וירוס ממוחשב: הקורונה העבירה את הספורט לאינטרנט

בזמן שהספורט העולמי עדיין מנסה להבין כיצד להתמודד עם משבר הקורונה, מבחינה מקצועית וכלכלית, ובמציאות שבה עדיין לא ידוע מתי הקהל יוכל להיכנס שוב לאולמות ולאצטדיונים, עולם משחקי המחשב התחרותי ממשיך לפרוח ולמשוך מיליוני אוהדים ברחבי העולם. בעשור האחרון נרשמה קפיצה אדירה בכל הנוגע לתחרויות הגיימינג (החלופה שקבעה האקדמיה ללשון העברית: משחקנות) המקצועיות, עם פרסים שיכולים להגיע גם למיליוני דולרים לטורניר. מדובר במשחקי פעולה, הרפתקאות וגם משחקי ספורט כמו כדורסל ובעיקר כדורגל. מי שהצטרפה לאחרונה לגל ההולך ומתפתח היא מכבי תל־אביב בכדורסל, שהשיקה לפני כמה שבועות את קבוצת Maccabi Gaming.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מלחמת העולם בראש העין ובכנרת
– בתגובה לראפר הגזעני: שביתת טוויטר ל-48 שעות
– תקציב או בחירות: גנץ ואשכנזי מתווכחים, נתניהו יכריע

"המחלקה הטכנולוגית ביורוליג מעודדת בימים אלה את המועדונים לפתוח קבוצות גיימינג", מסביר רועי גלדסטון, סמנכ"ל התקשורת של מכבי תל־אביב, "הם סיפרו לנו על הרעיון, נתנו לנו ייעוץ ראשוני, חיברו אותנו לקבוצות אחרות ולקהילות של גיימרים והבטיחו לעזור לנו לקיים משחקי אימון. כרגע לא צפויה להיפתח ליגת יורוליג רשמית, כי יש הרבה עניינים מסחריים שצריך לטפל בהם, אבל אולי בהמשך יהיה שיתוף פעולה עם ה־NBA וגם טורניר יורוליג אמיתי".

קבוצת כדורסל אלקטרונית בנויה משישה שחקנים, חמישה שמשחקים ועוד שחקן אחד מחליף. "הוחלט שהקבוצות יורכבו משחקן של הקבוצה בנוסף לחמישה גיימרים, ולנו היה ברור מהשנייה הראשונה שדני אבדיה יהיה הנציג מתוך המועדון. הוא מחובר מאוד לעולם הזה, משחק כבר שנים מגוון של משחקים, והוא באמת אהב את הרעיון", מספר גלדסטון. "במקביל, נערך טורניר בהשתתפות מאות, והחמישה שסיימו במקומות הראשונים זכו להרכיב את הסגל של קבוצת הגיימינג שלנו. באירוע הפתיחה שערכנו הצגנו את הלוגו והחולצה של הקבוצה, ומדובר בתהליך מהנה מאוד של עשייה".

מאז שהושקה הקבוצה עורכים חבריה אימונים אונליין במשחק NBA 2K, ובשבוע שעבר כבר קיימו משחק אימון ראשון, שבו הפסידו לקבוצה המקבילה של באיירן מינכן. "בגלל כללי הבידוד של מנהלת הליגה התקינו לאבדיה בבית קונוסולה עם מצלמה והוא משחק משם, בשעה שהחברים לקבוצה משחקים ממקום אחר", אומר גלדסטון, "כרגע אין למכבי קבוצה במשחק מחשב, אז הם משחקים עם שחקני NBA, ובהמשך נראה לאן זה יתפתח. זה מקום שנכון מאוד עבור מכבי להיות בו, לשם העולם הולך ואנחנו אוהבים להיות ראשונים בכל דבר. כרגע הקבוצה היא לא מסחרית, אבל אני מאמין שבהמשך יהיו לה נותני חסות וגם כסף יהיה מעורב בעניין. כרגע המטרה היא שקודם כול תהיה לנו קבוצת גיימינג טובה ושננצח".

מיליון גיימרים בישראל

כדי להקים את הקבוצה, יצרו במכבי קשר עם NOM Gaming, חברה לספורט אלקטרוני שיושבת בהרצליה ונחשבת היום לאחת המובילות בתחום בישראל. "אני אוהד של מכבי תל־אביב מגיל צעיר, מעריך אותם מקצועית ועסקית, והתרגשתי מאוד כשהם פנו אלינו. מדובר במועדון מקומי שהגיע להישגים הבינלאומיים הכי גדולים, ומבחינתנו לעבוד ליד אנשים כאלה זה בית ספר", מספר שחר מאיר, בחור צעיר בן 25, שהקים ביחד עם ליאור סלע את החברה.

רועי פלדמן, שחקן המועדון הדני Astralis Group: "המחשבה שלא מדובר בענף ספורט כי אני יושב מול מחשב היא שגויה מעיקרה. לא מצליחים עדיין להבין כאן באיזה מאמץ מנטלי מדובר, ובאיזו השקעה יומיומית של שנים מדובר. לא הכול בספורט נקבע לפי השאלה אם אתה רץ ספרינטים או לא"

"הכרתי את עולם הגיימינג כבר בגיל 14. מהרגע הראשון הוא עניין אותי מהכיוון העסקי והניהולי, ופחות כשחקן. אחרי זמן קצר כבר הקמתי מועדון, התחלתי לגייס ספונסרים ונסעתי לתחרויות בחו"ל", מספר מאיר, "בצבא, שם שירתי בתחום של תקשורת נתונים ואבטחת מידע, עשיתי הפסקה מעולם הגיימינג. באחת מחברות ההייטק שעבדתי בהן אחרי השחרור פגשתי את ליאור, שהוא גיימר ותותח מחשבים. החלטנו לפתוח חברה ולהפוך את הכול להרבה יותר רציני ומקצועי".

לשניים יש היום מרכז בגודל 400 מטר רבוע בקניון ארנה בהרצליה, שם הם משכירים עמדות של מחשבים שעליהם מותקנים מגוון משחקים, לצד עמדות של קונסולת המשחקים XBOX. נוסף על כך הם מפתחים במרץ את עולם הגיימינג התחרותי בארץ. "אנחנו היום המועדון היחיד שמשלם משכורות באופן קבוע לגיימרים בישראל", אומר מאיר, "אנחנו מעניקים מעטפת שלמה לענף ויש לנו קבוצות עם שחקנים מקצוענים בליגות של פיפ"א 2000 ופורטנייט, שחתומים על חוזי שכר. כל שחקן מרוויח מינימום של כמה אלפי שקלים בחודש. השחקנים שלנו עובדים עם מאמנים מחוץ לארץ ועם מאמנים מנטליים. יש לנו חדר שחקנים, שם הם מתאמנים בתנאים שונים שהם עשויים להיתקל בהם בתחרויות, אם זה לשחק ליד קהל ועם רעש, עם תאורה על הפנים ובכיסאות בגבהים שונים. חשוב לנו להטמיע את המקצוענות בישראל, וזה תהליך שלוקח זמן".

על פי מאיר, בישראל יש כיום כמיליון גיימרים. "מבחינתנו גם כל מי שמשחק במשחקים כמה שעות בשבוע להנאתו הוא גיימר, כולל מישהו כמו אבא שלי, שמשחק שחמט במחשב ומשתתף כבר בתחרויות על פרסים משוגעים. אנחנו מעריכים שיש בארץ כמה אלפים טובים שמשתתפים בטורנירים באופן סדיר, וכמה עשרות מקצוענים שמתפרנסים מזה. יש לענף הזה נתח שוק אדיר", הוא מנתח, "יש היום תחרויות בעולם של המשחקים השונים, עם פרסים שנעים מאלפי דולרים ועד למיליונים. יש תחרויות שהשחקנים שלנו כבר משתתפים בהן ומשיגים תוצאות יפות. בשנה שעברה באליפות העולם בפורטנייט, שהתקיימה בניו־יורק, ילד בן 16 מפנסילבניה בשם קייל גירסדורף זכה בשלושה מיליון דולר".

התחרות ההיא, שהייתה אליפות העולם הראשונה ליחידים בפורטנייט, התקיימה באצטדיון ארתור אש, שרגיל לארח את אליפות ארצות־הברית בטניס ומכיל למעלה מ־23 אלף מקומות ישיבה, שהיו תפוסים לאורך כל התחרות. 40 מיליון איש התמודדו כדי להעפיל לטורניר הזה, שסך הפרסים שלו עמד על 30 מיליון דולר. "גם בישראל התקיימו עד היום כמה אירועים פתוחים והגיעו אליהם אלפי צופים, אבל אצלנו זה היה סוג של מופע ופחות תחרות עם פרסים גדולים", מסביר מאיר, "אנחנו שמים דגש על הכיוון הזה ומריצים טורנירים באופן קבוע במתחם שלנו, בתקווה שבקרוב נפתח מקומות חדשים. עשינו פעילויות עם השלטון המקומי ובתקופת הסגר הראשון קיימנו את האליפות הארצית הראשונה. לצערי המשבר הנוכחי עצר כרגע הרבה מהפעילויות שרצינו לעשות".

עולם הגיימינג פועל באופן אינטנסיבי ברשתות החברתיות ובאתרים כגון טוויץ' ויוטיוב, שם משודרים המשחקים השונים בשידור חי, ומתנהל צ'אט שבו הצופים יכולים לתקשר עם השחקנים בזמן אמת. "בניגוד לענפי ספורט אחרים, שהשחקן מתראיין שתי דקות בסיום המשחק, כאן הם לפעמים משחקים חמש שעות וזמינים בצ'אט, ואפשר לתקשר איתם בזמן אמת. הם כל הזמן מדברים עם הקהל, הכול מהיר ואונליין, והאוהדים מאוד מחוברים לטאלנטים", מספר מאיר, "לכל משחק יש אלפי צופים בשידור חי ועשרות אלפים בסך הכול. חשוב שיקומו עוד ועוד מועדונים וקבוצות חדשות, כי אתה לא יכול להתחרות מול עצמך".

שמונה שעות משחק ביום

שחקן הגיימינג הישראלי הבכיר ביותר כיום הוא רועי פלדמן בן ה־18. פלדמן, שהחל את דרכו המקצוענית ב־NOM Gaming, הפך בשנה האחרונה ללגיונר הראשון של ישראל, לאחר שחתם במועדון הפאר הדני Future FC, אותו הוא מייצג בקבוצת הכדורגל אונליין של פיפ"א 2020.

"התחלתי לשחק במשחקי מחשב בתור ילד והתאהבתי בזה, ובמשחק פיפ"א 2018 הבנתי שאני שחקן טוב, אבל עדיין לא האמנתי שאצליח להגיע למקום שבו אני נמצא היום", מספר פלדמן, "חברת EA Sports, שמייצרת את המשחק, מקיימת כמה טורנירים בינלאומיים בכל שנה. הם מחלקים את העולם לשישה אזורים, ואם אתה מצליח לנצח ב־27 משחקים ברמה מסוימת בזמן נתון מזמינים אותך לשלב המוקדמות, שבו משתתפים 200 שחקנים בכל אזור. הצלחתי וזומנתי למוקדמות. מדובר במסע ארוך של שלושה ימים, שבהם אתה צריך לשחק לפחות עשרים שעות. יש הרבה זמן המתנה בין המשחקים וצריך להישאר חזקים כדי לא לאבד ריכוז".

פלדמן עשה את הבלתי ייאמן והצליח להיות בין השניים שהעפילו לטורניר העולמי, שהתקיים ברומניה. בכך הפך לישראלי הראשון שעמד במשימה הזו. "אנשים פשוט לא האמינו שזה קרה", צוחק פלדמן, "לי זה עשה סוויץ' בראש והבנתי שאני רוצה לקחת את זה הכי רחוק שאפשר". פלדמן הפך למטאור בתחום הגיימינג. הוא העפיל לשלב שמינית הגמר בפלייאוף אליפות העולם בשנה החולפת וזכה בחוזה מקצועני מפנק, שהוא מסרב למסור פרטים לגביו. "אחרי החתימה טסתי לפגישה במועדון, והדבר הראשון שדיברו איתי עליו הוא כושר גופני והרגלי תזונה. מאז עברתי שינוי גדול בתחום הזה. חשוב מאוד לדעת מה לאכול לפני משחק, כדי שיהיו לי מספיק אנרגיות. זה קריטי. בנוסף, הפגישו אותי עם פסיכולוג ספורט לפגישה ארוכה ודיברנו על דגשים חשובים במהלך המשחקים, כי הצד המנטלי כאן קריטי לא פחות. באופן עקרוני הפגישות שם מתקיימות פעמיים בשנה ובשאר הזמן אנחנו בקשר יומיומי בטלפון".

כמה זמן אתה משחק בכל יום?
"עוד לפני שהפכתי למקצוען שיחקתי לפחות שש שעות ביום, כי צריך לעבוד קשה כדי להגיע לרמה גבוהה ולהתקדם. היום זה יכול להגיע גם לשמונה שעות".

איך ההורים שלך מגיבים על העיסוק?
"עוד לפני שזה הפך לעבודה שלי ההורים תמיד פרגנו לי. מדי פעם הם היו שואלים אותי אם אני לא משחק קצת יותר מדי, אבל הם יודעים שאני נהנה מזה ושאני גם יודע לשלב את זה מצוין עם הלימודים והבגרויות. עכשיו אני נמצא בשלבי בירור מול הצבא, איך אוכל לשלב בין הדברים כשאתגייס".

מואנס דאבור: "חשוב לי היום לקדם את שחקני הגיימינג הישראלים. אני שואף שנבנה לקבוצה שלנו שם טוב ברמה הבינלאומית, ובתקווה שבעתיד נמצא ספונסרים ונקים אקדמיה לצעירים בארץ"

עד היום השתתף פלדמן בשמונה טורנירים בינלאומיים, ברומניה, גרמניה, אנגליה וארצות־הברית. בשבוע הבא הוא יהיה הישראלי היחיד בטורניר יוקרתי שבו ישתתפו שמונת המצטיינים במזרח התיכון ובאפריקה. אם יש דבר אחד שמפריע לו הוא שבישראל מסרבים להכיר בגיימינג כענף ספורט. "המחשבה שלא מדובר בענף ספורט כי אני יושב מול מחשב היא שגויה מעיקרה", הוא קובע, "לא מצליחים עדיין להבין כאן באיזה מאמץ מנטלי מדובר, ובאיזו השקעה יומיומית של שנים מדובר, כדי להגיע למקומות שאני נמצא בהם היום. לא הכול בספורט נקבע לפי השאלה אם אתה רץ ספרינטים או לא. בניגוד אלינו, בעולם כבר מתייחסים לזה בצורה רצינית, עם ליגות רשמיות וערוצי ספורט שמשדרים משחקים באופן קבוע. אולי כשאגשים את החלום שלי, אזכה באליפות העולם ואהפוך לשחקן הבכיר בעולם, זה ישתנה".

חלוץ בתחום

מי שהפך לכוכב בינלאומי בעולם הגיימינג בחודשים האחרונים הוא באופן מפתיע מואנס דאבור, חלוץ הופנהיים הגרמנית ונבחרת ישראל, שהתגלה גם כעילוי במכשיר הפלייסטיישן של חברת סוני, שם גם הוא מתחרה במשחק FIFA הפופולרי. בסוף מרץ הוא זכה בטורניר אונליין יוקרתי שארגנה קהילת האינטרנט 433, בהשתתפות 32 כדורגלנים פעילים, ובתחילת אפריל בטורניר נוסף שארגנה הבונדסליגה הגרמנית. "כבר הרבה זמן אנשים יודעים שאני משחק הרבה ושאני שחקן מצוין, וכשהחל משבר הקורונה ביקשו ממני בהופנהיים לייצג את המועדון בטורנירים", מסביר דאבור, "עוד לפני הטורניר הראשון פנה אליי אלוף העולם בפיפ"א, גרמני בשם מוחמד מאובה שזכה גם בחמש אליפויות גרמניה ומתפרנס מהמשחק, וביקש לשחק איתי. ניצחתי אותו וזה זכה להרבה מאוד פרסום. האמת שעד לפני שנתיים שיחקתי בשביל הכיף ולא הכרתי את הסצנה הזאת, אבל היום אני כבר מכיר את כל האלופים, נמצא איתם בקשר, והרבה יותר מתעניין ועוקב אחרי העולם הזה".

בחודשים האחרונים החליט דאבור לקחת את העניין צעד קדימה ולפתוח בעצמו קבוצת גיימינג מקצוענית. "הבנתי שיש כאן פוטנציאל לעשות משהו יפה שלא עשו לפניי והחלטתי, יחד עם אח שלי, להקים חברה וקבוצה מקצוענית לכל דבר בשם MD9E-E SPORT, שבה חברים כמה שחקנים מנבחרת ישראל", הוא מספר, "שיחקנו כבר כמה משחקי אימון מול קבוצות כמו שטוטגרט וניצחנו ברוב המשחקים. אני בקשר עם ברנד לנו, שוער ארסנל, שגם לו יש קבוצת גיימינג, ולאט־לאט נוצרים עוד קשרים. בעונה הבאה נתחיל להשתתף בטורנירים בינלאומיים".

אתה שחקן מקצוען, אתה נשוי והפכת לאב לפני חודשיים. מתי יש לך זמן לעסוק גם במשחקי מחשב?
"היו תקופות שהייתי משחק גם חמש שעות ביום, אבל היום באמת יש לי הרבה פחות זמן, וכשאני בארץ אני בעיקר מבלה עם המשפחה והחברים. מי שמנהל בפועל את הקבוצה שלי הוא ארז גבאי, שהוא גם גיימר מצוין וגם מאמן נבחרת ישראל בענף. אם יש אירוע או מישהו מיוחד שרוצה לשחק איתי, אז אמצא חצי שעה לעשות את זה. משחק בפיפ"א נגמר מהר. היום אני גם עושה את זה בשביל הקהל. אני משדר את המשחק בשידור חי, אנשים שולחים לי שאלות ונהנים לדבר איתי. זה עוזר לי להיות קרוב להרבה צעירים שעוקבים אחרי העולם הזה".

מה מביא לך הנאה גדולה כל כך במשחק כדורגל במחשב?
"קודם כול, זה כדורגל ואני אוהב את המשחק. זו הרגשה מצוינת, שאתה שולט בכל הקבוצה ויכול לעשות דברים עם כל השחקנים, בטח כשאתה טוב בזה. חשוב לי היום לקדם את השחקנים הישראלים, שעובדים קשה ומשקיעים שעות בכל יום. אני שואף שנבנה לקבוצה שלנו שם טוב ברמה הבינלאומית, ובתקווה שבעתיד נמצא ספונסרים ונקים אקדמיה לצעירים בארץ. יש בארץ קהל מטורף לעניין הזה, ויש כאן פוטנציאל גדול".

שחקן נוסף מהמגזר שהפך למוכר בארץ בשנה האחרונה הוא נסים עיסאת, נער ערבי ישראלי בן 17 שגר בעיילבון שבצפון והפך בשנה האחרונה לישראלי השני שמעפיל לטורניר בחו"ל – גם כן בפיפ"א, רק בקונסולת XBOX, המתחרה של פלייסטיישן. "לצערי הטורניר בוטל לבסוף בגלל הקורונה, אבל כל אחד מהמשתתפים קיבל פיצוי כספי של כמה אלפי דולרים", מספר עיסאת. "התחלתי לשחק במחשב כבר בגיל ארבע, ובמקביל שיחקתי במחלקות הנוער של בני סכנין וקריית־שמונה. פציעה חמורה בברך לפני כמה שנים הובילה לשיקום ארוך ולבחירה שלי להמשיך את העיסוק בכדורגל במחשב. התרגשתי מאוד לחתום על חוזה מקצועני ב־NOM Gaming, ואפילו ההורים שלי התחילו להשתכנע שזה מה שאני עושה וזה בסדר".

רועי גלדסטון, מכבי תל־אביב: "זה מקום שנכון מאוד עבור מכבי להיות בו, לשם העולם הולך ואנחנו אוהבים להיות ראשונים בכל דבר. כרגע המטרה היא שקודם כול תהיה לנו קבוצת גיימינג טובה ושננצח"

קיצור תולדות הגיימינג

למשחקי הווידאו ומשחקי המחשב יש היסטוריה ארוכה מעט יותר ממה שנהוג לחשוב. הראשונים פותחו כבר ב־1947 בארצות־הברית, בידי תומאס ט' גולדסמית ג'וניור ואסטל ריי מאן, שפיתחו מכשיר אנלוגי שאפשר למשתמש לשלוט בנקודה מצוירת על המסך בדמות טיל, שאותה היה אפשר לירות לעבר נקודות מסומנות במסך.

בתחילת שנות ה־70 הפך המחשב למוצר לשימוש ביתי. ב־1971 יצא לעולם "Computer Space", שיצרו נולן בושנל וטד דאבני, והיה למשחק המחשב הראשון שנמכר באופן מסחרי. שיחקו בו על גבי מסך טלוויזיה שחור־לבן והוא הופעל באמצעות מטבעות. הוא גם היה המשחק הראשון שהפך לתחרות – ב־19 באוקטובר 1972 באוניברסיטת סטנפורד בארצות־הברית. הזוכה קיבל מינוי לשנה למגזין התרבות "רולינג סטון". שנה לאחר מכן הקימו בושנל ודאבני את חברת אטארי, שהפכה לחלוצה בתחום קונוסולות משחקי וידאו ביתיות ומחשבים אישיים, ולאחת מחברות הפיתוח המובילות של משחקי וידאו בשנות ה־70 וה־80. החברה החלה לערוך גם תחרויות, וב־1980 הכריזה על אליפות במשחק "Space Invaders", שבה השתתפו עשרת אלפים איש. ב־1983 הקים אמריקני בשם וולטר דיי את קבוצת משחקי המחשב הראשונה בארצות־הברית ועזר לקדם תחרויות שונות. במקביל הפכו המשחקים לפופולריים בכל בית. משחקים כמו טטריס, סופר מריו, סים סיטי, פקמן והנסיך הפרסי הפכו לתופעה עולמית.

שנות ה־90 כבר היו בסימן כניסה לעולם חדש. קונוסולות משחק קטנות, אם זה משחק הגיים בוי של נינטנדו היפנית או משחקי ה־Game Watch, הפכו להצלחה גדולה. גם באינטרנט, שעדיין היה בחיתוליו, החלו להופיע משחקי מחשב. "Netrek", משחק אסטרטגיה ויריות בהשתתפות 16 מתחרים אונליין, הוכרז ב־1993 כתחרות הספורט הווירטואלית הראשונה.

ג'ונתן סומרס, מנהל קבוצת הגיימינג של קליבלנד קאבלירס: "לא באמת משנה אם זה ספורט או לא. ב־ESPN משדרים תחרויות פוקר, באולינג וזריקת חיצים, האם זה נחשב ספורט? הפוטנציאל העסקי של התחום גבוה מאוד"

ב־1994 השיקה חברת סוני את הפלייסטיישן, קונסולת משחקים עם גרפיקה מתקדמת שלא נראתה כמותה לפני כן. ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה גם שיפור במשחקי הקרבות, ההרפתקאות והספורט. "מורטל קומבט", משחק לחימה שהושק ב־1992, הפך יחד עם משחקי לחימה אחרים כמו "Tekken" ו"Street Fight" ללהיט, ובהמשך גם לסדרת סרטי קולנוע ולמכונה שמדפיסה כסף.

עם הזמן הפך המחשב למוצר חובה בכל בית ופיתוחים טכנולוגיים אפשרו לו להציג ביצועים מהירים יותר, עם זיכרון גדול יותר ויכולת להציג גרפיקה מורכבת יותר, הכוללת גם תלת ממד. המשבר הכלכלי באסיה ב־1997, שהעלה באופן קיצוני את אחוזי האבטלה, הוביל לפריחה אדירה של תחרויות המשחקים ברשת, בעיקר בקוריאה הדרומית.

מספר הטורנירים ברשת עלה מעשרה בשנת 2000 ל־260 בשנת 2010. כניסת קונסולות המשחק של מייקרוסופט, XBOX, בשנת 2001, ופיתוח משחקי המציאות המדומה, נתנו דחיפה נוספת לז'אנר המתעצם. הדורות הצעירים שנולדו למציאות הטכנולוגית המתקדמת, השיפור הבלתי פוסק באיכות האינטרנט, לצד הקמת אתרים המשדרים משחקים בשידור חי וחשיפה גדולה מצד ערוצי ספורט בטלוויזיה, הפכו את שוק הספורט האלקטרוני לתעשיית ענק. כיום יש קרוב ל־400 מיליון איש בשנה הצופים במשחקים ובתחרויות, באתרים השונים ובאולמות ענק שהחלו לארח את חובבי הענף בהופעות חיות לפני חמש שנים. 85 אחוז מהצופים הם גברים, רובם בגילי 35-15, וההכנסות השנתיות מוערכות ב־1.4 מיליארד דולר.

רייטינג בעלייה מתמדת

מי שלא יכולה הייתה להתעלם יותר מהפוטנציאל העסקי האדיר היא ליגת ה־NBA, שהשיקה את משחק המחשב הראשון שלה כבר ב־1999 בחברת סגה. שש שנים לאחר מכן, ב־2005, הושק בידי חברת 2K Sports משחק חדש ומרשים מבחינה גרפית, NBA 2K, שנחשב היום לאחד ממשחקי המחשב הפופולריים בעולם. בשלוש השנים האחרונות הפך המשחק לפלטפורמה שבה מתקיימת ליגת ה־NBA האלקטרונית, בה חברות 23 מתוך 30 קבוצות הליגה. "ראשי ה־NBA לוקחים את ליגת הגיימינג בשיא הרצינות ומשקיעים בה משאבים רבים", מספר ג'ונתן סומרס, מנהל קבוצת הגיימינג של קליבלנד קאבלירס. "בכל עונה יש 16 משחקים, בנוסף לפלייאוף שמשוחק בשיטת הטוב משלושה. לאורך העונה, שנמשכת חצי שנה מהאביב לסתיו, מתקיימים גם כמה טורנירים נוספים נושאי פרסים. בכל קבוצה שישה שחקנים, ובמהלך העונה כל הקבוצות מגיעות מדי שבוע לניו־יורק, לסטודיו שהקימה ה־NBA, ושם מתקיימים המשחקים. בגלל הקורונה, כרגע השחקנים שלנו משחקים במתקן שהוקם עבורם בקליבלנד, ויש גם שחקנים מקבוצות אחרות שפשוט משחקים מהבית".

כמו בליגות האחרות של הארגון, גם בליגת ה־NBA הווירטואלית מתקיים בכל שנה דראפט לבחירת שחקנים חדשים. "ה־NBA בוחר בכל שנה את עשרים השחקנים המצטיינים בטורנירים שמתקיימים במדינה, ונערך אירוע אונליין שבו כל מנהלי הקבוצות יכולים לצפות בהם משחקים. לאחר מכן מתנהלות שיחות טלפון עם המועמדים, ואז מתקיים הדראפט עצמו, במקביל לדראפט של הליגה. השחקנים הם עובדי NBA ולא של הקבוצות, ובתקופת העונה הם מרוויחים בסביבות 40 אלף דולר לחצי שנה, בנוסף למגורים ופרסים מהטורנירים השונים. הם מתאמנים באופן שוטף, והמערכת הטובה שקיימת בקליבלנד מספקת להם תוכניות כושר ותזונה".

עד כמה פופולרית הקבוצה בקרב האוהדים?
"בגלל העובדה שאנחנו לא משחקים בקליבלנד אלא בניו־יורק, גיוס האוהדים נעשה דרך הרשתות החברתיות, ויש כיום 35 אלף איש שעוקבים אחרינו בקביעות. אנחנו גם בונים את הקשר עם קבוצת ה־NBA, ועושים הרבה פעילויות עם שחקני עבר ועם שחקניות מקבוצת ה־WNBA. העובדה שהעונה הנוכחית משודרת בטוויץ', ביוטיוב וברשתות שידור בארצות־הברית, קנדה ואסיה מגדילה את החשיפה, והרייטינג נמצא בעלייה מתמדת".

מה דעתך על הוויכוח האם גיימינג הוא בכלל ענף ספורט או לא?
"האמת היא שלא באמת משנה אם זה ספורט או לא. ב־ESPN משדרים תחרויות פוקר, באולינג וזריקת חיצים, האם זה נחשב ספורט? ישנם מאות מיליונים בעולם שמשחקים במשחקי מחשב במשך שעות בכל שבוע, ומעניין אותם לראות, לעקוב וללמוד מקבוצה קטנה שנחשבת לטובה ביותר, מה שהופך את הפוטנציאל העסקי של התחום לגבוה מאוד. נכון שעדיין אנשים רבים מתקשים להבין את העולם הזה".