיפול יכול להגיע לכל אחד בכל זמן מהטלפון הנייד, בווידאו ובהודעות טקסט. לא משנה מי אתה ואיפה אתה גר, תוכל לקבל טיפול, בכל זמן שאתה הכי זקוק לו. כלומר לא רק ביום שלישי בשלוש אחר הצהריים, אלא גם בארבע לפנות בבוקר כשאתה שוכב במיטה לבד.
"יש סטטיסטיקה מדהימה, בכל יום יש בארה"ב כ־5.6 מיליון חיפושים על כאב ורובם המוחלט בין ארבע לשש בבוקר, כשאדם שוכב במיטה, כואב לו והוא לא מבין למה, ואין אף אחד שיעזור לו. הוא לגמרי לבד. אנחנו רוצים שבסיטואציה כזו הוא יוכל להרים את הטלפון, לשלוח טקסט ושיהיה לו מענה. שיהיה מישהו שיוכל להבין אותו ולתת לו כלים פרקטיים".
מי זה המישהו הזה שעונה להודעה?
"המערכת תחבר בין מטופלי כאב למטפלי CBT שמתמחים בכאב כרוני לטיפול וירטואלי. נקודת ההנחה שלנו, שאותה נצטרך להוכיח, היא שלא רק שיש בידינו כלי מדהים שמנגיש מידע חשוב לכל אחד, אלא שהתוצאות הטיפוליות יהיו טובות יותר מאשר הטיפול הרגיל, כי אנחנו מייצרים תוכנית מותאמת אישית מבוססת דאטה, כי יש כלים לעיצוב התנהגותי וכי זה זמין בכל זמן".
איפה זה עומד כרגע?
"אנחנו בשלבי פיתוח ראשוניים, ומגייסים כרגע כסף וצוות קליני טוב שילווה את המיזם. המטרה היא להגיע השנה להוכחת היתכנות של המוצר והטיפול, ובשנה הבאה לצאת לפיילוט. אנחנו רוצים בהתחלה לעבוד עם מעסיקים גדולים, כי למעסיקים יש בעיה ענקית עם כאב כרוני, הם מוציאים כל שנה בממוצע 2,300 דולר על מועסקים שיש להם כאב כרוני, והם מחפשים פתרונות".
בעילום שם
אחד החששות הגדולים ביותר בנוגע לטיפול מקוון הוא שהאופן שבו אנחנו רגילים לתקשר נלקח מאיתנו. אנחנו חוששים לאבד את קשר העין, את שמיעת גון הקול, את שפת הגוף – כל אותם אלמנטים שיש במפגש שמתרחש פנים אל פנים, ומאפשרים לנו לחבר אותם לכדי הבנה של האדם שניצב מולנו. והנה מגיעים המסכים, אלו שאנחנו רגילים לחשוב עליהם באופן שלילי ובמושגים של מיסוך והרחקה, ומבקשים לגזול מאיתנו גם את האינטראקציות הכי בסיסיות שלנו. למרות החששות, מחקרים מראים בעקביות שטיפול מקוון יכול להיות יעיל מאוד לבעיות בריאותיות ונפשיות רבות.
"במובנים מסוימים לפעמים בשירותים וירטואליים יש אפילו יותר אינטימיות. למשל רואים שהרבה פעמים לאנשים נוח יותר לתקשר בטקסט. הטקסט מאפשר להיפתח יותר, אף אחד לא רואה, אף אחד לא שופט, ההרגשה יותר אנונימית
מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders מצא כי טיפול מקוון בדיכאון היה יעיל באותה מידה כמו טיפול פנים אל פנים. מחקר משנת 2018 שפורסם בכתב העת Journal of Psychological Disorders מצא כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי מקוון הוא "טיפול יעיל, מקובל ומעשי". המחקר מצא כי הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי המקוון היה יעיל באותה מידה כמו טיפול פנים אל פנים בדיכאון חמור, פאניקה, חרדה חברתית והפרעת חרדה כללית. במחקר משנת 2014 שפורסם ב־Journal of Affective Disorders התגלה שטיפול קוגניטיבי התנהגותי מקוון יעיל בטיפול בהפרעות חרדה, שהטיפול היה חסכוני ושהשיפורים החיוביים נמשכו לאורך שנת המחקר.
המחקרים מונים את היתרונות שיש לטיפול המקוון על פני הטיפול המסורתי: לאנשים המתגוררים בפריפריה או באזורים כפריים יש פתאום גישה לטיפול טוב בלחיצת עכבר, אתרי טיפול מקוונים רבים מאפשרים למשתמשים להירשם בעזרת "כינויים" בלי להזדהות בשמם המלא ולקבל טיפול בלי שהם מובכים ממנו, המטופלים לא צריכים לדאוג שמא יכירו אנשים בחדר ההמתנה, ונקודה נוספת שאי אפשר להתעלם ממנה: מרבית שירותי הטיפול המקוון עולים פחות מרשרשים ביחס לטיפול פנים אל פנים. זו נקודה קריטית, כי היא פותחת את עולמות הטיפול לכלל החברה.
בואי נדבר על הקורונה. יש בסיפור הזה הרבה אלמנטים דומים – בדידות וסבל, התמודדות עם מחלות ועם זקנה, ומעבר לעולם מקוון.
"מבחינת התפיסה שלי את הסיטואציה – אני מאוד מאמינה ומנסה ליישם בחיים שלי את הגישה שבכל משבר יש גם הזדמנות. זה לא מתרץ או מסביר את המשבר, אבל זה מייצר אנרגיה והתחדשות. אפשר לנתב את המשבר הנוכחי אל עולמות הטיפול הווירטואלי במערכת הבריאות. אני חושבת שנתעורר בעוד כמה חודשים ועולם הרפואה ייראה לגמרי אחרת. אם פעם חשבנו שטיפול וירטואלי זה משהו נחמד כזה או דבר שיכול לייעל תהליכים, עכשיו אנחנו מבינים שהוא יכול להציל חיים. אין לי ספק שזה הולך להיות העתיד של עולם הרפואה, שצריך לפתח את היכולות בתחום הזה, ושזה יאפשר להחזיר למטופל את השליטה על החיים – שהמטופלים לא יהיו כל כך תלויים במערכת הבריאות, אלא שיהיו ברשותם כמה שיותר כלים להתמודד עם המצב בכוחות עצמם, ויהיה להם ביטחון לעשות את זה. זו התפיסה שלנו.
"לצערי אנחנו גם רואים עכשיו בגלל הקורונה עלייה משמעותית בצורך בטיפול קליני וירטואלי, כדי להתמודד עם בדידות וחרדות של אנשים רבים. באופן ספציפי, לאנשים שסובלים מבעיות פיזיות כמו כאבים כרוניים, אין עכשיו גישה למטפלים שלהם. הם עוד יותר בודדים, עוד יותר בחרדות, והם חייבים פתרונות. אנחנו ממש מנסים להאיץ את תהליך הפיתוח שלנו כדי שנוכל לעזור למי שצריך כבר עכשיו בתקופת הקורונה. יש המון אנשים שעוד יותר קשה להם ועוד יותר לבד, והם חייבים מענה וירטואלי. מעבר לזה, אנחנו צריכים לזכור להסתכל על התקופה הזו לא רק בקשיים האמיתיים וגדולים שהיא מביאה, אלא גם בהזדמנויות, ולוודא שאנחנו משקיעים גם שם אנרגיה".
קראתי פוסט של מישהי שהייתה בבידוד ובאמצע הלילה הייתה לה הפסקת חשמל בבית, והיא ממש חטפה התקף חרדה, ורבים מתחו ביקורת על כך שבכל ההודעות של משרד הבריאות כמעט לא התייחסו להיבטים הנפשיים של התקופה.
"זה נכון, בחוויה שלי, כאישה שחוותה כאבים משמעותיים בעמוד השדרה – אין כאב גדול יותר מבדידות וחרדה. זה משהו שממש חייבים לספק לו מענה, כמו שמספקים מענה לכל דבר אחר. אני ממש מסכימה עם הביקורת הזו".
יש הנחת יסוד שכאשר אומרים את המילה "וירטואלי" מצמידים לה את המילה "קרירות". משהו צריך להשתנות בתפיסה שלנו?
"זו הולכת להיות אחת מההתפתחויות החיוביות מהתקופה הזו. אין לנו ברירה היום אלא להתנסות קצת יותר במפגשי Zoom. כשנהיה פתוחים לאפשרויות של טיפולים מקוונים, נגלה שאפשר להגיע לחיבורים וירטואליים מדהימים. המחקרים מראים למשל שטיפול ב־CBT וירטואלי מגיע לאותן תוצאות כמו טיפול רגיל.
"אנחנו נצטרך להתרגל, אבל במובנים מסוימים לפעמים בשירותים וירטואליים יש אפילו יותר אינטימיות. למשל רואים שהרבה פעמים לאנשים נוח יותר לתקשר בטקסט. הטקסט מאפשר להיפתח יותר, אף אחד לא רואה, אף אחד לא שופט, ההרגשה יותר אנונימית. אנשים אוהבים לתקשר ככה. עולמות וירטואליים מייצרים לפעמים רמה גבוהה מאוד של אינטימיות, הגם שהיא שונה מהאופן שבו אנחנו רגילים לתקשר".
ואין פה בריחה מאינטימיות לדעתך? הרי אנחנו מדברים על עולמות של טיפול.
"הטיפול שלנו משלב בין פגישת וידאו, שדומה בהרבה מובנים לפגישה אצל מטפל, ובין שירות בטקסט שיכול להיות נגיש בכל שעה. עולמות הסטארטאפ אומרים דבר פשוט: צריך להקשיב לשוק, והרבה פעמים זה גם מה שמביא אותך לתוצאות אפקטיביות. אם אנשים רוצים להשתמש בטקסט, צורכים טיפול בטקסט, זה מה שעוזר להם – צריך להקשיב לזה. מה גם שהמחקרים מראים שזה אפקטיבי. בכל הנוגע לדרכי התקשורת שלנו, יש לנו הנחות יסוד בראש ולפעמים צריך לשנות אותן, כי הטכנולוגיה מאפשרת כל מיני דברים שלא היו פעם".
פעם חששו מהרדיו ומהטלוויזיה ומהסטורי של אווה.
"נכון, ואין מה לעשות, הגלגלים מסתובבים, דברים משתנים, וכדאי להסתגל אליהם. יש חלקים במעבר לעולם מקוון שיהיה מפחיד וקשה יותר להסתגל אליהם, ויש חלקים שבהם המעבר יהיה חלק ונעים. אני באופן אישי כל הזמן חוזרת בראש שלי לתמונה של אדם ששוכב לבד במיטה, סובל מכאבים, ועכשיו הוא יכול לרגע אחד לא להיות בודד ולשלוח הודעת טקסט. גם אם הוא לא יקבל מענה באותו רגע, אלא רק בבוקר, זה עדיין הבדל אדיר: אתה לא צריך לחכות שלושה ימים לטיפול, ואתה יודע שיש מישהו מעבר לקו".
למבקשים עזרה בנושא זה ניתן לפנות למייל: yael@painpal.health או דרך הקישור כאן
