שירה אפרגן (24, ירושלים)
מיכל סיטון (23, שילה)
בת ציון בר (24, יונתן)
ירדנה האוזר (26, ירושלים)
איפה: אזור המצודה, צפת.
סטודנטיות ל: תואר ראשון בפיזיותרפיה במכללת צפת.
יחד: חצי שנה.
הדירה. ארבעה חדרי שינה, חדר כביסה, שני חדרי שירותים, סלון ומטבח מרווח. והכי חשוב: המרפסת עם נוף להר מירון. מרחק חמש דקות הליכה מהמכללה.
מחיר. 4,200 שקל.
בעלי הדירה. לא מעורבים במיוחד. אם יש בעיות נותנים מענה.
איך יצא שאתן יחד. מיכל גרה בדירה בשנה שעברה עם שותפות שהתחתנו, אנחנו כולנו לומדות יחד והצטרפנו אליה בתחילת שנת הלימודים הנוכחית.
השלט שעל הדלת. שאריות של השותפות הקודמות. וואלה – הגיע הזמן להכין אחד חדש.
על השכנים. בעיקר משפחות חרדיות. אין לנו כל כך קשר איתם.
אורחי קבע. בעיקר חברים מהלימודים. מיכל אחראית לרוב האורחים שמגיעים.
לא נכנס בשום אופן. מקקים. אין לנו דרך טובה להתמודד איתם.
החדר השווה. של שירה, עם המיטה הגדולה והמפנקת. למרות העובדה שהחדר של בת ציון הוא הגדול ביותר.
המקרר. קטן, ואין מספיק מקום לכל הירקות והאוכל שאנחנו מביאות מהבית. בכל זאת יש בו שלושה סוגי חלב: רגיל 1%, רגיל 3% וחלב סויה. על דלת המקרר מבחוץ מלא מגנטים מאירועים שונים.
על הגז. שעועית ירוקה ומרק על בסיס קבוע, ובתנור תמיד יש עוגיות לקפה.
הכלים בכיור. תמיד יש ערימות, אבל לא הולכות לישון עד שאחרונת הכפיות שטופה, וזה קורה לרוב כשמישהי צריכה הפסקה מישיבה ממושכת וניקוי ראש מהלימודים.
חפץ מיוחד. מקציף חלב שמשדרג את הקפה בעשר רמות לפחות. וגם בובת סבתא שיושבת בין התבלינים במדף שמעל הכיריים – היא עברה דורות ודירות אחרות ושרדה הכול. מיכל לא נוטשת אותה.
מלכת האמבטיה. כל מברשות השיניים בכוס משותפת מלבד זו של שירה, שלא מסוגלת להשאיר את מברשת השיניים בשירותים בטענה שהיא נושמת את האוויר של השירותים. באמבטיה יש לפחות עשרה בקבוקים של שמפו ומרכך ותמיד יש נוספים למקרה שיחסר.
ניקיון וסדר. כולנו אוהבות שנקי ומסודר, ונושאות יחד בנטל בחלוקה שווה של ניקיון שקורה פעם בשבוע.
כביסה. מפעילות לפחות פעמיים או שלוש פעמים בשבוע את המכונה ותולות את הבגדים לייבוש בסלון.
סכסוכים. על שעון מעורר שלא מפסיק לצלצל בבוקר.
סטודנטיות. הכי רצינית זו ירדנה, כולנו משקיעות בלימודים כי אין דרך אחרת בפיזיותרפיה, ושירה מצטיינת גם כשהיא פחות לומדת. הלימודים תובעניים מאוד, ובזמן חופשת הסמסטר שהיא למעשה תקופת מבחנים אין זמן לבשל או להגיע הביתה, ולכן אנחנו ניזונות בעיקר מפסטה ומפתיתים.
שומרות על כושר. ירדנה הכי ספורטיבית ולאט־לאט מכניסה את כולנו לעניין. כל בוקר אנחנו מתרגלות יחד יוגה.
כשלא לומדות. יוצאות לפרוזן בראש־פינה ולירדן.
עוד בפרויקט: ביום רע אפשר לראות מהכיור את החרמון
