עמיחי הולצר סטודנט לתואר שני בביולוגיה חישובית (30, שוהם)
יונתן רחימי (סטודנט לתואר שני בכלכלה (30, נס־ציונה)
אבישי לוין (30, פתח־תקווה)
ליאב שטיינברג (28, בית־שמש)
לומדים ב: האוניברסיטה העברית.
איפה: רחוב שמעוני, שכונת רסקו, ירושלים.
יחד: כמעט שנתיים.
הדירה. דירה גדולה ומרווחת יחסית, טעונה שיפוץ בכמה אזורים, עמוסה לעייפה במגנטים משלל אירועים ועם שני חדרי שירותים (oh yeah).
מחיר. 5,600 שקל, לא כולל חשבונות.
בעל הדירה. הסנטה קלאוס שלנו. מגיע אחת לשנה, אבל במקום לפנק במתנות הוא בא לקצור את שכר הדירה מדירתנו ומהדירה שמתחתינו שגם כן בבעלותו (לא, הוא לא אחד מ"הכרישים"). היינו שמחים שישקיע יותר בטיפול בבעיות הדירה אבל הוא בחור נחמד סך הכול.
השלט שעל הדלת. על שטיח הכניסה כתוב Oh no, not you again! ועל הדלת יש מגנט עם שם הדירה שלנו – "הקונכייה".
איך יצא שאתם יחד. עמיחי מצא אותה לפני כמה שנים ומאז הוא עוסק בתעבורת השותפים. אנחנו גרים יחד כמעט שנתיים ומכירים מהלימודים ומהישיבה.
למה ירושלים. בגלל האוניברסיטה העברית והעבודה. בירושלים יש לנו תחושת משפחתיות דתית.
השכנים. מחד גיסא נחמדים ונרתמים לעזרת האחר, מאידך גיסא חוסמים זה לזה את החניה כאילו אין מחר, כאילו הם מתחרים ביניהם. יש שכנה אחת עם שם משפחה שנראה כאילו הוא מתעדכן כל ליל ירח מלא.
אורחי קבע. חברים מהישיבה של עמיחי ואבישי, שליחי פיצה ואבא של עמיחי. ההורים של יונתן בכלל לא מגיעים.
החדר השווה. החדר הגדול שייך לשותף הבא שאנחנו מחפשים, והחדר השווה הוא בבעלות עמיחי בזכות המרפסת שמתצפתת על הולילנד.
המקרר. במקפיא יש לחמניות, פיתות, גלידות ועוד עב"מים שעבר עליהם עידן הקרח והם שם למען יראו וייראו. במקרר יש קצת סלטים, ביצים, אוכל שנשאר משבת, פיצה וקולה אם נשאר מאמש. על דלת המקרר מיליוני מגנטים מאלפי אירועים של עמיחי ועוד כעשרה מגנטים של שאר השותפים.
על הגז. שקשוקה, פסטה ומרק כתום. עמיחי מבשל הכי הרבה וגם קצת אבישי. ליאב "מבשל" חביתה ומחמם אוכל של אמא. אבישי ויונתן מתפנקים באוכל מהמזנון בעבודה וכולנו חולקים את התענוג בהזמנת אוכל מבחוץ, לרוב פיצה לפחות פעם בשבוע.
הכלים בכיור. ביום רע אפשר לראות מהם את החרמון, ביום טוב כמות שמאפשרת לחלוף לידם בהפגנתיות אבל לא מספיקה כדי לכסות את הקרקעית, וביום מצוין אין אפילו כפית והכיור מצוחצח. כדי להגיע למצב מצוין דרושים בין יום לשלושה.
קניות. זול ובגדול, שופרסל ניות, זול טוב וסנג'ורים מהשכנים החמודים. הכי הרבה קונים ביצים, והמוצר הכי מוזר שנכנס לסל זה סנובון.
שיחות סלון. סיפורי דייטים, ויכוחים עם יונתן לגבי כל נושא שהוא ותכנוני שבת. לאבישי יש מקום קבוע במרכז הספה, בדיוק מול הטלוויזיה. בשבתות עמיחי תופס את כל הספה כשהוא נרדם עליה במהלך הארוחה.
במה צופים. "בית הנייר", "חתונמי", סרטים ועוד (אנחנו די סאחים).
מה שומעים. סלסולי עומר אדם, וסובלים מהגיטרה של עמיחי בלילות.
מלכת האמבטיה. מברשות השיניים בכוס אחת לצד שמונה שמפואים. חלק מהן שלנו, חלק של אורחים וחלק מוגדרים חפץ חשוד או אנדרטה לזכר שותפים שעזבו.
כביסה. כשהמכונה עבדה היא הייתה בפעילות פעמיים או שלוש בשבוע. את הבגדים מייבשים במייבש כביסה, אין בגדים תלויים בסלון.
ניקיון וסדר. אללה באב אללה. בדרך כלל מי שנשאר שבת עושה ויש. זה קורה כל שבוע בערך (בדגש על בערך!)
סיפור מיוחד על חפץ. תמונה של הרבי ותמונה של הנערה האפגנית, שאבישי משוכנע שהיא כפילה של איילת שקד. שתי התמונות נמצאו ברחוב. רהיט מיוחד שיש לנו הוא הפוף המוגזם והמוזר של עמיחי.
סכסוכים. המריבות הגדולות הן על ניקיון וקניות. אין לנו דרך ליישב את המחלוקות והן פשוט דועכות מעצמן, או עם פיצה.
סטודנטים. הכי רציני זה יונתן, ועליו אפשר לסמוך גם שיצלם סיכומים. עמיחי מצטיין גם בלי ללמוד. בתקופת מבחנים שוררת בדירה דממת אלחוט והשולחן מתמלא בדפים. בחופשת סמסטר הדירה לא משתנה הרבה, חוץ מהיעדרותו של עמיחי כי הוא בחו"ל.
משלח יד. עמיחי מרוויח את לחמו ממלגת קיום ותרגול באוניברסיטה (ועוד עבודות קטנות ומזדמנות לאורך שנות התואר). ליאב עובד במשרד היי־טק בתל־אביב ואבישי מנהל תחום טיוב רגולציה ברישוי עסקים במשרד הפנים.
לאן יוצאים. לשיעורי סווינג, משחקי פינג־פונג וכושר, שוק מחנה־יהודה, סינמה, מתחם התחנה, הכותל, שיעורי תורה, מעיינות באזור, זאפה ולזרוק את הזבל.
לאן יוצאים מחוץ לעיר. תפנו לכם שעתיים־שלוש לשמוע מה יש לעמיחי לספר כאן.
דייטים. שני דייטים בממוצע לשבוע לכל הדירה, לא כולל כאלו שמחרישים. עם עמיחי מתחילים הכי הרבה, יונתן לא כל כך בקטע, לאבישי יש הכי הרבה הצעות ואין ספק שהוא הראשון שיתחתן – The truth has been spoken, או: אינשאללה.
עוד בפרויקט: חשד רציני לזיוף ת.ז.
