נגיף הקורונה הציב את כולנו בתוך נרטיב של סרט אסונות. אף אחד אינו חסין, גם לא תעשיית הסרטים המצליחה ביותר בעולם – הוליווד. אולמות הקולנוע הסגורים וחוסר היכולת לצפות את מועד דעיכת המשבר כפו על קברניטי האולפנים לדחות, בזה אחר זה, את יציאתם של שוברי הקופות הגדולים לאקרנים. התוצאה: ביטולה המעשי של רוב עונת הקיץ המתוכננת בקולנוע, אם לא כולה – ובאופן מסורתי מדובר בעונת הסרטים הרווחית ביותר. המשבר כה גדול עד שאפילו אולפני דיסני הכול־יכולים מצאו עצמם בסכנת השתלטות עוינת. כל יום שעבר ללא עסקים עלה לאולפנים הון, וכדי לייצר שוב תזרים משמעותי נאלצו מקבלי ההחלטות לנקוט צעדים יצירתיים, חלקם ממש חסרי תקדים, שהשפעתם עשויה להדהד עוד שנים רבות. ב־14 ביוני אמורים להיפתח אולמות הקולנוע בישראל, תחת מגבלות כמובן. אבל האם נחזור בסופו של דבר לשגרה המוכרת? קבלו הצצה אל הצד העסקי של תעשיית הסרטים האמריקנית, כדי להבין כיצד עשוי להיראות עולם הקולנוע המסחרי בעידן שאחרי המשבר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לפלוש מעט מעבר למקובע: ספרות שכולה מסך
– פלנטה אחרת: הכלכלה מתרסקת והבורסות עולות
– רשת הטלוויזיה הסעודית שגיבוריה היהודים מחוללים סערה
חלונות 2020
במרכז הפולמוס נמצא מושג אחד מהותי: "חלון ההקרנות". מדובר בהסכם מחייב בין האולפנים לאולמות הקולנוע (שבארה"ב, בניגוד לארץ, הם ישויות נפרדות לפי חוק), שמתייחס לפרק הזמן המינימלי שחייב להתקיים בין מועד עלייתו של סרט לאקרנים למועד שבו מותר לאולפן לשחרר את הסרט לרכישה או להשכרה ביתית. בעידן הדי־וי־די הרווחי ארך החלון הזה כחצי שנה, אבל מאז דעיכתו של הפורמט התכווץ החלון לשלושה חודשים. את הצעד הדרמטי הראשון עשו אולפני יוניברסל: ממש בסמוך לסגירת אולמות הקולנוע שחרר האולפן שלושה סרטים חדשים ("בלתי נראה", "משחקי ציד" ו"אמה") ל־VOD, וזאת לאחר שהספיקו לשהות באקרנים שבועות בודדים בלבד. הסרטים החדשים התמקמו מיד בעשיריות הפותחות של כל שירותי ה־VOD ויוניברסל החזירו לעצמם מעט צבע ללחיים.
חשוב לציין כי VOD אינו שירות סטרימינג כולל כמו נטפליקס, והוא משמש פלטפורמה לרכישה או השכרה של סרטים כשהתשלום מתבצע פר כותר. דיסני מיהרו להצטרף למסיבה ושחררו ל־VOD את "קדימה" שדווקא דשדש מעט בקופות וכעת, כשכולם תקועים בבית ומחפשים בידור לכל המשפחה, זכה לעדנה. עד כאן מדובר בהתנהלות הגיונית שקשה לבוא אליה בטענות – אולמות הקולנוע אינם מסוגלים לספק את השירות, ומאחר שהסרטים כבר שוחררו חייבים להמשיך ולנצל כל אפיק שיכול להביא את המוצר לצרכן, ולמקסם את עלויות הפרסום היקרות שכבר הושקעו. אבל מה לגבי סרטים חדשים שמועד עלייתם העתידי עלול למצוא עולם בסגר?
מפיקי ג'יימס בונד החדש היו הראשונים שלא הסתכנו והעדיפו להזיז את מועד יציאת הסרט מאפריל לנובמבר. אחריהם, גם דיסני נאלצו בלב כבד לדחות את "מולאן" ואת "האלמנה השחורה". מכאן, ממש באפקט דומינו, החלו כל האולפנים לדחות את סרטי הקיץ שלהם למועדים חדשים ונאלצו להשלים עם אובדן רווחי העונה החמה. אם מצבם של האולפנים היה כעת בכי רע, הרי שמצב אולמות הקולנוע היה לא פחות מקטסטרופלי, והוא עמד להפוך לגרוע בהרבה.
מלחמת האולמות
ב־2 באפריל אולפני יוניברסל היו אמורים לשחרר לאקרנים את "טרולים מסביב לעולם", סרט ההמשך ל"טרולים" המצליח שלהם מ־2016. אלא שבמקום לדחות את מועד יציאת הסרט כפי שעשו עמיתיהם, יוניברסל הטילו פצצה כשהודיעו כי בכוונתם לוותר לגמרי על חלון ההפצה הקולנועית ולשחרר את "טרולים מסביב לעולם" ב־10 באפריל ישירות ל־VOD. כל האולפנים נשאו עיניהם בציפייה לראות האם ההימור הגדול של יוניברסל ישתלם או יתפוצץ להם בפנים – והוא אכן השתלם, ובגדול.
כאן המקום לציין כי חלוקת ההכנסות המסורתית בין האולפן, אולמות הקולנוע והמפיצים השונים ברחבי העולם מותירים בידי האולפן כ־55 אחוזים מהסכום. לעומת זאת, בהפצה דיגיטלית דוגמת VOD שומר לעצמו האולפן כ־80 אחוז מההכנסות, עובדה שסיפקה תמריץ לא קטן למהלך של יוניברסל. בשלושת הימים הראשונים להפצה הרוויחו הטרולים כ־90 מיליון דולר בצפון אמריקה, פי שניים מהכנסות החלק הראשון באותו פרק זמן. מה הפלא, אם כן, שביוניברסל מיהרו להתרברב בהישג ולפרסם כי בכוונתם להמשיך באותו מודל גם לאחר סיום תקופת הקורונה, ולשחרר סרטים ל־VOD במקביל להפצתם באקרנים. אלא שההצהרה הזו, שהיא בבחינת הכרזת מלחמה של ממש על האולמות, נתקלה בתגובות חריפות מאוד מצידם. הגדילה לעשות AMC, רשת אולמות הקולנוע הגדולה בעולם (שבעקבות הקורונה נמצאת בקשיים כלכליים עצומים ומאיימת לפשוט רגל), שכבר יצאה בהכרזה לוחמנית כי לא תקרין יותר אף סרט של יוניברסל. האולפן מיהר להבהיר כי התכוון אך ורק לסרטים שאסטרטגיית השיווק שלהם תצדיק את המהלך. שוברי הקופות הגדולים ימשיכו לזכות להפצה הקולנועית המסורתית, היות שזהו עדיין המודל הכלכלי הרווחי ביותר עבורם.
זיכיונות או לא להיות
אבל את השד כבר אי אפשר להחזיר לבקבוק. בשבוע שעבר הצטרפו למסיבה גם אולפני וורנר כשהפיצו ישירות ל־VOD את "סקובי דו!" (!Scoob), סרט האנימציה החדש על חבורת סקובי דו שתוכנן במקור להפצה קולנועית רחבה כיאה לסרט קיץ. המספרים שהוא מציג בינתיים כל כך טובים, שהם אפילו מרמזים שככל הנראה הסרט היה מרוויח פחות בהפצה קולנועית – עובדה שללא ספק תעודד גם אולפנים נוספים לשקול את המהלך.
או שאולי לא בהכרח? כי למרות ההכנסות חסרות התקדים מהשוק הביתי, הרי בוודאי ברור לכולם שגם לנסיבות הנוכחיות אין תקדים. אי אפשר להתכחש לעובדה שמקרי "טרולים", "סקוב" ובכלל כל ההפצה הדיגיטלית בתקופה הזו נהנים מכמה תנאי קיצון ייחודיים שבקרוב יהפכו ללא רלוונטיים: קהל שבוי הכלוא בביתו ורק מחפש תעסוקה ובידור, ומחסור קיצוני בתחרות אמיתית על תשומת ליבו של אותו קהל. מצד שני, גם אם יתבהר לאחר שתנאי השוק יחזרו לשגרה שמסלול "עוקף האולמות" החדש אינו משתלם בכל מצב, הרי שעבור סרטים מסוימים הוא ככל הנראה יישאר רלוונטי. כבר היום אנו רואים פערים עצומים בין הכנסות הענק של סרטי הזיכיונות הגדולים לסרטים הקטנים יותר שמרוויחים סכומים צנועים בהרבה. לא מן הנמנע שכעת, משכבר נקבע התקדים, מפיקי אותם סרטים יבינו שהרבה יותר משתלם להם לשחרר את הפקותיהם ישירות ל־VOD ולהגדיל את נתח הכנסתם ל־80 אחוז מהקופה הקטנה גם כך.
עבורנו, צופי הקולנוע שאוהבים את חוויית הצפייה השיתופית באולם הגדול, המשמעות עשויה להיות הרת גורל: בהחלט ייתכן שכבר בעתיד הקרוב נגלה שסרטי דרמה, מתח, קומדיה ורומנטיקה יעברו מן האולמות אל המסך הביתי. במקרה כזה, מרכולתם הבלעדית של בתי הקולנוע תצטמצם אך ורק לז'אנר אחד: שובר הקופות.
