אווה היא נערה משותקת שגדלה בבית יתומים עד מותה הטרגי. היא מתעוררת בחדר מתים ומגלה שהיא קמה לתחייה, שלמה ובריאה, ושטבעת זוהרת מוטבעת בגבה. לצד השיבה מן המתים, היא מגלה שהיא מפתחת כוחות־על וגם יכולה לראות שדים בכל מקום. עכשיו היא יכולה לעמוד בראש מסדר סודי של נזירות לוחמות שאחראיות כבר מאות שנים לשמור על העולם משדים זדוניים. רק שזה לא כל כך פשוט; להילחם בשדים זה נחמד, אבל היי, ללכת למסיבות ולגלות את העולם זאת גם אופציה לא רעה בכלל.
מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:
"כואב הלב על הזלזול": עובדי החינוך שנותרו מאחור
פגע והפקיר: "במקום לרצוח יותר משתלם לדרוס ולברוח"
המעתיקים באקדמיה של היום הם הרופאים של מחר
"נזירה לוחמת" היא סדרה שמנסה לשלב סיפור חניכה של נערה צעירה בת דורנו עם סיפור על־טבעי קלאסי של טוב ורע, מלאכים ושדים, קרבות וכנסיות. החלק הראשון, זה של סיפור החניכה, עובד די טוב. אלבה בפטיסטה, השחקנית הפורטוגלית שמגלמת את אווה, משכנעת בדמותה המילניאלית והגמלונית. הדרך התמימה והמוזרה שבה היא מגלה את העולם ואת עצמה נוגעת ללב, והקול הפנימי שלה מצטרף לפסקול הסדרה. היא מין גרסה בת דורנו לכוחות של באפי ציידת הערפדים ולציניות של ורוניקה מארס, רק בהתאמה אמינה לנערה מתבגרת מעצבנת. היא כה תמימה, שיש רצון תמידי לחבק אותה, לו רק לא הייתה גורמת לך לרצות לחבוט בה בתסכול. נחמד שהתגובות האלה משותפות לכל העולמות שהיא נעה בהם – במנזר ומחוצה לו, גם לנזירות וגם לחבורת ההיפסטרים שהיא מבלה איתם כאופציה נגדית.
הבעיה נעוצה דווקא בחלק שאמור להיות פשוט יותר – בעולם העל־טבעי ובמלחמה בין הטוב לרע. נראה שהכותבים הבריזו מהשיעור הראשון לכותב המתחיל: "Show, don’t tell" (תראה, אל תספר), והם מתעקשים לספר דברים שהיו אמורים להראות על המסך. דוגמה בולטת היא שבשלב מסוים בסדרה מגיעה אווה למקום שהתחולל בו קרב גדול עם שדים, אבל אנחנו רק נשמע על הקרב הזה, כאילו היה מדובר בקרב מעונה קודמת, שכולנו מכירים – רק שזאת העונה הראשונה. ולא, אין לי מושג איך נראה קרב גדול עם שדים, ואם לא תראו לי מה הנזירות עושות כל היום חוץ מלהתעצבן זו על זו או להתאמן באומנויות לחימה בחללי המנזר, אני גם לא אדע.
מדי פעם צצות להן סצנות אקשן מסוימות, פירורים ושאריות, כדי שלא נרגיש מרומים מדי. וכן, לקראת הסוף מגיע האקשן לשיא הנדרש, אבל יחסית לסדרה שהקונספט שלה מתבסס על מסדר של נזירות לוחמות בשדים, זה מעט מדי ומאוחר מדי. מישהו היה צריך לנער את הכותבים ולהסביר להם שהשילוב הזה יכול להיות האקשן המרענן של הקיץ. זה לא קרה, ואנחנו נאלצים להסתפק בצפייה בהן מתאמנות ומתאמנות, ביחד עם הרבה ממבו־ג'מבו נוצרי ומדעי ופוליטיקת כנסיות חצי אפויה.
בסופו של דבר "נזירה לוחמת", שמבוססת באופן כללי על רעיון מתוך קומיקס, היא סדרה לא רעה. כשהאקשן מגיע הוא נחמד, וצוות השחקנים הקוסמופוליטי עושה עבודה טובה. מדובר בסדרת אקשן חמודה שיכולה להעביר לחובבי העל־טבעי את הקיץ בשלום. חבל רק שלמרות הפוטנציאל שלה היא לא קצת יותר מזה, וחבל גם שהכותבים סיימו את העונה בקליף־האנגר. אנחנו בנטפליקס, אנשים. לא ברשת ארצית. תכתבו עונה עם סוף. אולי גם מהשיעור על כתיבת סופים הם הבריזו, לכו תדעו.
נזירה לוחמת נטפליקס, שלושה כוכבים
