האומה היפנית מזוהה בהכללה עם הרגלי היגיינה קיצוניים (רק נסו למצוא פח אשפה ברחובות טוקיו) ועם שמירה קפדנית על מרחב אישי של כל אדם, כך שאין פלא שמסעדת קאמאקורה, מסעדת שף יפנית שנפתחה זמן קצר לפי תחילת הסגר, נבחרה כמקום שבו נשבור את התנזרותנו ועוצר המסעדות שהנחיתה עלינו הקורונה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "אי אפשר לפחד להפגיש את התלמידים עם דעות שונות"
– תרבו באהבה: עם נוצר וארץ קמה ושפה אשר נרדמה
– "רציתי לשמש דוגמה עבור כל מי שעבר תהליך רפואי קשה"
עם כל הכבוד לארץ השמש העולה ולהנחיות משרד הבריאות, אנחנו עדיין בלבנט. רוצה לומר: אחרי שמדדו לנו את החום והחתימו אותנו כראוי על הצהרת הבריאות (היש חפץ מעביר זיהומים יותר מהעט שבו חותמים עליהן?) – בסוף התהליך נכנסים לחלל הומה אדם. הוא אמנם מאכלס 30 אחוזים פחות סועדים מהמקסימום המותר בימים רגילים, אך הם עדיין חולקים מלצרים ומערכת אוורור משותפת.
אבל אנחנו כאן בכלל כדי לדבר על האוכל. מסעדות יפניות בדרך כלל שמות דגש על דגים נאים, סושי ואטריות מסוגים שונים. בקאמאקורה החליטו באופן מרענן להתמקד דווקא בבשר. המטבח שלהם מושפע פחות מטוקיו המוכרת, אלא דווקא מהבירה העתיקה קיוטו (יש המכנים אותה "הירושלים של היפנים") ולכן לא הופתענו למצוא בה תפריט "קייסקי" – ארוחת טעימות, שפופולרית מאוד בחבל הארץ הזה. במקום לבחור במנה או שתיים, הקייסקי מאפשר גם וגם וגם, ומהווה תצוגת תכלית של יכולות השף, עם מנות מוקטנות ומותאמות שמאפשרות לזוג סועדים לטעום לא פחות מ־11 (!) מנות שונות.
השולחן ערוך בקפידה ועליו מונח הסכו"ם היחיד שמתקבל על הדעת במקום כזה: צמד צ'ופסטיקס (המתקשים יכולים לבקש סכין ומזלג). את הסעודה פותחים עם ספל קטן ובו סאקה – יין האורז היפני המסורתי שמנקה את הגוף לפני הארוחה – ועם מגבת חמה ולחה שמוגשת לנו על ידי המלצר (כן כן, כמו בטיסות). מחווה פשוטה אך גאונית, שמוכיחה כי יורדים כאן לרזולוציות גבוהות גם בפרטים הקטנים ביותר. מה חבל שההושבה הדחוסה והאקוסטיקה המאתגרת לא משלימות את החוויה. נכון שמדובר במקום קטן יחסית שמעוניינים למקסם אותו, אבל התוצאה מעניקה את ההפך הגמור מהעיצוב המינימליסטי היפני.
למנות ראשונות הגיעו סלט קינוקו שמורכב מפטריות יפניות לבנות מוארכות ואטריות סובה מוקפצות בסויה מתוקה, ויניגרט ושומשום. מנה חביבה אבל לא כזו שלא טעמנו במקומות אסיאתיים רבים אחרים. את המצב הצילה הטונה כמהין שהייתה פשוט מופלאה. החלק שבחרו פה הוא אקאמי, נתח מיוחד של טונה ללא סיבים ושומן, שמזוהה במיוחד עם ניגירי (שם הוא מוגש עירום ונא מעל תלולית אורז). כאן צרבו אותו מעט על גחלים אבל השאירו את החלק הפנימי כמעט לא מבושל, מה שיצר ביס רך במיוחד שנמס בפה, מלווה ברוטב טארה מתקתק ועלי מיקרו לקישוט. את הפתיחה המצוינת המשיך טרטר בקר על מח עצם. ההגשה המפעימה שלו היא יצירת אמנות של ממש: עצם שחתוכה לרוחב עם מח שצלוי על גחלי אלון יפניים ובתוכה שוכן טרטר בקר באיולי מיסו־קאראשי. מעל הכול מונחים להם באצילות דפי אצות נורי מקושטים בפרחים. כדי לחוות את כל הטעמים בו־זמנית המנה מוגשת עם כפית מיוחדת. לרגע חלפה בראשנו התלבטות אם לחרב את כל היופי הזה, אבל אחרי טעימה ראשונה (ותמונה לאינסטה כמובן) היא הוכרעה.
מנות הביניים היו מעניינות אף הן (סינטה טטאקי שקצת טבעה ברוטב ומנצ'י קאטסו – קרוקט בשר צלעות), אבל נדלג היישר אל ה"המבגו", הלוא הוא ההמבורגר היפני. ראשית, היפנים מתייחסים אל ההמבורגר שלהם ברצינות ובכבוד שמגיע לו – כלומר, ללא לחמנייה מיותרת ומכבידה. שנית, הם נוהגים להכין אותו במידת עשייה מדיום (למרות שלדעתי הוא הוגש אפילו חצי רייר), מה שמאפשר להתענג על הטעמים האותנטיים. השידוך עם ביצה רכה, פאק צ'וי ורוטב ברביקיו מתקתק היה לא פחות ממושלם.
כאמור, קאמאקורה היא הכול חוץ ממסעדה של סושי וגיוזה, אבל פטור בלא כלום אי אפשר, כך שגם את הסושי המקומי שמחנו לבדוק. כאן מאמינים בלהגיש את הסושי כשהרטבים כבר משוחים מבפנים, מה שחוסך התעסקות מלכלכת וגם מדייק את כמות התיבול שנלווית לכל חתיכה. ההברקה, גם אם מעט צפויה, הגיעה בדמות "ניקו רול" – מנת סושי עם בשר (פרוסת דנוור קאט במקרה דנן) שהעלתה את התהייה המתבקשת: איך לא אכלנו את זה קודם. הקרי סלמון רול היה מצוין אף הוא והוכיח שגם אם סושי הוא לא המומחיות של המקום – עדיין יודעים איך לגלגל כאן.
המלצר מסביר־הפנים הקפיד להחליף סכו"ם וצלחות בין מנה ראשונה לעיקרית ולסושי, אבל באופן מעט תמוה דווקא במעבר בין דג לבשר לא טרח להחליפם.
לקינוח הגיע קרמו עטוף בכדור שוקולד מריר עם חתיכות עוגת בננה, דבש וקינמון נימוחה ושמיימית, וגם פלאן קוקוס עם מקרון וקרם קרמל מלוח שנחשב ללהיט פה, אך דווקא מצידנו לא נרשמה התלהבות.
"קאמאקורה" היא בשורה לחובבי המטבח היפני. לא עוד אוכל סגפני ומאופק, אלא שילוב בין חומרי גלם מטופלים היטב, עטופים בחגיגה של טעמים ואסתטיקה.
מלון אינדיגו, אהליאב 5, רמת–גן
טלפון: 073–2753807
כשרות צהר | גישה לנכים
בקיצור: הייקו בצלחת // אל תפספסו: המבגו // בשולחן ליד: עוטי מסכות
motzash.food@gmail.com
