להצחיק זה עסק רציני מאוד. גם אם אתה אדיר מילר והופעות הסטנדאפ שלך הן סולד־אאוט עוד לפני שהתחילו למכור אותן, וגם אם מאחוריך כבר סדרת קאלט שנמכרה לרשת פוקס האמריקנית. משבר העונה השנייה לא פוסח גם על מוכשרים, ובעידן של פיצול ערוצים ומדדי רייטינג אכזריים המשימה אף קשה כפליים.
צומת מילר היא עוד לבנה בז'אנר הסדרות האוטוביוגרפיות שפרצו לחיינו בשנים האחרונות. צביקה הדר, יהודה לוי, אדיר מילר ואפילו נועה קירל הבינו שבעידן של אינסטגרם ותוכניות ריאליטי, לא די לקהל ב"מבוסס על", הוא רוצה את הדבר האמיתי. הוא מעוניין להיות כמו "הקורא הרע" של עמוס עוז, שמעלעל בפרטים העסיסיים ומיד מחפש את הרכילות. לזכותו של מילר ייאמר שהוא לא נופל לתאווה הזו ומביא קומדיה שמעבר לחייו האישיים, גם יודעת לתפוס אמיתות. שני הפרקים הראשונים בסדרה גדושים בהומור עצמי, אבל מלאים עד צוואר גם בביקורת חברתית – על שלטון הוועדים ותרבות הקומבינה, על איטיותו של מוסד הדואר, על מצבם המחפיר של שירותי הבריאות בארץ וכמובן על הקושי בלהבין את אשתך ולפרגן לבת שלך על לימודי כינור רעשניים. אבל בקומדיה כמו בקומדיה – חלק מהפאנצ'ים יעבדו חזק ואצל חלק תיפול להאכלה בכפית. לעיתים הקהל יתגלגל מצחוק ולעיתים רק יגחך קלות.
מילר פותח את העונה השנייה בקאסט שחקנים שונה במעט. אדווה בולה, ששיחקה את אשתו מאיה, נעלמה לבלי שוב והוחלפה בדקלה הדר, שנורא משתדלת אבל לא תמיד מצליחה. בפרק השני מצטרפות גם גיה באר גורביץ' בתור זוגתו הצרפתייה של אחיה של מאיה, ועדי חבשוש הנהדרת בתור רותם, פקידת הדואר, שהיא ללא ספק אחת השחקניות המוכשרות שפרצו כאן לאחרונה.
הפרק הראשון הוא באמת סוג של מאסטר־פיס. במהימנות של בעל מקצוע, מילר מצליח לפסל פתיחה מפוארת שמכילה את כל הסחלה שמציף לו את החיים. לאשתו מאיה, כמו כל הנשים כולן, נמאס לצאת הרעה בבית והוא נרתם כדי להיות הרע במקומה ולהציב גבולות לבנותיו, מה שכמובן יוצא לו עקום כמו שקורה רק לגבר שמשאלתו האמיתית היא להמשיך להיות עציץ בבית.
במקביל הוא נופל קורבן לעוקץ חברי הוועדים, כאשר אבי כוח, יו"ר ועד רשות שדות התעופה שלוקח יותר מדי קשה את המקצוע שלו, מחליט שמילר חייב לבוא להופיע בבר־מצווה של הבן שלו, ארקיע. הבר מצווה כמובן תתקיים במחלקה ראשונה, בואכה שער B1, והאורחים מתבקשים להגיע שעתיים קודם. מילר כמובן מנסה להתחמק מהאירוע, אבל מול אבי כוח ורפי סוחט (יו"ר ועד הנמלים) איש אינו יכול. הם יעכבו להורים שלו את המזוודה ולאשתו את הספה שהזמינה מאיטליה, יורידו לו את השאלטר בבית וישביתו את המדינה עד שייכנע. הסצנה שבה מילר מגיע לשמחה ומגלה בצד את יו"ר הוועד מרשות השידור, הזקן המנודה וההאז־בין, היא אחד מרגעי השיא של הפרק.
ויש עוד הרבה פנינים. כמו הרגע שבו הסוכן של אדיר (גל זייד) נתקע עם אמא שלו בבית חולים שקורס תחת הנטל עם רופא נטול שינה שחי על רד־בול, ומתמחה שנראה כמו ילד ועוד לא הגיע לשיעור על פרפור חדרים. ממש כמו בחיים.
הפרק השני, לעומת זאת, קצת פחות קולע. אחיה של מאיה מגיע לארץ עם בת זוגו הצרפתייה, אנאלי, בעלת מבטא מוגזם ונטייה בלתי מוסברת לבגדים גרוטסקיים באווירה ציונית. כשאדיר מגלה שהיא לא אוהבת לעבוד הוא מסדר לה ג'וב במקום המושלם – רשות הדואר. שם הבינוניות תמיד מנצחת, והעובד המצטיין הפך לכזה רק אחרי פריצת דיסק. הרגע שבו עובדי הדואר חולקים את שלל החבילות שלא נאספו, ובהן גם חולצת הגולף (איך לא) הנדירה של עופר הסוכן, הוא בהחלט עדות ליכולת של מילר להעביר ביקורת נוקבת על הבירוקרטיה בלי להתפשר על העלילה.
בשורה התחתונה – צומת מילר 2 עושה את העבודה. מילר גם השכיל הפעם לא לבנות על גסויות כאלטרנטיבה להומור כמו בחלק מהפעמים בעונה הקודמת, אבל יש סיכוי שהפרקים הבאים יתפתחו גם לכיוון הזה. מה שבטוח – מדובר בקומדיה חביבה שמעבירה בכיף ערב מול הטלוויזיה. כשמימינה, משמאלה, מעליה ומתחתיה משודרות בעיקר תוכניות ריאליטי, לא מדובר בעניין של מה בכך.
צומת מילר שלישי, 21:00, קשת 12
