01 זיכרון ילדות תרבותי. כשהייתי בת 16 הלכנו כל המשפחה יחד למחזמר "עלובי החיים" עם דודו פישר. זו הייתה הפעם הראשונה שלי באולם גדול כל כך עם שחקנים אמיתיים ותפאורה מדהימה. אני זוכרת אפילו את התור שהיה שם. מין שקט מתורבת כזה. הרגשתי כמו פיל בחנות חרסינה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "תקופה שיכולה לערער את יציבות האזור": מפקד חדש לפיקוד המרכז
– "כואב הלב על הזלזול": עובדי החינוך שנותרו מאחור
– כך נחזיר את מעמד המורה למקומו הראוי
02 יוצרת שאת אוהבת במיוחד. אני אוהבת מאוד את נעמי שמר, כמעט כל שיר שלה יכול לגרום לי לבכות (אולי חוץ מ"אלף בית"). לאחרונה התמכרתי לשיר של בנה, אריאל הורוביץ, "המכתב של רבקה לנעמי", ובקטע שבו נעמי מספרת על אמה אני ממש מצטמררת.
03 דמויות שמעניקות לך השראה. בעלי, רזיאל זצ"ל. אני הולכת לאורו ומשתדלת להבין מה הוא היה עושה, כמעט בכל מצב. דברי התורה והחלק היומי של סיון רהב־מאיר הולכים איתי לפעמים ימים שלמים. וההורים שלי, באופן הסתכלותם האופטימית על החיים, משמשים לי דוגמה מאז ומתמיד.
04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה? לא יודעת אם לשבת לכוס קפה, אבל בהחלט הייתי רוצה ללוות כמה פעמים הביתה את הרבנית נחמה ליבוביץ ואת זלדה. הן היו מלאות חוכמה והיה להן אורח חיים שבא לחקות.
05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד? לא חשבתי על זה אף פעם, אבל אולי עם התרנגולות שלי. יש משהו קסום בלהיות לא מודעת לשום דבר מלבד הגרגירים, המים ומתי תטילי ביצה. אבל רק ליום אחד.
06 ספר שקראת פעמיים. כמעט כל ספר שקראתי, קראתי פעמיים. לאחרונה במסגרת לימודי תואר שני בספרות ובכתיבה יוצרת אני קוראת את "הטירה" של קפקא. ספר מדהים, אבל לא אקרא אותו פעמיים.
07 נוף שנוגע לך בלב. היינו בשבוע שעבר במושב רותם בבקעה. המושב צופה על כל בקעת הירדן וזה נוף שגורם לי לבכות. יש שם אינסוף, מקופל בתוך שכבות של אדמה יבשה שמשדרת מצד אחד עצבות על המת ומצד שני עוצמה של מרחב פתוח.
08 מה מצחיק אותך? סיטואציות מביכות והומור שחור מאוד מצחיקים אותי. גם הרב פנגר בשיחותיו, טל פרידמן ורביטל ויטלזון־יעקבס.
09 מאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו. סושי בכל צורותיו.
10 עם מה את נרדמת? לפעמים שירים עצובים, לפעמים עם הטלפון ולפעמים עם כוס יין.
