רגע לפני ביצוע השיר "Once" מהאלבום האחרון שלו, ליאם גלאגר פונה אל הקהל ומציין במבטא המנצ'סטרי שלו ש"השיר הבא מוקדש ל'בונהד' שעשה את הופעת האם־טי־וי אנפלאגד פעמיים בחיים שלו".
בונהד, למי שלא בקיא בפרטי עלילת הגלאגרים, הוא פול ארתורס, הגיטריסט המיתולוגי של להקת האם אואזיס. במעין מחווה ומבט נוסטלגי, ליאם צרף אליו את בונהד לסיבוב ההופעות שמתוכו יצא לאחרונה אלבום ה־MTV אנפלאגד.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
"MKR" המטבח המנצח: הפקה מושקעת אבל שופטים מעייפים
לחם ושעשועים: האחריות של התקשורת ל"גל השני"
"מה שאמצא – אפרסם": בין ביוגרפיות של רבנים לסיפורי צדיקים
זה לא מקרי שגלאגר בחר לציין דווקא את פרט הטריוויה הזה בערב החגיגי ביותר שלו בשנים האחרונות. קצת קשה להסביר למי שלא גדל בשנות התשעים על החשיבות שייחסו בשנים ההן למושג הזה שנקרא "MTV אנפלאגד". אלו היו ימי השיא של הערוץ שבידיו היה להמליך את מי שישלוט בעולם המוזיקה באותן שנים. התוכניות המיוחדות של האנפלאגד – מופעים ללא כלים אלקטרוניים וחשמליים – היו סמל הסטטוס של ליגת העל בסצנת הרוק ובכלל. קחו קיסריה לזמר ישראלי ותכפילו בכמה וכמה מספרים. לימים נחקקו בזיכרון האנפלאגד המפורסם של נירוונה עם קורט קוביין בהופעה המלנכולית של חייו (רק השבוע הודיעו על מכירת הגיטרה שניגן בה בהופעה ב־6 מיליון דולר), פרל ג'אם, REM ואריק קלפטון עם "Layla" האקוסטי ו"Tears In Heaven" שכתב לבנו שמת זמן קצר קודם לכן. גם בישראל ניסו לעלות על הגל עם סדרה של הופעות כאלה ב"הארד רוק קפה" המיתולוגי, וההופעות היותר מפורסמות מהסדרה הזאת היו של יזהר אשדות ושל מופע הארנבות של דוקטור קספר.
את ההזמנה להצטרף אל המועדון היוקרתי קיבלו חברי אואזיס מ־MTV כשהם כבר בתקופת המאניה סביב הלהקה. האלבום "מורנינג גלורי" כבר יצא ומכר מיליונים, והפנים של הלהקה הבריטית הופנו אל מעבר לים, לניסיונות לכבוש גם את ארצות־הברית. כשנואל גלאגר, האח וכותב השירים של הלהקה, עלה לבמה של ה"רויאל פסטיבל הול" בלונדון ואמר שלליאם יש בעיה בגרון ולכן הוא ישיר במקומו הערב, המבטים הופנו בכל זאת אל המדרגות המוליכות לבמה. אף אחד לא האמין שליאם באמת יבריז ויוותר על אחת ההופעות הכי חשובות של הלהקה עד אז. תארו לכם מופע חד־פעמי של משינה שבו יובל בנאי לא עולה ושלומי ברכה מצהיר שהוא ישיר את כל השירים באותו ערב.
זה לא שהיו חסרות שערוריות סביב הלהקה. מהסאן ועד עיתונים לאנשים חושבים כמו הגארדיאן, לא היה עיתון בריטי אחד שהרשה לעצמו לדלג על עדכון יומי בנוגע למעללי האחים המפורסמים ביותר במוזיקה הבריטית. השיא נרשם כשנציגים מכל כלי התקשורת עמדו מחוץ לבית של ליאם בצפון העיר, כדי להבין – תוך כדי שידורים חיים מהמקום – איך הוא לא התייצב לטיסה של הלהקה בדרך לסיבוב הופעות בארצות־הברית. הוא יצא אליהם כשברור שהוא שיכור ואמר שהוא לא טס עד שהוא לא מוצא לו ולבת הזוג שלו דאז, השחקנית פטסי קנזיט, בית חדש לגור בו.
בסופו של דבר נואל לקח את המופע ההוא על הגב שלו ונתן שם את תצוגת חייו. כל שיר זכה לביצוע מרגש יותר מקודמו. ההופעה הזו נחקקה בזיכרון של חובבי המוזיקה באנגליה שנים קדימה, והייתה אבן דרך בקריירה של נואל גלאגר. תוך כדי המופע התברר שליאם נוכח באולם, והוא אף נופף לקהל בכוס שמפניה, עם סיגריה ביד וכובע טמבל על ראשו. המעריצים של אואזיס התקשו אולי לכעוס על הסולן המיתולוגי, אבל רשמו בכל זאת חוב גדול בפנקס.
25 שנים זה לקח, אבל נראה שהחוב של ליאם גלאגר לקהל של אואזיס נפרע באופן סופי. השנה החולפת הייתה שנת שיא של גלאגר בן ה־47 בקריירת הסולו שלו. האלבום המצוין "Why me? Why Not" הגיע באנגליה לראש מצעדי המכירות וההורדות, סיבוב ההופעות שלו נמכר מראש בכל אירופה, דור חדש של מתמכרי גלאגר נוסף, ואלמלא הקורונה ההופעה הגדולה ביותר באנגליה בקיץ הזה הייתה ההופעה המתוכננת שלו במנצ'סטר.
אחרי שגלאגר שחרר לפני כמה חודשים מיני אלבום בשם "Acoustic Sessions" שבדיעבד היה סוג של חימום מנועים, השבוע יצא סוף־סוף האלבום המלא של מופע האנפלאגד שלו ב"הול". כמו ב־EP, גם כאן נמשך קו הסאונד הנהדר של השירה העטופה בחום של הגיטרות האקוסטיות. כיאה לז'אנר, כלי המיתר מקבלים מקום של כבוד לצד התופים והמקלות האקוסטיים. היופי בשלב שגלאגר הגיע אליו היום הוא היכולת לשחרר ולאפשר גם לזמרות ליווי לתת לו תגבורת שיוצרת תוצאה נהדרת, וההקלטה החיה רק הופכת את זה למעניין יותר.
זה לא אלבום ארוך ויש בו בסך הכול עשרה שירים, אבל בחירת הליין־אפ יצרה תמהיל מוצלח בין חומרי סולו של גלאגר, בעיקר מהאלבום האחרון, לשירים של אואזיס. ביצוע מלא ל"Sad Song", אחד הבי־סיידים הכי מרגשים של אואזיס שנואל שר, וקטע פסנתר נהדר ב"Some Might Say", הם בסופו של דבר מבט לערב ההוא מלפני 25 שנה – ערב שעד צאת אלבום האנפלאגד הזה ב־2020, החוב ממנו לא נחשב כסגור.
