"חוסר קשר בינינו, זה הווירוס האמיתי שאיש לא מחפש לו חיסון, והוא זה שישמיד אותנו" – את המילים האלה כתב ארקדי דוכין ברשת החברתית כבר בסוף חודש מאי. מאז הוא ממשיך להתבונן במה שקורה במדינה, והחשש שלו רק מתגבר. לא מפני נגיף הקורונה, אלא מפני הנגיף האחר: הפילוג בחברה הישראלית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– קיצור בידוד: למה חולי הקורונה משוחררים בלי בדיקה?
– "פריחת הדובדבן": הריאיון שמסמל את חילופי האליטה התקשורתית
– אלימות בסגנון פריזאי: אזהרה אחרונה לחובבי שלטון החוק
"אני חושב שפתרון שלו יכול להבריא אותנו גם מהקורונה. כשאנשים מתחברים באמת, הרבה דברים נפתרים", הוא אומר כשאנחנו נפגשים בביתו שבגבעתיים, "תראה את הליצנות הזאת בממשלה: יום אחד בחיים הם לא מסתדרים, אין יום אחד שהם לא לועגים זה לזה. ברור שאם הם היו מתאחדים באמת, הטיפול בדבר הזה היה פחות פסיכדלי. יש הרגשה שזה לא מנוהל, אבל מה זה לא מנוהל? כשיש קשר טוב בין אנשים, מגיעים רעיונות מגניבים. כשעובדים בצורה בודדת, אתה לא ניזון מהזולת. אני חוויתי את זה בתקופות הטובות של החברים של נטאשה. החוסן הנפשי של היצירות שלנו והאלבום 'רדיו בלה בלה' בפרט היה חיבור. אני ומיכה (שטרית, ש"מ) היינו בחיבור מצוין, הלהקה הייתה בחיבור מצוין, זה הביא השראה מצוינת וגרם לנו לא להרגיש לבד. ממשלה טובה שמחוברת יכולה להוליד יצירות טובות לעם הזה".
ב־12 ביולי פרסם דוכין פוסט אחר שעורר עניין בפייסבוק. "אני לא פוליטי, ומעולם לא הייתי, אבל אנשים איבדו את חוש האחריות האישית. רוצים לזרוק את המנהיג ובזה להרגיש הקלה", כתב המוזיקאי המוערך, "לפני שזורקים את ביבי, עלינו ללמוד מהו חוש מנהיגות אישית והבנה מינימלית על זה שלא המנהיג קובע, אלא כל אזרח באופן אישי. אנו כל פעם נחפש את המבוגר האחראי על הצרות שלנו ונמקד אותן בדמות של איש אחד. זאת ההתנהלות של תינוק מול עולמו הצר והלא מפותח, זה לא עובד ככה".
"התפיסה המעוותת של התקשורת אמרה: 'הנה, לנתניהו יש עכשיו מעריץ חדש שרוצה להגן עליו'", הוא מתלונן, "עכשיו, אני לא נגדו, ואני חושב שלפחות במעטפת הראשונית הוא איש סמכותי ויש לו דרגת מנהיגות שלא רואים בכל אחד. לגבי התוכן המשפטי של התיקים שלו, אני לא בקי. אני לא אומר שבגלל תכונות האופי הגשמיות והכריזמה שלו הוא לא צריך לעבור בבית משפט, אם חושבים שהוא עשה משהו פלילי. בסך הכול התכוונתי שאם נעיף אותו אני מוכן לחתום שלא יבוא שום אביר על סוס לבן שיעשה בלחיצת כפתור חיים יפים יותר. לא הגיוני לחשוב ככה".
מאז ומתמיד ארקדי דוכין לא האמין ביכולתם של פילוג ושנאה ליצור עולם טוב יותר. "יש בי אהבה והיא תנצח", כמו בשיר שכתב פעם לאריק איינשטיין. בגלל זה לא תראו אותו בהפגנות נגד הממשלה. "אגיע רק אם תהיה הפגנה לחיבור, בלי התניות, של אהבה ללא תנאי", הוא אומר, "בוא נעשה הפגנה שתכריח את הפוליטיקאים להסתדר ביניהם. כמו ילדים – לכו תסתדרו".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר (ו') במוסף מוצש של מקור ראשון
