ענבל כרמי, מעצבת תחפושות, בת 41, אם לשלושה, גרה בכרכור
נעים להכיר. כרמי נולדה במושב רמות שברמת הגולן, "הייתי ילדת 'הולי הובי' שאהבה ללכת עם שמלות בשבילי הבוץ", היא נזכרת. "הקריירה הראשונה שלי בתום לימודי תקשורת הייתה בתור מפיקה במשרד פרסום, שם קיבלתי המון כלים קריאטיביים והפקתיים שעוזרים לי עד היום.
כעבור חמש שנים חיפשתי שינוי ואחרי לימודים ארוכים של עיצוב תלבושות לבמה והתנסות בפרויקטים של מחול, אופרה, תיאטרון ועוד, פתחתי ב־2013 סטודיו לעיצוב תחפושות קלאסיות ושמלות חגיגיות".
הסטודיו. מדובר בתחום שהוא עונתי מאוד, אבל הוא מתבסס על שני חגים ולכן העבודה נפרשת על פני כל השנה – פורים והלוֹאין (אפילו השחקנית קתרין הייגל מ"האנטומיה של גריי" הזמינה ממנה תחפושות). "אני עובדת עם מפעל של פגועי נפש שאחראים על כל התחרות והרקמות בעבודת יד, גזירות והדבקות. אני שמחה שאני יכולה לספק להם עבודה".
השראה. עולם הפולקלור, הטקסטיל ועבודות היד הנוסטלגיות מעניק לה השראה רבה. "עבודות יד היו מאז ומעולם סמל למשפחתיות ולעולם תוכן שעובר באהבה מדור לדור. הרי פעם, לפני הרבה שנים, אמהות היו תופרות את התחפושות לילדים שלהן. איכות התפירה הייתה מקסימלית, כולל ירידה לפרטי פרטים, והכול נעשה כדי שהתחפושת תעניק לילד מקסימום זמן איכות ותעבור כירושה משפחתית בין הילדים".
התחפושות. "יש לי קו שמנחה אותי, אני קוראת לו 'משהו שסבתא שלי תכיר'. זה בדרך כלל חיות או סיפורי אגדה ישנים. אני לא אתפור פתאום תחפושת של דמויות במשחקי הכס או כל טרנד אחר. אני מאמינה שילדים צריכים להישאר ילדים ולא לחשוף את הגוף שלהם, ולכן חשובה לי מאוד הצניעות. יש בזה גם משהו מאוד חמוד".
קהל היעד. "מגיעות אליי בעיקר אמהות, מכל קצוות האוכלוסייה והמגזרים: חילונים, דתיים וגם חרדים. המכנה המשותף של כולן הוא שפורים הוא חג שחשוב להן. שהן מבינות עד כמה הוא חשוב לעיצוב האישיות של הילד, לביטוי העצמי שלו. יש גם הרבה שאוהבות שלילדים יש תחפושות איכותיות בארגז התחפושות הביתי, שמלוות את הילדים במהלך כל השנה".
